ארה"ב: הצעה לאסור על ענקיות הטכנולוגיה להציע קריפטו ושירותים פיננסיים

הרוב הדמוקרטי של המחוקקים החברים בוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים האמריקני גיבש הצעת חוק למניעת ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות מלשמש כמוסדות פיננסיים או להנפיק מטבעות קריפטו משלהן, כך חשפה סוכנות הידיעות רויטרס אתמול (א').

המהלך מגיע על רקע חששות כבדים מתכניותיה לעתיד של אחת הענקיות הדומיננטיות ביותר, פייסבוק, הממותגות תחת הכינוי "פרויקט ליברה", הכולל כניסה של החברה ממאנלו פארק לתחום השירותים הפיננסיים, כשהיא מנפיקה מטבע בשם ליברה, מקימה חברת בת שמכונה קליברה, ועומדת להציע מגוון חידושים ואפשרויות למסחר ווירטואלי ופיזי באמצעות אסימון הקריפטו שלה.

כפי שדווח על ידי רויטרס, שלידיו הגיעה טיוטת החקיקה המתגבשת, מדובר על חוק שלמעשה אוסר על חברות טכנולוגיה שלהן הכנסות גלובליות שנתיות של יותר מ-25 מיליארד דולר לעסוק בתחום הפיננסי. מי שיפרו חוק זה, אם יכנס לתוקף, עומדות בפני קנס של מיליון דולר ליום.

טיוטת החקיקה – אשר מכונה "שמירה על ענקיות הטכנולוגיה מחוץ לעשייה פיננסית" (Keep Big Tech Out Of Finance Act) – מבקשת להגדיר מי נחשבת כענקית היי-טק ולמנוע מהחברות שנכנסות תחת הכותרת המסוימת הפעלה של "נכס דיגיטלי המיועד להיות בשימוש נרחב כאמצעי חילופין, כיחידת חשבון, כמקום אחסון לערך כספי, או ככל פונקציה דומה אחרת".

על פי הוול סטריט ג'ורנל, התכניות של פייסבוק נמצאות כעת תחת בדיקה של הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, שאמורה לבחון האם ניתן להגדיר את אופיה של ליברה כקרן של סל המטבעות – סל ניירות ערך שניתן לקנות או למכור בבורסות, בדומה למניות. אם הגוף הרגולטורי יגלה כי ליברה תוכל לפעול כקרן חליפין, פייסבוק תצטרך את אישורו לשם הפעלת שירות התשלומים מבוסס הקריפטו.

פייסבוק הודיעה בחודש שעבר שההשקה הגלובלית של ליברה מתוכננת ל-2020, כשהעיסוק הקריפטוגרפי כולו מטעמה יהיה כפוף לקונסורציום של פייסבוק ול-28 השותפים בו, ביניהם חברות מובילות כמו פייפאל, מאסטרקארד, ויזה, ליפט, אובר וספוטיפיי.

קריפטו. אילוסטרציה: BigStock

ביקורת מטראפ: "זה לא כסף"

באחרונה התחיל גם הנשיא האמריקני דולנד טראמפ להתייחס לכיוון החדש שאליו חותרת פייסבוק והביע ביקורת עליו בציוצים בטוויטר. טראמפ טען כי מטבעות קריפטו בכלל אינם כסף, ושלליברה בפרט יהיו "מעט מאוד סטנדרטים או מהימנות", וקבע שעל פייסבוק להירשם כבנק ולעמוד בתקנות הבנקאות על מנת לפנות לתחום זה ולאספקת שירותים פיננסיים.

על מנת להגן על ליברה שלה מתנודות המחירים, פייסבוק הבטיחה שהמטבע יגובה על ידי "נכסים בעלי תנודתיות נמוכה, כגון פיקדונות בבנקים וניירות ערך ממשלתיים לזמן קצר" במטבעות המסורתיים. אבל הרגולטורים הפיננסיים עדיין מלאי חששות לגבי הפרויקט.

באופן מוצהר נשמעו בעיקר דאגות מכך שהקריפטו של פייסבוק עלול לשמש לצורכי הונאה, ושהענקית לא תצליח לשלוט בו כראוי. "ליברה מעלה חששות כבדים בנוגע לפרטיות, הלבנת הון, הגנת הצרכן ויציבות פיננסית", אמר יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, בשימוע בקונגרס ביום ד' האחרון. הוא גם טען שיש לעצור את הפרויקט עד אשר פייסבוק תספק אינפורמציה יסודית על אופן הטיפול המתוכנן בנושאים אלה. בדבריו אלו חזר למעשה פאוול על טענות קודמות שהשמיעה הדמוקרטית מקסין ווטרס, שעומדת בראש ועדת השירותים הפיננסיים, שהביעה חשש כי "אם מוצרים ושירותים כאלה יישארו ללא פיקוח תקין וללא פיקוח מספק, הם עלולים להציב סיכונים מערכתיים המסכנים את היציבות הפיננסית של ארה"ב והיציבות העולמית".

יצוין כי פייסבוק עומדת כיום בפני קנס בסך חמישה מיליארד דולר שהשיתה עליה ועדת הסחר האמריקנית, ה-FTC, בגין הזנחתה את פרטיות הנתונים האישיים של משתמשיה. בהקשר של שירותים פיננסיים, ועוד כאלו בתחום הקריפטוגרפי, התנהלות שאינה מוקפד עד זרא, או מכבדת את פרטיות הלקוחות, עלולה להיות חמורה אפילו עוד יותר.

ואולם אחד החששות האולי כבדים יותר, גם אם פחות מובלטים, הוא הדאגה מכוחה האדיר של פייסבוק וההשלכות שלו באם החברה תנפיק מטבע משלה.

נציגי פייסבוק, בראשם דיוויד מרכוס שמוביל את פרויקט ליברה, כמו גם מנהלים של שלושת ענקיות ההיי-טק האחרות – אמזון, גוגל ואפל – יופיעו מחר (ג') בפני מחוקקים לדיון על כללי ההגבלים העסקיים בעניינם, ונושא המטבע הדיגיטלי המתוכנן של פייסבוק, בהקשר לעוצמתה הרבה של החברה שתעמוד מאחוריו, עומד להיות חלק משמעותי מהדיונים.