האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם בדיני עבודה?

כידוע, לאדם שניזוק על-ידי חברה נזק מזערי – לא כדאי לתבוע את החברה בתביעה משפטית רגילה, שתעלה לו כסף רב. אך כן כדאי לו לתבוע את החברה בשם קבוצת אנשים שנפגעו על-ידי אותו מחדל, בהליך של תביעה ייצוגית. מפני שלרוב הוא לא ישלם שכר טרחה לעו"ד שייצג אותו בתביעה הייצוגית, ובמקרה של זכייה בתביעה הייצוגית, התובע יקבל פיצוי כספי מכובד (56,000 שקלים בממוצע בשנת 2017) ועורך הדין המייצג בתיק יקבל שכר טרחה גבוה (530,000 שקלים בממוצע בשנת 2017).

לכן, קיימים מקרים רבים שבהם עורכי דין יוזמים בעצמם את הגשת התובענות הייצוגיות (על-ידי איתור נזק פוטנציאלי), ובמקביל מוגשות תביעות סרק רבות, במטרה לסחוט מהחברות "הסתלקות מתגמלת" וזאת משום שלחברה כדאי לשלם לתובע ולעורך הדין המייצג אותו, ובכך לחסוך סיכונים, פגיעה במוניטין ועלויות גבוהות הכרוכות בניהול התביעות ובתשלום שכר טרחה לעורכי הדין שייצגו אותם. כתוצאה מכך, עלה מספר התביעות הייצוגיות המוגשות בישראל בשנים האחרונות – 5.75 בקשות לתביעה ייצוגית הוגשו בממוצע בכל יום עבודה בשנת 2016.

ניתן להגיש תובענה ייצוגית בנושאים שונים כגון, צרכנות, בנקאות, ביטוח, דיני עבודה ועוד.

התביעה הייצוגית – עלולה גם להתבטל. אילוסטרציה: BigStock

תובענה ייצוגית בתחום דיני העבודה יכולה להיות מוגשת בתביעות כדלקמן:
תובענות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה; תובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה – בתובענה שעילתה בחוזה מלפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; תובענות של עובדים או של מעסיקים נגד קופות גמל או תובענות של קופות גמל נגד עובדים או נגד מעסיקים, כשהתובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבות המעסיקים לקופות; תביעה של עובד קבלן לשכר מינימום; תביעה של עובד לעבודה בישיבה ולאפשרות ישיבה בהפסקת עבודה.

על מנת שתובענה תאושר כתובענה ייצוגית עליה לעמוד במספר כללים:
1. התובענה צריכה לעורר שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה.
2. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
3. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

כך לדוגמה, בפסק דין ליודמילה ספרנסקי נגד המרכז הישראלי לרפואה סיעודית בע"מ, שהתקבל ב-12/2/19, אישר בית הדין הארצי לעבודה את התובענה שהגישה העובדת כנגד החברה כתובענה ייצוגית, בעניין ניכוי כספים ל"קרן אירועים" וחישוב שגוי של היקף המשרה לחישוב צבירת החופשה המגיעה לעובדת. שכן, בעובד יומי/שעתי החישוב נעשה על ידי וותק העובד ועל ידי ערך יום העבודה הנקבע על-פי היקף המשרה המשתנה מחודש לחודש.

בית המשפט קבע כי: העובדת התובעת שכנעה את בית המשפט במידת הסבירות הראויה, כי קמה לה לכאורה עילת תביעה אישית מבוססת שקיימים סיכויים טובים שהיא תצליח בה; העובדת התובעת שכנעה את בית המשפט כי קיימת "קבוצה" שמתעוררות לגביה ביחס לעילת תביעתה האישית, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה; הוכח קיומה של "קבוצה" של כל העובדים שחתמו על התחייבות לניכוי משכרם לקרן האירועים. וקיים סיכוי סביר שהשאלה המתעוררת תוכרע לטובת הקבוצה; ניהול התובענה הייצוגית הינו הדרך היעילה והצודקת להכרעה בעניין.

לעומת זאת, בפסק דין ביפר תקשורת ישראל בע"מ נגד רז צח, שהתקבל ב-6/2/19, ביטל בית הדין הארצי לעבודה את החלטת בית הדין האזורי לעבודה שקיבל את בקשת העובדת לאישור התובענה כייצוגית.

העובדת תבעה לחייב את החברה להפסיק להפחית משכר נציגי השירות במוקדים הטלפוניים שמפעילה החברה, בגין הפסקות בנות פחות מ-30 דקות שנטלו העובדים, ולחייב את החברה לשלם לנציגי השירות פיצוי על ההפחתות שבוצעו משכר עבודתם של העובדים בגין הפסקות אלו.

בית הדין הארצי לעבודה טען כי קביעה שכל זמן הפסקה הקצר מ-30 דקות ייחשב כזמן עבודה מעוררת קושי, ולא ניתן לקבוע שקיים סיכוי סביר שהשאלות המתעוררות תוכרענה לטובת הקבוצה, וממילא, ביטל את אישור התובענה כייצוגית.

לסיכום, במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם בדיני עבודה, על כל המשמעות הכרוכה בכך.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) עורך דין ומגשר, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

*אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי