"הייצור האדיטיבי משפר את הפריון והיעילות, ותורם לסביבה"

"התעשייה 4.0 (Industry 4.0) הנה עולם של אפשרויות בלתי מוגבלות. במקרים רבים, זה מוריד עלויות, וגורם לארגון להיות יעיל וגמיש יותר. אני לא מכיר ארגון שכלל לא רוצה ללכת לשם. עם זאת, יש ארגונים שלא יעבירו את כל הייצור שלהם לתעשייה 4.0 וישתלבו בעולם הזה לצד עולם הייצור הישן", כך אמר קרסטן הויסר, סמנכ"ל לייצור אדיטיבי בסימנס העולמית, בראיון לאנשים ומחשבים. הראיון התקיים במהלך תערוכת הנובר Hanover Messe לטכנולוגיה לתעשייה, שהתקיימה באחרונה בגרמניה.

ייצור אדיטיבי, או בתרגום חופשי לעברית ייצור בהוספה, לוקח את עולם הדפסת התלת מימד ומעביר אותו צעד אחד הלאה. אם תרצו, זו הדפסת תלת מימד תעשייתית. הרעיון הוא לקחת מודלים של 3D ולגרום לחומרים להביא אותם לכדי מוצר, בדרך כלל שכבה אחר שכבה. יש לייצור האדיטיבי הרבה יתרונות, אמר הויסר, בהם יעילות רבה יותר, הגדלת פריון העבודה, קיצור זמן ההגעה לשוק ושיפור באיכות הסביבה. "הייצור האדיטיבי מתאים לתעשיות שונות, בהן ההלבשה, ההנעלה, תעשיית האוטומוטיב, דברים שקשורים לבריאות כמו פרוטזות ומוצרים אורתופדיים, ואפילו מזון. אלא שיש ארגונים ותחומים שזה לא מתאים להם. אין פה שחור או לבן וצריך להתאים כל מקרה לגופו", ציין.

איך אני, כמנהל בארגון תעשייתי, יכול לדעת אם ייצור אדיטיבי מתאים לארגון שלי או לא?
"אין לזה תשובה אחת וחד משמעית. ייצור אדיטיבי יכול להוריד את העלויות, אבל האם ובכמה – זה כבר תלוי ביישום של השיטה ובענף שבו הארגון פועל. צריך לראות את כל התמונה בנוגע לכל מקרה (Business case) כדי להחליט האם לייצור האדיטיבי יש ערך או לא".

אתה יכול לתת דוגמאות למקרים שבהם זה כן יכול לעבוד?
"בהחלט. למשל, תחנות כוח וטורבינות גז. הייצור האדיטיבי יכול להגביר את היעילות של תחנות הכוח, ועל ידי כך להוריד את השימוש בפחמן דו חמצני, לקרר טוב יותר ולתרום בכך לאיכות הסביבה.

תעשייה אחרת היא האוטומוטיב. היא יכולה להפיק תועלת מהשיטה האדיטיבית בייצור של מוצרים כמו חלקי חילוף. אפשר לעשות תאומים דיגיטליים (Digital Twins) ולהשתמש במוצר שמייצרים".

דוגמה למוצר של סימנס שיוצר בייצור אדיטטיבי. מקור: יח"צ

תאומים דיגיטליים הוא מונח שכדאי להתעכב עליו קצת. מדובר במונח מוכר בתעשיית הייצור, אבל לא הרבה מעבר לה: יצירת מוצר וירטואלי שיהיה דומה למוצר הפיזי שאותו רוצה הארגון לייצר. הכוונה היא לבנייה של כל חלק וחלק מהמוצר בצורה וירטואלית ו-"הלבשה" שלו על הסביבה הפיזית, באמצעות מציאות רבודה. סימנס הדגימה לבאי הביתן הענק שלה בתערוכה כיצד ניתן לעשות זאת באמצעות הטכנולוגיות שלה, ואת השימושים של התאומים הדיגיטליים בתעשיות שונות, בהן אלה שהוזכרו כאן קודם לכן.

התאום הדיגיטלי מאפשר כמה דברים מרכזיים: ראשית, הארגון יכול לדעת באמצעותו האם הוא בכלל רוצה לייצר את המוצר בעולם האמיתי. במידה שכן, התאום הדיגיטלי מאפשר לו להתאמן עליו, לעשות סימולציות למצבים שונים ולהבין, באמצעות המידע שהוא אוסף, מה בדיוק כולל תהליך הייצור, מהן העלויות, מהם המכשולים הפוטנציאליים וכן הלאה. סימנס מאפשרת ללקוחות שלה לבנות תאום דיגיטלי, שאתו הם יכולים לעשות את הסימולציות הללו, לאסוף את המידע ולהתאמן עליו.

"הלקוחות שלנו אוספים הרבה דטה, ובוני המכונות קולטים מידע עליהן וגם על אלה שמריצים את הדטה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהנתונים שייכים ללקוחות ומשתפים אתם פעולה, על מנת שהם יוכלו לנתח אותם וללמוד מהם על הצד הטוב ביותר", אמר הויסר. "כמו כן, אנו עוזרים לארגון להבין כיצד לשלב את הדטה המגיע מהמכונה המסוימת עם פרמטרים אחרים במפעל".

יתרה מזאת, סימנס מציעה רשת ייצור אדיטיבי (Additive Manufacturing Network), שמאפשרת למנהלים הרלוונטיים בארגונים לתקשר עם עמיתיהם ועם ספקים, ובכך ליצור אקו-סיסטם שלם, שבאמצעותו הם יכולים, על פי החברה, "לשפר את הדפסת התלת ממד ולהמציא עיצובים פורצי דרך".

ייצור אדיטטיבי. מקור: סימנס

"הייצור האדיטיבי, התאומים הדיגיטליים וכדומה הם תולדה של הטרנספורמציה הדיגיטלית", ציין הויסר. "המעבר בעולם הייצור הוא מפרוטוטייפ לייצור תעשייתי, ובשביל זה צריכים את הדיגיטליזציה".

ישראל ידועה בתחומים כמו סייבר ופינטק. האם יש לה מה להציע גם בתחום הייצור האדיטיבי?
"בהחלט. יש לנו, בסימנס, מחלקות מרכזיות שממוקמות או בעלות נציגות בישראל, בהן הייצור האדיטיבי. הגענו לישראל, כי יש בה סטארט-אפים ואנשים בעלי סקרנות רבה מאוד ויכולת טובה בפיתוח. ישראל היא מרכז של סטארט-אפים, שמוציאים את הידע שלהם לשאר העולם".

לאיזה כיוון אנחנו הולכים? האם הדיגיטליזציה תהיה קונצנזוס בקרב ארגונים?
"הדיגיטליזציה תהיה חלק נורמלי מהארגון. כל אחד מהארגונים יצטרך להחליט, אם הוא עוד לא עשה זאת, לאיזו רמה להביא את זה. הדבר תלוי בכל מיני גורמים, בהם בארגון עצמו, בתעשייה שבה הוא פועל ועוד. כל ארגון צריך למצוא מהו המסע שלו ולעבור אותו – אין כאן שחור או לבן".

הכותב היה אורח החברה בתערוכה.