שבוע הספר מוכיח: הדפוס לא מת, הדיגיטל עדיין בחיתוליו
התחזיות שלפיהן הספרים הדיגיטליים יהרגו את אלה הפיזיים רחוקות ממימוש, ורבים עדיין מעדיפים את חוויית הקריאה במיטה ● אלא שה-"קרב" טרם נגמר ושניהם ימשיכו להיות אתנו בשנים הבאות
שבוע הספר העברי, שהחל אתמול (ד'), הוא הזדמנות להתייחס לסוגיה שעולה שוב ושוב בשנים האחרונות: האם האינטרנט אכן עומד לחסל את תעשיית הדפוס, כפי שחשבו רבים בעשורים קודמים, והאם הספרים הדיגיטליים יחליפו את הכותרים המודפסים?
נתונים שפרסמה אתמול הספרייה הלאומית חשפו שתי עובדות חשובות: האחת היא שחל זינוק של 35% במספר הכותרים המודפסים שפורסמו בשנה שעברה והגיעו אליה, שמספרם עומד על 8,571, והשני הוא שמספר הכותרים הדיגיטליים שהיא קיבלה אשתקד הוא 430 בלבד.
בראיון שערך אבי בליזובסקי עם אנשי הספרייה הלאומית הם העריכו שחמישית מהספרים הדיגיטליים שרואים אור בישראל בכל שנה לא מגיעים אליה, בניגוד לחוק. כלומר: מספר הספרים הדיגיטליים שיוצאים בארץ בכל שנה גדול יותר. אבל גם אם ניקח את הנתון הזה בחשבון, עדיין לא תהיה זו הנחה בלתי סבירה לציין שבישראל לפחות, הספר המודפס ממשיך לנצח.
הנתונים האלה מתכתבים עם המספרים הגלובליים של תעשיית הדפוס, שמתמודדת עם החדשנות המשבשת של האינטרנט, המדיות החברתיות והכוח העצום של ענקיות הקמעונות. גם בעולם, בניגוד להערכות שרווחו בשלהי המאה הקודמת, תעשיית הדפוס ממשיכה לגדול – אמנם בקצבים לא גדולים, אבל יציבים. על פי נתונים שפרסמה מחלקת המחקר של האקונומיסט, היקף שוק תעשיית הדפוס המסחרי עמד ב-2017 על 389 מיליארד דולר, כש-20% מסכום זה הוא מתעשיית ההוצאה לאור, שכוללת ספרים, עיתונים ודברי דפוס אחרים.
באקומוניסט בדקו את כל הגאוגרפיות בעולם. ישראל לא נמדדה ספציפית, אלא כחלק מהמזרח התיכון, שעל פי הנתונים, היקף תעשיית הדפוס בו עומד על 300 מיליון דולר.
למה הספרים הדיגיטליים עדיין מדשדשים בישראל?
הנתונים של הספרייה הלאומית לא צריכים להפתיע. הממשקים הדיגיטליים הקיימים עדיין לא מותאמים לגמרי לקוראים בעברית. גם היקף השוק הקטן יחסית בישראל מצמצם את מרחב התמרון של ההוצאות לאור והסופרים, מה שגם שאין עדיין בארץ תרבות של תשלום עבור ספרים דיגיטליים. מכל אלה אנו למדים שהסיכון של המו"לים בקבלת החזר על ההשקעה הלא קטנה שיש גם בספרים דיגיטליים הוא גבוה.
יש גם את העניין של ההבדל בחוויית המשתמש בין הספר הדיגיטלי לזה הפיזי. אף אחד עדיין לא הצליח לשחזר את החוויה של להחזיק ספר ביד, לקרוא, להשאיר אותו ליד המיטה או במקום אחר ולחזור אליו בכל רגע נתון. יהיו מי שיביעו תמיהה על התופעה, שכן ידוע שאנחנו מכורים לכל ממשק נייד שרק נולד, במיוחד הדורות הצעירים. התשובה לכך היא שאנחנו קוראים פחות ופחות ספרים, בין אם בדיגיטל או בפרינט. בעידן של טלוויזיה, פייסבוק, מדיות חברתיות נוספות וספרים קוליים, המוטיבציה לחפש ספר יורדת. אבל, למרבה המזל, התחזיות על היעלמות הספר או הדפוס עדיין רחוקות ממימוש, אם זה בכלל יקרה.
לזה יש לחבר את העובדה שכמו תעשיות אחרות, גם תעשיית הדפוס עברה טרנספורמציה דיגיטלית דרמטית, ובית הדפוס של היום ממוחשב עד הקצה. התהליכים הם דיגיטליים לחלוטין – החל משלב כתיבת החומר ועד לפלט עצמו. חברת המחקר קוסירקה זיהתה מספר מגמות טכנולוגיות שמיושמות בתעשיית הדפוס וימשיכו גם בשנים הבאות, בהן אינטרנט של הדברים, ענן, ביג דטה, חיבור חזק יותר לשירותי IT ובינה מלאכותית.
תעשיית הדפוס מתאוששת
עוד הוכחה לעובדה שהשמועות על מותו של הדפוס היו מאוד מוקדמות היא תערוכת הדפוס הבינלאומית Drupa, שתיערך בשנה הבאה בגרמניה. גם תערוכה זו עברה כמה משברים, בהתאמה לשוק, אבל השנה, כך מדווחים המארגנים, צפויה לבוא בה לידי ביטוי ההתאוששות של התעשייה – אמנם לא בהיקפים שהיו בעבר, אבל עדיין התאוששות מכובדת. כך, למשל, ב-Drupa מדגישים את המשקל הרב של הדפוס התלת ממדי.
גם הפעם, ישראל תעשה הרבה רעש ב-Drupa ותגרור התעניינות, באמצעות מכונות הדפוס של בני לנדא והחברה שלו, שבכל תערוכה מהוות את אחד ממוקדי העניין המרכזיים.
השורה התחתונה: תעשיית הדפוס נמצאת גם היא בשלב שבו היא מתאימה את עצמה לעידן הדיגיטלי. לצד שמירה על יתרונות שלא קיימים במרחב האלקטרוני, היא מבצעת השקעות בטרנספורמציה הדיגיטלית, שמאפשרת להמשיך ולייצר ספרים מודפסים בעלויות סבירות. כך או כך, אתם מוזמנים לבקר בדוכני הספרים בשבוע הספר העברי ולמצוא ידיד טוב לקריאה מהנה.
וואי מדהים ומעניין הדפוס עדיין חי ובועט!!