כך מכשירים אנשי IT בקייב בשיטות של ממר"ם

בסיור היכרות ב-KPU (קייב פוליטכניק יוניברסיטי) – מוסד טכנולוגי בלב קייב, שמכשיר את מהנדסי העתיד של תעשיית ההיי-טק האוקראינית – ניכרה דממה לא מוכרת במסדרונות, כמו גם בחדרי ההרצאות. הסטודנטים ישבו ספונים בחדרי הלימוד, המשלבים חדש ועתיק, קומוניסטי והיי-טקיסטי. רק משלחת משונה של הנהלת האוניברסיטה ועיתונאים מישראל, שהתפרצו לחדר ההרצאות בעיצומם של הלימודים, הצליחה לטלטל מעט את שגרת היום שלהם.

פערי התרבות קייב-תל אביב ניכרו במלוא עוזם – בבירת אוקראינה בכלל ובאוניברסיטה הזו בפרט, אבל נדמה שהמוח הישראלי שתר אחר הזדמנויות מעבר לים כבר מצא את הדרך לגשר עליהם.

ערן לסר, מנכ"ל ומייסד DNA-IT. צילום: יח"צ

ערן לסר, מייסד שותף של DAN-IT, שמפעילה באוניברסיטה מכללה להכשרת אנשי IT הנושאת את שמה, בחר בשם הישראלי לא במקרה. "אני רואה במכללה שער להעברת ידע מישראל לאוקראינה, לשדרוג כוח האדם המקומי בעולמות ההיי-טק", הסביר. לסר, שלפני שנים ייסד את מכללת ג'ון ברייס, היה אחראי בעברו על הכשרת תכניתנים בצה"ל, במסגרת ממר"ם, והבין שאפשר להכשיר בשיטה דומה אנשי IT "באזרחות". "לפי גישת ממר"ם, אין צורך בתואר במדעים מדויקים או בהנדסה על מנת להיות תכניתן זוטר ולהתחיל לעבוד", אמר. "הרשויות באוקראינה אוהבות את המודל, שחוסך שנים באוניברסיטה ופולט לשוק העבודה הצמא לכוח אדם טכנולוגי, כוח מקצועי ומיומן תוך חודשים ספורים".

המכללה של DAN-IT בקייב. צילום: יח"צ

המכללה בקייב אינה היחידה שהקים לסר: הוא ייסד כאלה במדינות מתפתחות נוספות, שבהן זיהה פוטנציאל, ובהן הונגריה, טורקיה, סין, גיאורגיה ואוקראינה. לא רק שם המכללה הוא ישראלי, אלא גם שמות חדרי הלימוד ברחבי הקמפוס בקייב: חיפה, תל אביב וכדומה. "ישראל היא מותג חזק ונחשק באוקראינה", ציין לסר. "הרקורד שלה כאומת הסטארט-אפ מוכר והיא נתפסת אטרקטיבית ויוקרתית. שמנו בפרונט את הטיקט הישראלי. אנחנו מארגנים מיט-אפים למאות נשות כוח אדם מקומיותף עם דגש חזק על שיטות שיווק ישראליות, והן מפיצות את הבשורה".

"בצד הישראלים פועלת בקייב קהילה עסקית מכל אירופה, שתרה כאן אחר אנשי IT איכותיים ומקצועיים", פירט. "אבל הישראלים הם הפרו-אקטיביים ביותר, ומקפידים להופיע בכל כנס IT שמתקיים באוקראינה".

האם אין בשיטה הזאת משום עידוד בריחת מוחות מישראל?
"החדשנות והיזמות נשארות בישראל, הן לא חלק מה-DNA של ההיי-טקיסט האוקראיני. אבל על מנת שהישראלים יוכלו להמשיך לפתח את הסטארט-אפים שלהם, יש צורך בכוח אדם מיומן שיעשה את העבודה. האוקראינים אינם היזמים, אך הם המוציאים לפועל, וזה קריטי להמשך הדהירה של קטר ההיי-טק הישראלי".

