דרוש קבינט להיי-טק

כתבנו אבי בליזובסקי נבר במצעי המפלגות כדי לבדוק מה התכניות שלהן בנושאי חדשנות והיי-טק, ויצא עם שתי סקירות מקיפות – אחת של מפלגות המרכז-שמאל ושנייה של מפלגות הימין. הסקירות הללו מעלות שאלות חשובות שלא נמצאות על סדר היום במערכת הבחירות שאנחנו נמצאים בשיאה. אלא שהבחירות קרובות לסיום ומיד לאחריהן יחלו המגעים להקמת ממשלה חדשה בישראל. יש לקוות שבין קווי היסוד שלה יהיו המשך עידוד הצמיחה של ההיי-טק, שמירה על ישראל כאומת חדשנות ועידוד השקעות.

צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, הבהיר בראיון שפרסמנו אתמול (א') שהוא לא שולל שבממשלה החדשה שתקום ימונה שר לענייני היי-טק, שירכז את כל הנושאים הקשורים בענף. מרום התנה זאת בכך שבידי המשרד יהיו סמכויות ויכולת תיאום עם המשרדים הרלוונטיים האחרים. גם בני גנץ, ראש מפלגת כחול לבן, לא שולל את הרעיון – כך הוא אמר בתשובה לשאלת כתב אנשים ומחשבים. כך או כך, הרעיון של מינוי שר להיי-טק כבר עלה כמה פעמים בשנים האחרונות, אבל לא יצא לפועל מסיבות פוליטיות וקואליציוניות.

הכשל העיקרי: חוסר תיאום בין המשרדים

הטיפול בתחום ההיי-טק, במובן הרחב שלו, מתחלק כיום בין כמה משרדים ורשויות, כאשר הכשל העיקרי הוא העדר סנכרון ותיאום ביניהם, ולפעמים אפילו תחרות. משרד הכלכלה, באמצעות רשות החדשנות, אחראי על הענקת מענקים לסטארט-אפים ופיתוח תחומי יזמות שונים. משרד ראש הממשלה מאכלס בתוכו את רשות התקשוב, שהיא גוף מייעץ למשרדי הממשלה בכל מה שקשור למערכות מידע ותשתית מחשבים. אלא שלרשות אין סמכויות אכיפה וההחלטות האם לבצע את מה שהיא מייעצת או לא נתונות בידי כל משרד ומשרד, שגם מחזיק את התקציבים המתאימים. משרד העבודה והרווחה אחראי על ההכשרות המקצועיות בענפים הטכנולוגיים. משרד החינוך אחראי על החינוך המדעי-טכנולוגי בבתי הספר. הוא מטפל גם ברשתות המקצועיות, אורט ועמל, שמפעילות מסלולים שלמים של חינוך מקצועי-טכנולוגי, אבל הוא לא בעל הבית שם.

גופים ממשלתיים נוספים שקשורים לחדשנות ולטכנולוגיה הם ישראל דיגיטלית ומשרד המדע והטכנולוגיה. כאשר השר הנוכחי, אופיר אקוניס, נכנס לתפקידו, הוא לא הסתיר את מורת רוחו מכך שמטה ישראל דיגיטלית הופקד בידי משרדה של גילה גמליאל. הוא טען שמשרד המדע הוא זה שצריך לטפל בכל מה שקשור להיי-טק, טכנולוגיה וחדשנות. אלא שזהו המשרד בעל התקציבים הקטנים ביותר מבין תקציבי הממשלה, ולא ממש נחשב בדירוג המשרדים הממשלתיים. לראייה, במהלך שני העשורים האחרונים, השר הממונה עליו היה ממונה גם על משרדים אחרים, דוגמת התרבות והספורט.

לאור האתגרים הנוכחיים, מתבקש ארגון מחדש של משרדי הממשלה בכל מה שקשור להיי-טק. משרד המדע יכול להיות התשתית ליצירת משרד חדש, על ידי שינוי שמו והפיכתו למשרד לענייני היי-טק. אבל אין להסתפק בשינוי השם. ראש הממשלה שייבחר יצטרך להפעיל את סמכותו ולקבוע כי כל התקציבים שהיו עד כה בידי המשרדים השונים ויועדו להיי-טק ירוכזו תחת משרד אחד ושר חזק אחד. הפקדת הכוח בידי משרד לענייני היי-טק תדרוש ממנו להכין תכנית עבודה מלאה ומפורטת, עם יעדים, שתדרוש שיתוף פעולה מלא עם כל המשרדים שעוסקים בנושא כיום.

זאת ועוד, הממשלה צריכה להקים קבינט לנושא ההיי-טק, בדיוק כמו שיש לה ועדות שרים לענייני ביטחון, כלכלה, חקיקה וכדומה. יש אפילו ועדת שרים לנושאי מדע, שהתכנסה מעט מאוד פעמים. הקמת קבינט לענייני היי-טק יהווה בנוסף איתות ברור לכך שהממשלה שמה את הנושא של עידוד החדשנות ושמירה על המובילות של ישראל בעולם הטכנולוגי כאחת המשימות הלאומיות. היטיב להגדיר זאת מרום: "כל ממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם גרעון בתקציב, שאותו אפשר למלא או על ידי העלאת מסים או על ידי השקעות מסיביות ומידיות בעידוד הצמיחה".

הענף היחיד שמהווה את מקור ההכנסות לצמיחה הוא ההיי-טק. אבל אסור לקחת את זה כמובן מאליו. ממשלה שתמשיך להיות שאננה למה שקורה בתעשייה הטכנולוגית תמצא את עצמה מהר מאוד בפני בור תקציבי גדול עוד יותר, עד כדי כך שהיא לא תוכל לכסות אותו. זאת, מאחר שהתרומה של ההיי-טק ליצוא עלולה לקטון. ישראל אמנם נחשבת למדינת הסטארט-אפים, אבל היא כבר מזמן לא אטרקטיבית – הן מבחינת עלויות כוח אדם והן מבחינת התנאים שהממשלה מעניקה ליזמים.

ועוד דבר חשוב, הכי חשוב, במינויו של שר לענייני היי-טק: הוא יהיה זה שיילחם למען היזמים והתעשיינים בביורוקרטיה וברגולציה, שמבריחות מכאן יזמים, עסקים וחברות.