הפסקה פעילה

לאילו הפסקות זכאי עובד ומתי? באילו מקרים הוא לא זכאי להפסקה? ומה ייעשה למנהל אשר לא נתן לו אותה?

01/04/2019 16:25
תנ"צ (בדימוס) ד"ר עו"ד אורי אנגלהרד. צילום פרטי

כל עובד זכאי להפסקת צהריים – זה ברור. אך האם הוא זכאי גם להפסקות אחרות?

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, שעות העבודה של העובד כוללות את כל הזמן שבו הוא עומד לרשות החברה, לרבות הפסקות קצרות הניתנות לו להחלפת כוח ואוויר ולשימוש בשירותים. החוק קובע כי ביום עבודה של שש שעות ומעלה, תופסק עבודת העובד לשלושת רבעי שעה לפחות לצורך מנוחה וסעודה, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות (לארוחת צהריים, לדוגמה). בעת ההפסקה, הנמשכת חצי שעה או יותר, רשאי העובד לצאת ממקום עבודתו. היא לא נחשבת כחלק משעות העבודה שלו וממילא, העובד לא מקבל על כך תשלום.

במידה שנוכחות העובד במקום העבודה הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש, והמעסיק דורש ממנו להישאר בהפסקה – ההפסקה תיחשב כחלק משעות העבודה של העובד והוא יקבל על כך תשלום.

בפסק דין ביפר תקשורת ישראל בע"מ נ' רז צח, שהתקבל ב-6 בפברואר האחרון, דן בית הדין הארצי לעבודה בשאלה: מה הדין לגבי הפסקות אחרות, שמשכן קצר מ-30 דקות ושהמחוקק לא קבע האם המעסיק חייב לשלם עבורן שכר עבודה או לא? בית הדין הבחין בארבעה מצבים: האחד, הפסקת עבודה כפויה על העובד שהוא לא יכול לנצל אותה באופן ממשי לצרכיו תיחשב כזמן עבודה. השני, הפסקה רצונית (העובד יכול לבחור אם לקחת הפסקה או לא) שהעובד לא יכול לנצל אותה באופן ממשי לצרכיו תיחשב כזמן עבודה. השלישי, הפסקה רצונית שהעובד יכול לנצל אותה באופן ממשי לצרכיו, כגון יציאתו לסידורים אישיים מחוץ למקום העבודה, לא תיחשב כזמן עבודה. והרביעי, הפסקה כפויה שהעובד יכול לנצל באופן ממשי לצרכיו – יש לבחון על פי תום הלב, הסבירות והמידתיות האם תיחשב כזמן עבודה או לא.

הפסקות נוספות

עובד רשאי להתפלל במהלך יום העבודה, כשזמן התפילה ייקבע בהתאם לצרכי העבודה ובהתחשב בדרישת דתו של העובד.

בין יום עבודה למשנהו תהיה הפסקה של שמונה שעות לפחות.

בכל שבוע תהיה לעובד מנוחה שבועית של לפחות 36 שעות רצופות. המנוחה השבועית ליהודי תהיה יום השבת ולמי שאינו יהודי – שישי, שבת או ראשון, לפי המקובל על העובד כיום המנוחה השבועי שלו.

יצוין כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על:

  • עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
  • עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
  • שוטרים במשטרת ישראל, העובדים בשירות בתי הסוהר.
  • עובדי מדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה.
  • יורדי ים ועובדי דיג.
  • אנשי צוות אוויר.

חברי ההנהלה והמנהלים שהעסיקו בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ייחשבו כאחראיים לעבירה וניתן להענישם כאילו הם עברו את העבירה, אלא אם הצליחו להוכיח שהיא נעברה שלא בידיעתם או שנקטו בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות החוק בקשר לעבירה יקוימו.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס), עורך דין ומגשר, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים