שילוב חרדים בהיי-טק – האם התעשייה יכולה לעשות יותר?

הצורך במגוון ובתעסוקת חרדים וחרדיות בהיי-טק מעסיקים גופים פרטיים וציבוריים כאחד. רב שיח שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים איחד נציגים מהגופים הללו, שדיברו על הנושא. בכתבות הקודמות על האירוע התמקדתי בכנסת ובמגזר הממשלתי. בכתבה זו מגיע תורה של התעשייה עצמה – האם היא מקבלת את החרדים? עד כמה הסטיגמות שיש עליהם משפיעות? ומה התרומה שלהם?

בין משתתפי האירוע, שהנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, היו נציגים של כמה חברות מהמגזר הפרטי, בהן אורקל, בנק הפועלים ודבליפ – חברת פיתוח וייעוץ המספקת פתרונות בעולם ה-DevOps לגופי פיתוח. לדברי דורי כפרי, מנכ"ל דבליפ, בניגוד למה שניתן היה לקוות, הסטיגמות כלפי חרדים בעולם ההיי-טק חיות ובועטות. "אם יעמדו מול מעסיק פוטנציאלי חרדי וחילוני בעלי אותם כישורים – סביר להניח שהוא ייקח את החילוני. באותה המידה, אם יעמדו מולו צעיר מול מבוגר – סביר להניח שהוא ייקח את הצעיר, על אף שלמבוגר יש יותר ניסיון. לראייה, הגיל הממוצע בחברות הוותיקות הוא צעיר למדי". ככלל, אמר, "אם מנהלי משאבי האנוש יכולים לבחור עובד שלא מגיע מאוכלוסייה שיש לה תת ייצוג – הם ייקחו אותו".

לדבריו, אחת הדרכים שבהן הממשלה יכולה לפעול למלחמה בזה היא לאסור אפשרות של חברות להשתתף במכרזים ציבוריים אם אין להן אחוז מסוים של מועסקים חרדים.

על החברה שהוא מנהל סיפר כפרי כי "אצלנו דואגים לאנשים מאוכלוסיות שיש להן תת ייצוג. שני שליש מהעובדים שלנו הם נשים ואנחנו מעסיקים 15 חרדים וחרדיות, שאנחנו נותנים להם קורסים על חשבוננו".

הפתרון: העסקה של חרדים בחברות היי-טק כמתמחים?

מני מלר סיפר על הנעשה בהקשר זה בחברה גדולה כמו זו שבה הוא עובד – אורקל ישראל, שם הוא משמש כמנהל צוות פריסייל. "אני מחפש אנשים ומבחינתי, אותן הדרישות שצריכות להיות לגיוס של אחרים צריכים להיות גם כשמדובר בגיוס עובדים חרדים. כמו כן, אני מחפש אנשים שמהרגע שהם נכנסים לחברה הופכים להיות פרודוקטיביים כמה שיותר מהר, ומשתלבים חברתית", ציין.

לדבריו, "המגוון חשוב ויש גיוון בצוות שלי, אבל כדי לשפר את שיעור תעסוקת החרדים ולשלב אותם במעגל העבודה יש עבודה לעשות ואני מוכן לעשות אותה. מעסיקים צריכים לתת לחרדים הזדמנות, הם כוח אדם איכותי".

הוא העלה רעיון שיסייע, לדבריו, בפתרון המצב: כניסה של חרדים לעבודה בחברות היי-טק כמתמחים, כשמי שתשלם להם את המשכורת על תקופת ההתמחות תהיה המדינה. "זה צריך להיות לתקופה של חצי שנה או שנה שבה הם יקבלו הזדמנות להיכנס לעולם ההיי-טק ולצבור ניסיון. זה גיים צ'יינג'ר", אמר.

"צריך לקלוט גם עובדים ללא ניסיון"

לעומתו, לדעת מלכה פרידמן, מנהלת מחלקת תכנון ובקרה בחטיבת הטכנולוגיה בבנק הפועלים, "אם רוצים להגדיל את כמות החרדים, ואחרים, בהיי-טק בישראל צריך לקלוט עובדים ללא ניסיון בלי תמיכה של הממשלה, כי אם נחכה שמישהו יביא ויעשה – זה לא יקרה. אפשר לתת שכר התחלתי ולהתנות עלייה בשכר".

היא ציינה כי "אצל החרדים, מי שהולך, ובעיקר הולכת, להנדסאות – זה כמו הטובים לטיס. חברות שיעסיקו כוח אדם חרדי תוכלנה לקבל כוח עבודה מדהים, מסור ומורעל". באשר לרבנים, שלא תמיד נוטים להסכים לתעסוקה של צאן מרעיתם בכלל ובעולם ההיי-טק בפרט, אמרה פרידמן כי "אם המעסיקים יפתחו את הדלת – הם לא יהיו המעצור".

ליברליות או "ליברליות"?

ח.ש., שפועלת בעולם ההכוון התעסוקתי לציבור החרדי, ציינה כי "לחברות ולמעסיקים צריכה להיות מודעות לכך שבנות הסמינרים לא פועלות ברשת. כדי להעסיק אותם, הם צריכים להשתמש בכלים נוספים, כמו חברות ומרכזי הכוון תעסוקתי רלוונטיים בתחום. לינקדאין הוא כלי גיוס מצוין של עובדים, אבל אין סיבה שהוא יהיה היחיד".

היא הביעה ביקורת על הליברליות, או יותר נכון "הליברליות", הישראלית, ואמרה כי "היא באה לידי ביטוי בזה שאני מסכים שתהיה שונה ממני כל עוד אתה מתאים לי. זאת ליברליות מאוד מוגבלת. מעסיקים ועובדים עמיתים צריכים להרחיב את האופקים ואת נקודת המבט שלהם, ולהיות ליברליים יותר על באמת".

בנצי שוורץ, מנהל תכנית קהילות מקצועיות בג'וינט ישראל, דווקא כן נמצא בקשר בלינקדאין עם נשים חרדיות שעובדות בעולם ההיי-טק. הוא מנהל ברשת החברתית המקצועית קבוצה שחברות בה יותר מ-1,000 מהן. לדברי שוורץ, "יש הרבה מאוד נשים חרדיות שכבר בעולם העבודה ועם הכשרה קצרה וממוקדת, הן יכולות להגיע למקום מאוד רחוק".