"להיות מיני אוליגרך במונחים מקומיים"

בצד התוכנה, מציעה Dan-IT קורסים במקצועות מבוקשים נוספים כמו עיצוב, שיווק דיגיטלי, לימודי האקר וסייבר. קהל היעד העיקרי שלה הוא אקדמאים סביב גילאי ה-28-30, שמעוניינים בהסבה שתאפשר להם, לדברי לסר, להפוך ל-"מיני אוליגרכים" במונחים מקומיים. "עלות ההכשרה כאן היא 1,800-2,000 דולר, לקורס ערב בן 8-10 חודשים. היא זולה משמעותית מקורס דומה בארץ, אבל עבור האוקראיני הממוצע זוהי עלות גבוהה מאוד. עם זאת, עם 5% מס בלבד על השכר ומשכורת התחלתית של בין 4,000 ל-6,000 שקלים, בהתחשב ביוקר המחיה המקומי הנמוך – זוהי עבורם השקעה משתלמת לטווח הארוך", אמר.

לסר ציין כי "פתחנו את DAN-IT לפני כשנה וחצי ואנחנו כבר מריצים את המחזור העשירי, עם 500 סטודנטים. לקורס מתקבלים אחרי מבחני קבלה הבודקים רקע מתאים באנגלית וחשיבה אלגוריתמית. גם מאחורי מבחני הקבלה עומדות חברות השמה ומיון ישראליות, כמו אדם מילא. לאחר הלימודים נפלטים לשוק אנשי מקצוע באיכות מצוינת, מוסר עבודה גבוה ובשלות לשיתוף פעולה עם חברות ישראליות או בינלאומיות".

המכללה של DAN-IT בקייב. צילום: יח"צ

"תיווך בין-תרבותי בצוותים Offshore: הישראלים והאוקראינים לא מאוד רחוקים זה מזה"

הפסיכולוגית החברתית סופיה קרפיאן היא ראשת תחום האנשים ב-AllstarsIT, והיא אמונה על מיון, השמת והכשרת צוותי ה-IT המקומיים, שיעבדו עבור החברות הישראליות. "כשאנחנו מעסיקים איש IT מקומי, עלינו לזכור שהוא מעולם לא עבד מול זרים", הסבירה. "בראיונות העבודה לאנשי IT אוקראינים, לאחר שלב בדיקת ההתאמה הטכנית והידע המקצועי הרלוונטי, אני בודקת את מידת ההתאמה ללקוח ומסבירה למועמד את האתגרים הצפויים לו בעבודה עם צוות ישראלי. בשלושת החודשים הראשונים לעבודתו של איש ה-IT, אני מלווה את הפעילות במתן ארגז כלים להתמודדות בסביבת העבודה החדשה".

באילו אתגרים מדובר?
"איש ה-IT המקומי סבור שתפקידו מתמצה בכתיבת קוד. הוא מפוקס על הפן הטכנולוגי, ונעדר מיומנות בינאישית באינטראקציה מול צוות זר. מדובר באתגר לשני הצדדים – לעובד ולחברה הישראלית. עם זאת, על פערי התרבות בין הישראלים לאוקראינים בהחלט ניתן לגשר, ויש הרבה נקודות ממשק, שעליהן אני שמה את הדגש. אני מסבירה לעובדים לחפש פחות את הטייטל, ולשים את המיקוד על האישיות של העובד כאדם.

איש ה-IT האוקראיני הוא פחות רעשן ורגשן בהשוואה לעמיתו הישראלי. זה יכול להוביל לקונפליקטים. אני ממליצה לצד הישראלי במשוואה להוסיף פורמליות בהתנהלות מול העובד המקומי, ולעובד האוקראיני אני מדגישה את הצורך לגמישות, נינוחות ואקטיביות. התרבות הישראלית מבוססת על יחסים בינאישיים ואילו האוקראינית על יחסי מרות, היררכיה וסמכות. בנוסף, איש ה-IT האוקראיני חושב על ההיבט הטכנולוגי, והישראלי על הערך המוסף וההיתכנות העסקית".

ג'ניה, מפתחת תוכנה אוקראינית שעובדת עם חברה ישראלית במסגרת AllStarsIT, סיפרה מעט על ניסיונה: "העבודה עם צוות ישראלי שונה מעבודה עם צוות מקומי. בראש ובראשונה, יש הרבה יותר דינמיקה ושיחות, תקשורת יומיומית. בעוד שאיש תוכנה אוקראיני רגיל לדווח אחת לשבוע, הישראלים אוהבים לתקשר, התהליכים פתוחים יותר, והם רוצים להיות מעורבים בתהליך העבודה ולקבל דיווח מתמיד על ההתקדמות. הם יותר גמישים ויכולים לשנות החלטות מהרגע להרגע".

הכותבת הייתה אורחת AllStarsIT בסיור עיתונאים בקייב.