"עולם המיקרו-שירותים לא מהפכני כמו שחושבים"

"עולם המיקרו-שירותים נחשב למהפכני, לכזה שמאפשר לספק את השירותים בדרך שלא הכרנו עד כה. אבל מי שמסתכל עליו במבט עמוק רואה שהוא מבוסס על קונספט קיים, שהכל בו, או הרוב, כבר נוסה ובוצע", כך אמר מני מלר, הטכנולוג הראשי של אורקל ישראל.

מלר דיבר ברב שיח שהתקיים באחרונה בבית אנשים ומחשבים ועסק בענן היברידי, קוברנטיס ומה שביניהם, לקראת כנס שייערך בנושא ב-9 בספטמבר. מנחי הרב שיח היו מני צרפתי, מנהל אזורי לארכיטקטורת פתרונות בישראל, יוון וקפריסין ברד-האט, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי מלר, "הרצון של ארגונים רבים הוא ניהול של הנתונים של כל שירות שהוא נותן בנפרד. כשכל קונטיינר מנהל את הדטה שלו נוצרות שכבות מידע (Silos), מה שמייצר אתגרים חדשים של ניהול מידע, לדוגמה: איך מייצרים אנליטיקות מתקדמות ודו"חות? ואיך מוודאים שהמידע כולו מוצפן? כשמסתכלים על ארכיטקטורת מיקרו-שירותים, חשוב לדעת כיצד מנהלים את הנתונים ולא מאבדים שליטה עליהם".

הוא ציין כי אורקל מציעה מאגר נתונים אוטונומי מותאם לעולם המיקרו-שירותים. "תפיסת המידע שעומדת בבסיס המוצר שלנו שונה מתפיסת ביזור מאגרי המידע בעולם המיקרו-שירותים. אורקל השקיעה רבות על מנת להתאים את שכבות המידע לתצורות הפריסה והפיתוח המודרניות בקוברנטיס בפרט ובמיקרו-שירותים בכלל", אמר.

מלר דיבר על ההבדל בין תפיסת הקוברנטיס והמיקרו-שירותים בארגונים גדולים לעומת ארגונים אחרים ואמר כי אצל הראשונים, "קוברנטיס הוא חלק קטן ממה שקורה בענן הציבורי. ארגונים גדולים לא יפתחו מערכות תוכנה כשירות בעצמם, הם נמצאים בענן. פיתוחים חדשים שלהם יכולים לשבת בענן הציבורי או בקוברנטיס. המוצר שלנו מבוסס על ענן ציבורי ולכן, אפשר לסמוך על זה שהוא בנוי בצורה מאובטחת".

אבישי סבן, פריסייל באורקל ישראל, אמר כי "כולם רוצים להיות בקוברנטיס, אבל מפספסים את הנקודה הכי חשובה: זה מתחיל בתרבות הניהול – איך מנהלים, מי לוקח את האחריות. אנחנו שומעים הרבה על קוברנטיס ומיקרו-שירותים, אבל ארגונים, ואפילו מנהלי טכנולוגיות, לא מבינים לעומק מה עומד מאחורי זה. קוברנטיס זה לא הפתרון להכל. אבני הדרך הראשונות ביישומי הן שינוי תפיסתי ואסטרטגיה חדשה".

אורן יגר, מנהל פעילות CloudNow בקבוצת יעל. צילום: סלי פרג'

אורן יגר, מנהל פעילות CloudNow בקבוצת יעל, ציין כי החברה מוכרת מוצרים של ספקי ענן שונים ו-"משנה את הייעוד לעולם השירותים המנוהלים".

"הסביבה מרובת העננים והקוברנטיס מייצרים ערך ללקוח בכך שהוא יכול לראות את כל התמונה, את כל הפעילות. ארגונים נמצאים בתהליכי מעבר לדיגיטל, לקוברנטיס ולטכנולוגיות נוספות. אנחנו רואים את זה מהשטח. האתגר בקוברנטיס הוא הגמישות המחשבתית ואיך מביאים אותה לארגונים", אמר.

