הכנסת ה-21: מה על הח"כים לעשות כדי לטפל באתגרים הטכנולוגיים?

הכנסת חזרה היום (ג') לפעילות, לאחר פגרת הבחירות, כש-49 מתוך ה-120 הם ח"כים חדשים. אחרי ההשבעה, ההתרגשות והחגיגות יצטרכו הח"כים, ובפרט החדשים, למצוא לעצמם נושאים שיש לטפל בהם, והחרוצים שבהם יגלו שבכל תחום, פוטנציאל השינוי והשיפור הוא בחדשנות, בהטמעת טכנולוגיות, ובצמצום ביורוקרטיה ורגולציה. הם גם יגלו מהר מאוד שאפשר להגיע להסכמות בין קואליציה לאופוזיציה בוועדות ובמליאה, ללא קשר למחלוקות בנושאים האחרים. בינתיים, עליהם ללמוד היטב את הנושאים השונים, על מנת שידעו טוב יותר להתמודד עם האתגרים. מהם האתגרים?

נתחיל בנושא שהכי מעיק על מגזר התעשיינים, ובמיוחד על תעשיית ההיי-טק: הביורוקרטיה והרגולציה, שאוכלות כל חלקה טובה במגזר העסקי והיצרני, ומבריחות מכאן משקיעים ויזמים. המלחמה בביורוקרטיה צריכה לעמוד לנגד עיניהם של הח"כים בכל הוועדות שנוגעות לתחומים שבהם ישראל נחשבת למדינה שקשה מאוד לעשות בה עסקים. ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותו של ח"כ אורי מקלב, עסקה בכך לא מעט בקדנציה הקודמת, ונגעה בתחומים אפורים רבים שמשרדי הממשלה אחראים עליהם.

בהקשר הזה כדאי לשים לב למכתב ששלח אתמול נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו ביקש ממנו למנות שר לענייני רגולציה. ברוש מציע כי המשרד החדש ירכז את כל נושאי הרגולציה שקיימים במשרדים השונים, וינהל אותם בהתאם לצורך. בכך, לדבריו, יצטמצם הנטל, בין היתר מאחר שעצם הקמת המשרד תצמצם ביורוקרטיה שנובעת מחוסר תיאום בין המשרדים השונים שמהווים רגולטורים. ח"כים חרוצים וחכמים בוועדות השונות יכולים להוביל שינוי כזה.

נושא אחר שעליהם לטפל בו הוא העלאת הפריון לעובד. על אף שישראל נחשבת לאומת החדשנות, היא דורכת במקום ומפגרת אחרי מדינות רבות בהקשר זה. במשך שנים נהוג היה להתנחם בכך שיש מגזרים יוצאי דופן, שבהם רמות ההתייעלות והיעילות גבוהות, כמו ענף ההיי-טק. אבל במציאות של העולם הדיגיטלי, כל מגזר שהפריון לעובד בו הוא נמוך משליך על כל המשק. נבחרי העם צריכים לפעול להאצת תהליכי החדשנות במגזרים הציבורי והפרטי, תוך שימת דגש גם על העסקים הקטנים והבינוניים. ארגוני המגזרים הללו עושים מאמצי הסברה, אבל ללא דחיפה ממשלתית, בעיקר בתקציבים, מגובה בהחלטות של הכנסת, ישראל תמשיך להיחשב למדינה שרמת הפריון בה לא טובה, או, במילים אחרות, לכזו שהעובדים בה גרועים ולא יעילים.

חינוך הוא נושא שח"כים לא מעטים אוהבים לעסוק בו. הח"כים החדשים ייחשפו לתכניות הלאומיות השונות של עידוד החינוך הטכנולוגי. אי אפשר להתכחש שנעשו פה דברים יפים, החינוך הטכנולוגי של היום אינו דומה למה שהיה לפני עשור, אבל הקצב הוא עקב האכילס של החזון הזה. ח"כ גדעון סער, בין אם ימונה לשר או לא, יגלה מהר מאוד שהיסודות שהניח למחשוב בתי הספר בעת כהונתו כשר החינוך נשארו כפי שהם ולא נבנה עליהם הרבה. קצב התחדשות בתי הספר, הן בציוד והן בתכניות לימוד, איטי ביותר. מחליפיו של סער לא התאמצו יותר מדי כדי להניע את התכנית, שהוקצו לה בזמנו מיליוני שקלים. חמש יחידות במתמטיקה זה מיזם יפה, אבל מה יעשו תלמידים שרוצים ללמוד יותר כשאין בעיר שלהם בתי ספר עם תשתיות מתאימות? ועדות החינוך, המדע והכספים יכולות, במהירות יחסית, לשנות את המציאות הזו, אם הח"כים החדשים לא רק ידקלמו שהעתיד של ישראל כאומת הסטארט-אפים טמון בחינוך, אלא גם יעשו למען זה.

עוד על הפרק: הבריאות, החרדים והערבים

גם תחום הבריאות זועק לעוד חדשנות טכנולוגית, ובעיקר לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שמעוניין להמשיך לכהן בתפקיד זה, הכניס לרשימת הדרישות של יהדות התורה במשא ומתן הקואליציוני מול הליכוד הגדלה משמעותית של תקציב הבריאות, ולא באופן חד פעמי, אלא במסגרת "תקציב צבוע", כלומר – כזה שיישאר לאורך שנים מבלי שאף אחד יוכל לגעת בו. הח"כים מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, חייבים לתמוך בעמדת סגן השר ליצמן, שמבין שמערכת הבריאות שהוא אחראי עליה עומדת לקרוס. הוא גם מכיר את נושא הבריאות הדיגיטלית, ולזכותו ייאמר שהוא דחף לא מעט יוזמות בתחום, ומבין שאם היא לא תוטמע במוסדות הבריאות, הזקנה מנהריה תמשיך לשכב במסדרון.

נושא אחר שעל הח"כים לעסוק בו יותר הוא שילוב מגזרים שונים בתעסוקה, ובכלל זה בהיי-טק. ראשית, מדובר על החרדים. הגידול במספר הח"כים מהמפלגות החרדיות חייב לבוא לידי ביטוי בפעילות רבה יותר לשילובם של בני המגזר בשוק העבודה, ובראשו בתעשיית הטכנולוגיה. כנ"ל לגבי המגזר הערבי. ככל שהם ימשיכו להיות מחוץ לגדר של תעשיית ההיי-טק, כך יגדלו הפערים בחברה הישראלית, שגם ככה התרחבו מאוד בשנים האחרונות.

לא שכחנו גם את נושא הפקקים, שדומה שכבר לא מוגדר כבעיה אלא כשיגרה. ח"כים בעלי השפעה יכולים לגרום לכך שהתגברות על חסמים ביורוקרטיים, אינטרסים של קבוצות לחץ בענף התחבורה וחוסר רצון לשנות יכולה לצמצם במידה רבה את הסבל של הנהגים בכבישים. ישראל נחשבת למובילה עולמית בחדשנות בתחבורה, אבל מפגרת מאוד בכל מה שקשור לניהול ולתפעול מערך התחבורה הציבורית.

ככלל, הח"כים והשרים צריכים לדאוג להעמיד על סדר יומן של הממשלה והכנסת, כמטרה מרכזית, להטמיע בחברה הישראלית את החדשנות, את הפיתוחים, ובעיקר את אווירת היזמות והחשיבה מחוץ לקופסה, כמעט בכל תחום. זה לא תלוי רק בתקציבים אלא גם בשינוי תפיסתי, ואין עיתוי טוב יותר לכך מאשר השבעת הכנסת החדשה. שיהיה בהצלחה לכל הנבחרים.