שיאומי Mi 9T – תמורה מצוינת

יש הטוענים, שבחירת שמות הטלפונים בידי היצרניות נועדה מראש, בדרך כלל, גם קצת לבלבל את ה"אויב". לא הלך מספיק טוב עם סדרת ה-J? מה הבעיה, מעכשיו A תסמן את מכשירי הביניים. רוצים להפיץ טלפון אחד באזורים שונים אבל לתת לו בכל מקום להרגיש מעט אחרת? אין בעיה, מצמידים לו שם של סדרה ועוד אחת, ואם צריך גם שלוש.

מאז שפרץ השוק ההודי לראש טבלת העדיפות של היצרניות הסיניות הגדולות, זו תופעה בולטת עוד יותר, ולפעמים – ואולי בכוונה תחילה – ממש קשה לעקוב. זה בולט במיוחד אצל וואווי ושיאומי, ולאו דווקא בכלל שהן עושות את זה יותר מאופו או מוויוו, לדוגמה, אלא בגלל שהמוצרים שלהן מגיעים בסופו של דבר גם לארץ בדרך עוקפת שם.

ה-Mi 9T הוא דוגמה מצוינת לכך. למרות שבשיאומי בחרו להצמיד אותו דווקא ל-Mi 9, אין ממש הרבה קשר בינו לבין מכשיר הדגל שהשיקה החברה לפני כמה חודשים, ולא רק בגלל שיש לו מסך נקי לחלוטין לעומת המגרעת שבמסך של ה-Mi 9, אלא בגלל התצורה הפנימית, שמתאימה לשוק הביניים במכשיר החדש לעומת השוק הגבוה בהחלט, זה הנהוג לכנות כמכשירי דגל, שאליו מכוון הקודם בהשקה.

ה-Mi 9T הוא פשוט Redmi K20 Pro שהושק קודם כל לשוק הסיני, הצליח שם במכירות במידה מסוימת, ומשם קפץ גם לארץ בשינוי שם. למה? כי Redmi הפך בינתיים לסוג של מותג עבור שיאומי, ובעיקר לשימוש ברחבי אסיה מהודו ומזרחה, ו-Mi נשמע קצת יותר יוקרתי.

וכמובן שהוא לא מכשיר רע. למרות שהוא כאמור ממש לא Mi 9 מבחינת ביצועים, יש לו כמה יתרונות, והראשון הוא המסך הנקי עם מצלמת הסלפי הקופצת. כלומר יתרון עבור מי שלא אוהב, כמו כותב שורות אלו, את המגרעת בקצה העליון של המסך, ולא משנה כמה היא קטנה – ועוד פחות את חרירי המסך המוזרים שלא פלא שזוכים לכל כך הרבה טפטים שמטרתם להסתיר אותם בפועל.

כמו במכשירים דומים, וטוב, לא ממש יכול להתאפק – כמו למשל ב-Redmi K20 Pro, המצלמה קופצת קדימה כשעוברים באפליקציית המצלמה למצב סלפי. לא רק שהוא עולה, כברירת מחדל, כדי לא לפספס את האירוע, יש גם צליל ושני פסי תאורה שנדלקים מהצדדים. מכיוון שהמצלמה נפתחת גם אם משתמשים במצב זיהוי פנים כדי לפתוח את Mi 9T מנעילה, חבל שלא שילבו גם תאורת לד שנדלקת אם הסביבה קצת חשוכה.

בכל מקרה, עדיף, לדעתי, להשתמש בחיישן טביעות האצבע הממוקם מתחת למסך גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם. אמנם כדי להשתמש בו לא צריך קודם כל ללחוץ על כפתור ההדלקה אלא להניח את האצבע במקום, וברגע שלוחצים על המסך מופיע מיד התרשים שמראה היכן בדיוק יש ללחוץ, אבל צריך להשאיר את האצבע באופן יחסי קצת יותר מדי זמן כדי שהמכשיר ייפתח, ויותר מפעם אחת זה לא מצליח בפעם הראשונה.

עוד דבר שאי אפשר להתעלם ממנו האו העיצוב המרהיב של המכשיר. קשה להעביר את זה באמצעות מילים, אבל המשחק של הצבע מאחור מבריק עד נהדר, כשהגוונים משתנים בהתאם לזווית הצפייה, ועם זכוכית שעוטפת ומוסיפה ברק. רק חבל שזה קצת מחליק מהיד, לכן בדרך כלל ממהרים לשים את המגן שמגיע בערכה, שחור משחור, ולמעשה לא רואים כלום מהעיצוב.

עוד בולטות מאחור שלוש המצלמות, וכנראה שכבר אפשר לכתוב גם בתצורה הנהוגה: ראשית, רחבה ועומק. המצלמה העליונה, זו שמחוץ למשטח הבולט מהגוף, ולמרות שכתוב על ידה 48 מגה-פיקסלים, היא דווקא מצלמת הרוחב והיא מצוידת בחיישן 18 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.4. המצלמה הגדולה היא העליונה מהשתיים שנמצאות במשטח, ומעבר לחיישן 48 מגה-פיקסל יש לה עדשה שמציעה מפתח צמצם יותר מסביר של f/1.8, והשלישית היא מצלמת העומק עם חיישן 8 מגה-פיקסל שמספקת גם זום x2.

המצלמה הראשית, יש לציין, כמו ברוב המכשירים של שיאומי, מספקת כברירת מחדל תמונות בגודל 12 מגה-פיקסל, והיא בעצם מצלמת PDAF שמחברת כל ארבעה פיקסלים לאחד. אפשר לצלם במצב 48 מגה-פיקסל אמיתי, אבל התמונה גדולה בהרבה, והתוצאה לאו דווקא יותר טובה, בעיקר כשמקטינים את התמונה, בואו נאמר, ל-12 מגה-פיקסל.

אף אחת משלוש המצלמות אינה מצוידת במייצב אופטי, וזה בא לידי ביטוי במיוחד בצילומי לילה, שבהם כל תנועה יכולה לגרום נזק לאיכות התמונה, וזה נכון גם במצב הלילה הייעודי, שדורש יציבות של היד וסבלנות בת שתי שניות כדי לספק תמונות שברובן לא מדהימות, בלשון המעטה. במשך היום, עם זאת, התוצאות כצפוי הרבה יותר טובות.

Mi 9T מגיע עם מסך AMOLED נקי בגודל  6.39 אינץ' ברזולוציית +FHD והוא מבוסס על Snapdragon 730 עם 4/64 ג'יגה-בייט זיכרון. את הבדיקות הסינטטיות הוא עבר עם תוצאות שמתאימות למכשיר שוק ביניים מודרני, אבל הוא זרח לחלוטין בבדיקה של סוללת ה-4,000 מילי-אמפר/שעה, שעמה הגעתי בחלק מהבדיקות לכ-15 שעות שימוש. הרבה יותר ממרשים.

המכשיר הגיע לבדיקה מהמילטון, היבואנית הרשמית של שיאומי בארץ, ומחירו בשוק 1,699 שקלים והוא ללא ספק מספק תמורה מצוינת לכסף, מכל הבחינות.