תעשיית מיקור-החוץ האוקראינית כובשת את ההיי-טק הישראלי

במחצית חודש מרץ עדיין רחוקה קייב, בירת אוקראינה הסגרירית והקפואה, מלהראות סימני הפשרה או לבלוב. העצים כולם חשופים וקרחים, והצבע השולט במרחב האורבני הוא מניפת גווני אפור קודר ומונוכרומטי. ואולם, מתחת לחזות הסטטית והקרירה גועשת קהילת IT מקומית, שצומחת בקצב מסחרר. ללא צורך בוויזה לישראלים, במרחק טיסה קצרה, בלי הפרשי שעות ועם מאגר צומח של מוחות ואנשי מקצוע באוכלוסייה המונה 45 מיליון איש, כמו גם אנגלית טובה ועלויות מעסיק נמוכות בעשרות אחוזים – המוח היזמי הישראלי היה מהראשונים לזהות את ניצני הפריחה בהיי-טק האוקראיני, והוא רותם את הפוטנציאל האנושי המקומי לטובת מודל מיקור-חוץ, שצומח בקצב אדיר.

"ITשניק ולא הייטקיסט"

"איש ההיי-טק המקומי לא מכונה 'היי-טקיסט' אלא 'ITשניק'", אמר שלמה עמר, מנכ"ל ומייסד AllstarsIT – בית תוכנה ישראלי שמתמחה בשירותי פיתוח תוכנה ומיקור-חוץ. "ישראל היא מדינה יצרנית ברמת הרעיונות והחדשנות, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה. באוקראינה, לעומת זאת, הדגש אינו על חדשנות אלא על שירותי IT. האוקראינים מתמקדים בצד הטכנולוגי, ממושמעים מבחינת עמידה ביעדים ולוחות זמנים, פחות מאלתרים בהשוואה למפתחים ישראלים, אך גם פחות יצירתיים", אבחן.

עמר הקים ב-2004 את בית התוכנה הישראלי, שמונה כיום כ-600 מומחים בישראל ובאוקראינה. החברה מעניקה ללקוחותיה שירותים בתחומי בדיקות תוכנה, QA, סייבר, פיתוח מובייל, הנדסת מוצר, פיתוח תוכנה ו-DevOps.

שלום ממשרדי AllStarsIT בקייב. צילום: יח"צ

"על מנת להבין מהי הדרך למשוך את מיטב המוחות שיש לאוקראינה להציע בתחום ה-IT נדרשה עבודת הכנה והיכרות עם הצרכים של הצעירים המקומיים", סיפר עמר. "כך, גילינו שאחד הדברים הקורצים ביותר לאיש IT מקומי הוא היכולת להגיע לעבודה במטרו. יש לזכור שקייב קפואה רוב השנה ושינוע ישיר למקום העבודה, ללא הצורך לקפוא בתחנות האוטובוס בדרך, מהווה יתרון משמעותי".

כמו בחברות רבות בהיי-טק הישראלי, גם ב-AllStarsIT יש דגש על סביבת העבודה, כדי ליצור אקו-סיסטם מתאים ומזמין לעובדים. כך, בעיצוב המשרדים, שממוקמים במרכז קייב, יש הקפדה על מיתוג חזק, שולחן ביליארד וחדר פורטנייט, וכן בר מעוצב וארוחות צהריים המוכנות על ידי שף מקומי. לחדרים יש שמות של להקות רוק מיתולוגיות כמו לד זפלין, ופינות ההסבה מזמינות וצבעוניות. "בנינו חדרים אקוסטיים, שמאפשרים לאיש ה-IT המקומי לתקשר עם עמיתו הישראלי ללא הפרעות", סיפר עמר. בנוסף, כל עובד יושב על כיסא אגרונומי מושקע עם שישה מצבי ישיבה, מול מסך מחשב איכותי, שמצויד באוזניות שמאפשרות לו לעבוד בשקט ובריכוז מלא בחלל העבודה המשותף.