ירון כהן, נוטניקס. צילום: יניב פאר

ירון כהן מנוטניקס ציין כי "ההיענות למעבר למיקרו-שירותים הולכת וגוברת. יש ארגונים שיש בהם צוותים שמיועדים לכך".

"אנחנו עוסקים בכל המרכיבים שיש בדטה סנטר וקשורים בתוכנה", העיד כהן על החברה שבה הוא עובד. "לפני כחמש שנים התחלנו להיכנס לעולם ההיברידי ואנחנו משתפים פעולה עם כל ספקי הענן הגדולים בעולם. בנוסף, מהשנה שעברה אפשר לממש באמצעותנו פתרון היברידי אמיתי. האני מאמין שלנו השתנה בשנים האחרונות והפך להיות היברידי, כל האקו-סיסטם שלנו הפך להיות כזה. המוצר שלנו מתממשק לקוברנטיס, במתכונת של קוברנטיס כשירות".

הוא הוסיף כי "הקושי בעולם הענן ההיברידי הוא במיקום המידע, בפרט באזור של ישראל. אין לחברות הגדולות בתחום הענן שרתים באזור, בה בשעה שיש סביבות עבודה רבות שנמצאות בעננים, בעיקר כשזה מגיע לחברות היי-טק וסטארט-אפים. חברות שהענן שלהן לא בארץ נאלצות להשקיע יותר".

עדי לייבוביץ', ארכיטקט פתרונות BMC במטריקס. צילום: יניב פאר

דובר נוסף באירוע היה עדי לייבוביץ', ארכיטקט פתרונות BMC במטריקס. הוא אמר כי "ההיברידיות משפיעה גם על תחום ניהול השירותים, כי הציפייה היא שהשירותים שארגונים יתנו יהיו מבוססים על כל מיני טכנולוגיות. זה מכניס מורכבות. BMC מנסה להתמודד עם זה בכל מיני צורות, כולל מולטי קלאוד, שירות מבוסס סיילספורס וארכיטקטורת קונטיינרים. היא מנסה להפוך את מעגלי החיים של מוצרים בענן לכמה שיותר פשוטים".

אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל. צילום: יניב פאר

אמיר שי, מנהל מערך הסייבר בדואר ישראל, ודני סלע, מנהל ערוצים דיגיטליים בבנק הפועלים, סיפרו על היישומים של ענן היברידי וקוברנטיס בארגונים אלה. שי אמר כי "הענן בדואר ישראל הוא אמצעי ולא מטרה".

הוא ציין כי "בחמש השנים הקרובות נראה עוד ועוד דטה סנטרים היברידיים. הדטה סנטר של הדואר הוא כבר היברידי, ונמצא ב-Azure של מיקרוסופט ובסיילספורס. בנוסף, אנחנו בין הגופים הגדולים היחידים בארץ שמאמצים התאוששות מאסון כשירות (DRaaS). כשיצאנו לדרך, חשבנו על התאוששות מאסון סטנדרטית. או אז ראינו שחד משמעית, DRaaS בענן מוזיל את העלויות, קודם כל את העלויות הפיזיות, וחוסך במחזור החיים של הציוד".

דני סלע, מנהל ערוצים דיגיטליים בבנק הפועלים. צילום: יניב פאר

לדברי סלע, "אנחנו משתמשים ב-OpenShift של רד-האט, בעיקר כי אנחנו רוצים לקצר את זמן ההגעה לשוק. הענן החיצוני מצריך אותנו להיענות לכללי הרגולציה של בנק ישראל בתחום. בהתחלה בנק ישראל אסר עלינו להשתמש בענן החיצוני, אולם אחר כך הוא קבע שאנחנו יכולים, אבל האחריות הפלילית במקרים הרלוונטיים היא עלינו. כיום, הרגולטור מכריח אותנו לעבור לבנקאות פתוחה, ואנחנו בהחלט עושים זאת".