למה הרשויות המקומיות חוסכות במנמ"רים?

פעם אבי ז״ל, שהיה רב, סיפר לי בבדיחותא איך הגיעו להצעה למינוי רב קהילה בקהילות ישראל. הבדיחה, שמבוססת על סיפור אמיתי, מספרת שפעם, כל משפחה נהגה להאכיל תלמיד חכם שלמד בכפר על שולחנה, כחלק מתמיכתה בעולם לימוד התורה. יום אחד החליטו כל תושבי העיירה לחסוך מכספם ולהעסיק ביחד רב אחד, במקום שכל אחד יפרנס תלמיד חכם, וכך נוצרה המשרה של רב קהילה.

באופן דומה, אבל לא בבדיחה אלא במציאות הישראלית המיוחדת, הגענו באחרונה לשיא השפל של עולם המחשוב – מנמ"ר משותף ל-12 רשויות מקומיות בצפון. אלה שגרמו לכך עוד מתגאים בזה, בטענה שהדבר חוסך ושלא צריך מנמ"ר כדי להפוך רשות מקומית לדיגיטלית.

אם כך, נשאלת השאלה: למה לא להתייעל עוד יותר ולמנות ראש אחד ל-12 רשויות מקומיות? ולמה לא לשים סגן ראש רשות אחד וחשב אחד במקום תריסר בכל תפקיד? אבל מנמ"ר אחד ל-12 רשויות זה אפשרי ומתקבל על הדעת. ואחר כך עוד קוראים למדינה שלנו אומת הסטארט-אפ והחדשנות. טוב, נו… גם זה סוג של חדשנות (בציניות, כמובן).

מחשוב מיושן, אין תקציבים ופרויקט CRM "על הדרך"

לפני כחודשיים נקראתי עם מנמ"רים בכירים מפורום C3, כמו גם עם פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונשיא הפורום, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הוועדה ביקשה ממני להציג נושא שבוער למנמ"רים. כמי שחי יום יום את אתגרי עולם המחשוב והמנמ"רים במגזרים השונים במדינה, החלטתי שאדבר על הפער בין היותנו מדינת סטארט-אפ כשזה נוגע לחו״ל לבין מה שקיים אצלנו במערכות נותנות השירות במגזרים רבים בישראל.

במסגרת המצגת שהצגתי בוועדה דיברתי בין השאר על עבודת מחקר נרחבת שהוכנה בידי צוות בשלטון המקומי ועסקה בחסמים השונים להכנסת טכנולוגיה מתקדמת למערכות המוניציפליות בישראל. גם ב-2019, תושבים רבים במדינת ישראל לא מקבלים שירותים עירוניים סבירים בגלל חוסר הבנה של רוב הרשויות המקומיות שאם רוצים לתת את השירותים הללו, הכל מתחיל ונגמר בטכנולוגיה.

ברוב הרשויות המקומיות, המחשוב מיושן, רעוע ולא מתקדם, והתקציבים וכוח האדם שמושקעים בו נמוכים להחריד. באחת העיריות עמן עבדתי בעבר במסגרת עבודתי כיועץ גיליתי שתקציב ההשקעות השנתי במחשוב הוא כחצי מיליון שקלים – עלות של תכניתן בכיר לשנה. כלל תקציב המחשוב, הטלפוניה ואחזקת המחשוב בעירייה זו – לרבות טכנאים, מוקד וכדומה – עמד על כשמונה מיליון שקלים. על זה אמר פעם יורם ארבל: ככה לא בונים חומה!

בעירייה אחרת, שפנתה אליי כדי לסייע לה בביצוע דיגיטציה, הבהירו לי שהתקציב לכל הפרויקט הוא 2.5 מיליון שקלים, אבל הפרויקט צריך לכלול גם מערכת CRM חדשה לרשות, שמשרתת מאות אלפי תושבים. כלומר: CRM למאות אלפים "על הדרך".

אם ראשי הרשויות רוצים לתת שירות טוב לתושבים, שמתקרב לקצה קצהו של מה שהם רגילים אליו מהרשת וממקומות אחרים, כדאי שהם ובממשלה יתחילו להשקיע במנמ"רים העירוניים ובתקציבים שלהם, ובמקום לשים איש מקצוע אחד ל-12 רשויות, ימנו מנמ"ר לכל רשות עם תקציב סביר ועם צוות שאתו הוא יוכל לתת את השירות.

הגיע הזמן שראשי הרשויות והממשלה יפנימו את חשיבות עולם המחשוב ככלי מרכזי לאספקת שירות עדכני, דיגיטלי וזמין לתושבים, ולא יחפשו פתרונות יצירתיים, שנראים יעילים אבל רק מרעים את השירות. אחרת המצב הנוכחי, והבלתי נסבל, יימשך.

הכותב הוא יו״ר פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, ובעל חברת הייעוץ BSD-it.