"אנחנו ממקדים מאמץ רב בגיוס, באמצעות יחסי ציבור, כמו גם השקעה רבה בשימור ורווחה, על מנת לקרוץ לעובדים המוכשרים ביותר. שיטת הגיוס המקומית היא לא דרך מודעות דרושים, אלא מתמקדת בציד ראשים ובערוצים כמו לינקדאין, והמתכנתים הם צעירים מאוד. אנחנו משקיעים בתכניות ובתמריצים כמו חבר מביא חבר, מיט-אפים וערבי קונספט. בנוסף, איש ה-IT המקומי בודק שמדובר בחברה טובה ויציבה, עם טכנולוגיה מעניינת", אמר.

עוד הוא דיבר על הממשק של AllStartsIT מול הלקוחות הישראליים: "אני נתקל לא פעם בחברות ישראליות שבטוחות שהן יכולות לנהל את האופרציה בצורה עצמאית – ומנסות להפוך פתאום למומחיות בנדל"ן מקומי ובגיוס כוח אדם מתאים. אנחנו מסבירים ללקוחות הישראליים, שאוהבים לעשות הכל לבד, שעבודה עם צוות מאוקראינה היא עסק מורכב, שמצריך ידע מעמיק על המנטליות והחסמים המקומיים. בנוסף, האוקראיני זקוק לניהול מתודולוגי סגור ויציב, ואנחנו מספקים את התיווך הנדרש, על מנת שהעבודה המשותפת תהיה אפקטיבית ותתבצע בצורה חלקה".

"חברות ישראליות פונות לקייב – כי הן מתקשות לגייס בארץ"

יש להבין שחברות ישראליות שמגיעות לאוקראינה לא מחפשות בהכרח כוח אדם זול – הן פשוט נתקלות בארץ בקושי אמיתי לגייס מתכנתים. 15 אלף אנשי תוכנה החסרים לתעשיית ההיי-טק הישראלית וזו תרה אחר פתרונות מעבר לים. מעל לחמישית מחברות ההיי-טק הישראליות מעסיקות עובדים בחו"ל באמצעות מיקור-חוץ, כאשר היעד העיקרי (כ-45%) הוא אוקראינה – לפי דו"ח רשות החדשנות.

משרדי AllStarsIT בקייב. צילום: יח"צ

"ההחלטה לפתוח מרכז פיתוח בחו"ל נועדה להפחית עלויות ולזרז את יכולת הגיוס", לדברי עמר. "לקייב יש מספר יתרונות משמעותיים בהקשר זה: ראשית, העובדה שאנחנו באותו אזור זמן ושעות העבודה שלנו זהות. בנוסף, כוח האדם שנמצא באוקראינה ובקייב בפרט בא לעבוד ולהתפתח, והוא חי תרבות כמעט מערבית, עם פתיחות והכלה של הישראלים. זה המקום השני באירופה מבחינת כמות המתכנתים, עם יותר מ-200 אלף מתכנתים, ש-50% מהם יושבים באזור קייב. זה חצי מכמות המתכנתים בישראל. בנוסף, המתכנתים האוקראינים מספקים תוצר באיכות שלא נופלת מזו של המתכנת הישראלי".

הפרשי השכר משמעותיים אבל לדברי עמר, "המתכנת האוקראיני חי יותר טוב מהישראלי, על אף שהשכר שלו הוא כמחצית מעמיתו בהרצליה או בתל אביב. הוא משלם רק 5% מס הכנסה, ועלויות המחיה והדיור נמוכות מאוד. כדי להפוך את אוקראינה למרכז עולמי של שירותי הייטק, מעניקה המדינה תמריצים שונים לאקדמאים להסבה לתכנות, ובכך מייצרת מדי שנה אלפי בוגרי הנדסה ומתכנתים ברמות השונות".

הכותבת הייתה אורחת AllstarsIT בסיור עיתונאים בקייב.