בחירות 2019: עוגת הטכנולוגיה

כשמנסים לסכם את מערכת הבחירות של 2019 קל ליפול למלכודת הסרטונים, הממים, הסחרירים וקמפייני הגעוואלד שכולם נפלו או נופלים אליה. אבל האמת היא שכל מה שהוזכר עד כה הוא רק הקצפת של העוגה, שעשוע להמונים.

החומרים האמיתיים מהם עשויה עוגת מערכת בחירות 2019 הם חומרים טכנולוגיים: בוטים, פייק ניוז, טירגוט קהלים, קמפיינים ממוקדים אישית ושלל דברים נוספים, שהטכנולוגיה של היום משמשת כפלטפורמה להם, שנועדו לפגוע עם המסר הנכון בבוחר הנכון.

לא סתם אין אנו רואים כמעט שלטי חוצות ברחובות. שלטי החוצות עברו לאתרי האינטרנט, וממקדים מסר ספציפי לקהל המסוים שהוא מכוון אליו. במובן הזה אפשר להגיע כמעט למסקנה שאם לא ראית ברשת קמפיין כלשהו של מפלגה שאתה לא מתכוון להצביע לה, סימן שהוא מטורגט לקהל הכי טוב שיכול להיות.

מערכת הבחירות של 1981 – גרסה 2.0

מה שהתפיח את עוגת הבחירות השנה היה הפייק ניוז. אגדות אורבניות שמועברות מסוחר לסוחר, מעבירות את היריב למגננה וכמו שאומרים, לך תוכיח שאין לך אחות. המילה הכי לוהטת במערכת הבחירות הזו הייתה בוטים. נכון שבעולם שלנו קיימים גם בוטים "טובים", שנועדו לשפר את הקשר בין הלקוח לבין המותג, אבל לא הם אלה שפעלו במערכת הבחירות הנוכחית. ולא רק בוטים: הסיפור העיקרי בבחירות האלה היה הבוטות. נכון שב-1981 הייתה מערכת בחירות סוערת מאוד, אבל כשלוקחים את האנרגיות שלה ומוסיפים להן טכנולוגיה ורשתות חברתיות שוברות שוויון מקבלים מלחמת עולמות.

ואם כבר מדברים על רשתות חברתיות, 2016 והבחירות בארצות הברית, שנערכו במהלכה, היו אירועים טראומטיים עבור פייסבוק. פרשת קיימברידג' אנליטיקה והתערבות הרוסים במערכה על הבית הלבן לא הוסיפו רוגע לענקיות האינטרנט, כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר. אלה נאלצו לנקוט הפעם משנה זהירות, כדי לא להכתים את מערכת הבחירות. הן לא הוסיפו רוגע גם לוועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט חנן מלצר, שהורה להפסיק את הפרסום האנונימי, שנפוץ בעיקר במדיה החברתית, ולחייב כל מפלגה לשים את שם הגורם המממן על כל מודעה ומודעה. מתקפת הסמסים גרמה לו ליישם החלטה זו גם על ההודעות הללו, שנשלחות בכמויות אין סוף.

במערכת הבחירות הזו, בסיוע הטכנולוגיה, התהפכו היוצרות: אם בעבר הפרסום היה כלפי המצביע באשר הוא, כיום, באמצעות הפלטפורמות והכלים החדשים, הפרסום מבוסס על אישיותו, טעמיו, העדפותיו והרגליו. מסביב יהום הגעוואלד, אבל העשייה עצמה היא טכנולוגית. אין לדעת אילו הפתעות טכנולוגיות מכינות המפלגות הגדולות והקטנות. אין גם לדעת אילו מהן כשרות ואילו מתכתבות עם החוק. את חלק מהתשובות נדע ביום הבחירות, את רובן נדע במסקנות שיבואו אחריו.