החדשנות שכבר לא תציל את המפעלים שנסגרו בדרום

ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ב') בסגירתם של שני מפעלים בדרום, שכמה מאות מעובדיהם עלולים להישאר ללא פרנסה. המדובר במפעל חרסה בבאר שבע, מקבוצת חמת ובמפעל אמיליה קוסמטיקס.

בעלי המפעלים מנמקים את הסיבות לסגירה, בין היתר, בגלל תחרות מול היבוא החופשי מטורקיה ומדינות שונות, שלא מאפשרת להם להתמודד עם תנאי השוק. למרבה הצער, הנימוקים של סגירת מפעלים, במיוחד בפריפריה, בגלל תחרות, נשמעים חדשות לבקרים גם מפי מנהלים ובעלים של עסקים אחרים, במיוחד כאשר המפעל שלהם, בדרך כלל מהווה את מקור התעסוקה הראשי בישוב שבו הם נמצאים. אבל האמת היא שמפעלים אלו, בנוסף לבעיות אובייקטיביות של ניהול ושווקים, לא נערכו מספיק בזמן לעידן של תעשיה 4.0.

המשמעות של תעשיה 4.0 היא עידוד מפעלי תעשיה וייצור בכל המגזרים בארץ, להשקיע בטכנולוגיה, הן בקווי הייצור והן במערכות התומכות כולל הבק-אופיס. הסיבה העיקרית היא בדיוק כדי למנוע מצבים שמפעלים שממוקמים באזורים מרוחקים לא יוכלו להתמודד עם חדשנות משבשת, שצצה בכל תחום כמעט בכל יום.

הבעיה אינה רק כספית. בחלק מהתעשיות מדובר במפעלים שבהם עובדים בני הדור השני והשלישי, כאשר בני הדור הראשון לא נלהבים להיכנס להשקעות בתחום החדשנות. כמו בכל תחום טכנולוגי חדש, המעבר לתהליכי ייצור ותפעול דיגיטליים, שאמורים לייעל את העבודה, אינו מסתכם רק בהשקעה במערכות מידע או מיחשוב, אלא מדובר בשינויי תהליכי עבודה, תרבות ארגונית וניוד עובדים לתפקידים ומקצועות חדשים. רוב העסקים והתעשיות לא יכולים לעשות זאת לבד, ולרשותם עומדים מומחים ויועצים, שחלקם אף ממומן על ידי המדינה, באמצעות רשות החדשנות, המגבה את זה גם במענקים כספיים נכבדים.

חשיבות הכניסה לעידן תעשיה 4.0

אמנם בשנתיים האחרונות נרשמת התקדמות במודעות של בעלי המפעלים לחשיבות שיש בכניסה לעידן תעשיה 4.0, חלק מהם חוו על בשרם מה צפוי בשוק שלהם אם הם לא יתעוררו, ואחרים לומדים ממה שקורה למפעלים וארגונים שמשאירים את החדשנות מעבר לחלון.

ויש מפעלים וארגונים שהחדשנות כבר לא תעזור להם, כמו למשל חרסה ואמיליה. גם אם השקיעו בצורה זו או אחרת במערכות מידע ומיחשוב, כנראה שהתהליכים שם לא היו מספיק מהירים ולא מקיפים, שלא הצליחו לאפשר למפעל להתמודד עם היבוא.

ולא מדובר רק בתחרות על מחיר. המחיר הוא תוצאה של שורה של תהליכים שמתחילים בייצור, ומאפשרים לעשות את אותה עבודה בצורה יעילה יותר ומהירה יותר, שגורמת להוזלת המוצר לצרכן ובכך נותנת תשובה ליבוא המתחרה.

חדשנות בתעשיה פירושה גם היכולת לנצל מערכות חכמות כמו BI ו-AI, שיודעות לחזות טוב יותר תנאי שוק, להמליץ על שינויים בתהליכי הייצור או השיווק, ולנבא אחוזי הצלחה באופנים טובים יותר.

למרבה הצער, בחלקים גדולים של התעשייה, בתחומי ייצור ושיווק שונים, יכולת החיזוי האמיתית כמעט שלא קיימת, כי אותם מנהלים לא מוכשרים לכך, אין להם יכולת כלכלית להעסקת מנהלי מידע (Data Science) והיעזרות בגורמי חוץ, בחברות מתמחות, לא נחשב אצלם להשקעה כדאית אלא להוצאה, שכדאי לדחות אותה. עד שמגיע הרגע שבו הזמן אזל, השוק באמת מוצף במתחרים, ולאו דווקא ביבוא, והתוצאות מוכרות.

חדשנות בתעשייה – צו השעה לפני שיהיה מאוחר מדי

אילן אלתר, מנכ"ל חברת הייעוץ אלתרנט, העומד בראש ועדת התכנים של כנס Industry 4.0 של אנשים ומחשבים, אומר כי המפעל החכם הוא חלק ממגמה עולמית, שמטרתו לאפשר ייצור תעשייתי בעידן החדש, תוך יכולת של התאמת מוצרים אישית לצורכי השוק.

אלתר אומר שמדינת ישראל, בדומה לממשלות נוספות בעולם המערבי, הבינה את הסכנה הטמונה בסגירת מפעלים שאינם תחרותיים.

גם התאחדות התעשיינים בראשותו של היו"ר שרגא ברוש מובילה שורה של תהליכים, בעיקר הסברה ושכנוע של מנהלי מפעלים שיתחילו בתהליכים חדשנות. לדברי ברוש, בישראל יחס ההון לתוצר הוא עדיין נמוך משמעותית מאשר ב-OECD, ולכן גם הפריון נמוך והתוצאה היא כושר תחרות נמוך מול מדינות מתקדמות. הוא ממליץ ודוחף את חבריו להתאחדות להשקיע בחדשנות, בחינוך טכנולוגי ביחד עם הממשלה, ובשדרוג קווי ייצור ומו"פ.

את כל הדברים האלו בוודאי שמעו וקראו מנהלי ובעלי המפעלים בדרום, שסכנת סגירה מאיימת עליהם בימים אלו. למרבה הצער הם כנראה לא הפנימו את זה מספיק מהר וחזק, והנה דוגמה לכוחה המוגבל של חדשנות טכנולוגית. אם היא לא נעשית בזמן, היא משולה לתרופה שניתנה לחולה, מאוחר מדי.

ב-3.6.2019 ייערך כנס משותף לאנשים ומחשבים ופירמת הייעוץ BDO, כנס הארגון האוטומטי, שיעסוק בין היתר באוטומציה של תהליכים ארגוניים ותפעוליים.