"הממשלה יכולה לפעול יותר לטובת הענף"

בשיחה עם ד"ר צבי מרום בעקבות החלטתו לרשום את החברה למסחר בבורסת תל אביב, הוא טוען, כי הבורסה יכולה להיות כלי גיוס טוב בתנאי שהרגולציה לא תהיה רגולציה מדכאת, וחושב שהממשלה יכולה לפעול יותר למען הענף

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

בשבוע שעבר פרסמה חברת BATM באתר שלה ידיעה, שלפיה היא בוחנת רישום בבורסת תל אביב. מאחר שלפני זמן מה החברה כבר הודיעה על כוונתה להירשם במסחר בתל אביב וחזרה בה, השאלה הראשונה שנשאל צבי מרום, מייסד ומנכ"ל BATM תקשורת מתקדמת, היא מה התחדש מאז.

"מה שהתחדש הוא, שמערך ה-Euroclear נכנס לפעולה גם בבורסת תל אביב. מדובר במערכת סליקה עם הבורסות האירופיות, שבמסגרתה משקיעים מקומיים, ובעיקר משקיעים מוסדיים, יכולים לרכוש ישירות מניות ישראליות שנסחרות בבורסות אירופיות במסגרת רישום כפול. החברה שלנו רשומה בלונדון, ועכשיו היא תהיה רשומה גם בתל אביב, ובזכות הרישום הכפול יוכלו משקיעים מוסדיים ישראליים לרכוש את המניות שלנו בלונדון באמצעות בורסת תל אביב בצורה חלקה ופשוטה.

"בפעם הקודמת שהודענו על הכוונה להירשם בתל אביב עשינו זאת לאחר שנאמר לנו כי ה-Euroclear פעילה בישראל, כשהתברר לנו שזה לא היה נכון – חזרנו בנו".

אתה לא רק מנכ"ל BATM, אלא גם יו"ר איגוד ההיי-טק, האם למיטב הערכתך הבורסה של תל אביב יכולה להוות מכשיר לגיוס כסף לענף?

"בעיקרון כן, שכן כבר כיום משקיעים אוסטרלים ואמריקנים משקיעים בהיי-טק המקומי באמצעות הבורסה של תל אביב, כלומר לבורסה של תל אביב יש חשיפה למשקיעים מעבר לים. אני מציין את המשקיעים הזרים משום שרוב רובם של המשקיעים בהיי-טק המקומי הם זרים, מרביתם מארה"ב, אך באחרונה יש גידול בולט של משקיעים מאירופה והמזרח הרחוק, בכלל זה סין.

"הבורסה תוכל להפוך למכשיר טוב לגיוסי כסף להיי-טק המקומי אם הרגולציה תהיה סבירה ולא רגולציה שמדכאת כל יוזמה, אם עובדי הבורסה יגלו יותר חריצות ועניין ואם הממשלה תהיה בעלת גישה חיובית יותר לענף".

אתה סבור שהממשלה לא פועלת דיה לטובת הענף?

"היא יכולה לפעול יותר. רוב המשקיעים בענף הם זרים, כשחלקה של המדינה הולך ופוחת. המדינה משקיעה בענף בעיקר באמצעות רשות החדשנות, לשעבר המדען הראשי, והתקציב הולך ופוחת בצורה מתמדת. יחסית למה שהיה לפני עשר שנים, יחד התקציב במושגים ריאליים לפחות ממחצית ממה שהיה לפני עשר שנים.

"אתה בטח תשאל מה אני מציע. בהקשר זה אני מציע להכפיל מיד את תקציב רשות החדשנות ולהעביר אותו ממשרד הכלכלה למשרד ראש הממשלה, שכן אני סבור שבמסגרת משרד ראש הממשלה יהיה אפשר לפתור מהר יותר את הבעיות ואת צווארי  הבקבוק שנוצרים לעתים קרובות".

● להערכתך, מהי הבעיה העיקרית של הענף בימים אלו?

"הבעיה החמורה והקשה ביותר בענף ההי-טק היא ללא ספק המחסור החריף בכוח אדם. הוא יוצר עלייה בדרישות השכר, הוא בולם את צמיחת הענף ומעודד חברות להעביר פעילות לחו"ל.

"הפתרון לבעיה הוא להגדיל את ההיצע על ידי הקמת עוד פקולטות טכנולוגיות, אך זהו המגרש של הממשלה ושל הארגונים הציבוריים החינוכיים, ואני מצטער לומר שלא האחד ולא השני פועלים כדי להגדיל את היצע עובדי ההיי-טק".

● מדי פעם נשמעת ביקורת שהמשקיעים והיזמים ממהרים לעשות אקזיטים ופחות להגדיל את החברות. מה דעתך?

"צריך לשמור על פרופורציות נכונות. הביקורת לגבי אקזיטים מתבססת, בין השאר, על אובדן של נכסים למשק הישראלי, אבל לא תמיד זה כך, כי במקרים לא מעטים רוכשי החברות המקומיות משאירים אותן כאן כמרכזי פיתוח, וזה כשלעצמו מהווה התפתחות חיובית לישראל".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים