הקשר שבין עיר חכמה, תחבורה ציבורית חכמה ותשלומים חכמים

נתוני האו"ם מראים שעד 2050 תתגורר 68% מאוכלוסיית העולם במרכזים עירוניים ומספר המגה-ערים – כאלה שיש בהן יותר מ-10 מיליון תושבים – יעלה ל-51. כדי לקיים ולנהל את התחבורה בערים האלה, היא חייבת להפוך לחכמה – כולל בכל הנוגע לתשלומים.

תשלומים הם חלק מהותי מהשימוש בכל אמצעי התחבורה והם ימלאו תפקיד מרכזי עוד יותר עם התפתחות הערים החכמות. ערים חכמות אלה תעבורנה לשימוש בתשלום ללא מגע בתחבורה הציבורית, ותתמוכנה בתשלומים דיגיטליים עבור שירותי חנייה והשכרה של אופניים או קטנועים. בישראל כבר פועלים שירותים שמשתמשים בשיטות תשלום דיגיטליות, כמו מובייק לאופניים או בירד לקורקינטים – אבל אלה שירותים פרטיים ופועלים בערים מסוימות בלבד. על ישראל, כמדינה, להיערך לכל אלה עם תשתיות תשלום מתקדמות, על בסיס טכנולוגיות מוכחות, שמונעות סרבולים מיותרים.

המעבר לתשלומים מתקדמים יאפשר לנוסעים מזדמנים ולתיירים לנצל את שירותי התחבורה הציבורית ביתר קלות, ובכך להקל על העומסים התחבורתיים הקשים.

אופן התשלום – אחד החסמים למעבר לתחבורה ציבורית

מחקר בינלאומי שערכה ויזה בקרב 19,500 איש מ-20 מדינות, ובכלל זה מישראל, בשיתוף אוניברסיטת סטנפורד בחן את התפקיד החשוב של טכנולוגיות התשלומים והתשתית העירונית הדיגיטלית.

מומחי אוניברסיטת סטנפורד בחנו את הממצאים ומיפו את הפערים הטכנולוגיים ואת האתגרים, ובהם הצורך ברכישת כרטיסים נפרדים, זמינות נקודת ההטענה, בירור גובה התשלום ושימוש במזומן כמטרד.

מהנתונים עולה כי המכונית הפרטית נותרה אמצעי התחבורה המוביל הן עבור נסיעה לעבודה והן לנסיעות לצרכים אישיים. אלא שבישראל הנתון עומד על 71.5%, בעוד שבאירופה, שם המרחקים ארוכים יותר מאשר בארץ, הוא מגיע ל-60%. נתונים נוספים מראים שבישראל, כ-85% מהאוכלוסייה משתמשת בתחבורה ציבורית על בסיס שבועי (52% באוטובוס, 24.7% ברכבת ו-8.3% ברכבת קלה) למטרות בידור והגעה לעבודה. לעומת זאת, באירופה, רק כ-54% מהאוכלוסייה משתמשת בה למטרות בידור ו-44% בלבד להגעה לעבודה.

הגיע הזמן לטכנולוגיית תשלומים חדשה. רב קו. צילום: יניב הלפרין

עוד עולה מהמחקר כי בישראל, יותר מ-50% ציינו שהצורך בהטענת אמצעי התשלום מראש הוא הדבר הבעייתי ביותר בכל הנוגע לתשלומים בתחבורה הציבורית והדבר השני בחשיבותו הוא העובדה שלעתים צריך לרכוש כרטיסים נפרדים לאמצעי התחבורה השונים (39.1%). עוד עולה כי הישראלים לא ממש מחבבים את הרב קו, בלשון המעטה: רק 20.8% מאתנו מרוצים מהשימוש בכרטיס זה. 70.6% ציינו שבעיית נוחות התשלום תיפטר באמצעות שימוש בכרטיס אשראי רגיל כאמצעי התשלום, במקום כרטיס הרב קו.

כ-64.2% מאלה שאינם מרוצים מכרטיס הרב קו טוענים שהצורך להטעין אותו מראש הוא הסיבה העיקרית לכך, ו-27.1% מאלה שאינם מחזיקים בכרטיס רב קו ויתרו כליל על שימוש בתחבורה ציבורית בשל העובדה שזהו אמצעי התשלום היחידי.

הפתרון: טכנולוגיה עדכנית יותר

השקעה עירונית בתשתיות דיגיטליות ופתרונות טכנולוגיים תתמוך בהעברת נתונים בזמן אמת, כך שאנשים יקבלו עדכונים על הנסיעה שלהם ורשויות יוכלו לספק שירותים בהתאם לשינויים בביקוש. עיריות ומתכנני ערים צריכים לשתף פעולה עם מכוני מחקר, חברות רכב וטכנולוגיה ומומחים בתחום התשלומים. כך, יותר ויותר נסיעות יהיו מורכבות משילוב של כמה אמצעי תחבורה והנוסעים ייהנו מחוויית תשלום פשוטה ויעילה יותר מאשר הרב קו, שמבוסס על טכנולוגיה מיושנת.

שילוב של זיהוי דיגיטלי במערך הפתרונות הוא מרכיב שמבטיח שגם התשלום וגם האימות האישי יהיו קלים ויעילים. כל הגורמים המעורבים בפיתוח ועיצוב הפתרונות יצטרכו לכלול קשישים ואנשים נטולי חשבון בנק או כאלה שאינם נהנים משירותי בנקאות מלאים, ולהבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור.

ערים רבות וגדולות כבר עברו לתשלומים ללא מגע באמצעי תחבורה שונים, ביניהן ברמינגהם, קייב, קואלה לומפור, גדנסק, מילאן, מוסקבה, סנט פטרסבורג, סידני, ונקובר, וורוצלאו והרשימה עוד ארוכה. הרשויות הרלוונטיות בישראל יעשו טוב, בעיקר לנוסעים, אם יצרפו לרשימה הזאת ערים בישראל ויטמיעו בהן את הטכנולוגיה החדישה.

הכותב הוא סמנכ"ל ויזה בישראל.