מדריך הבלוקצ'יין למנמ"ר

בסוף שנת 2018 פרסמה גרטנר מאמר תחת הכותרת "מדריך למנמ"ר". מאמר ייעודי זה של יועצי חברת הייעוץ הגדולה ממליץ למנמ"רים לאמץ את טכנולוגיות הבלוקצ'יין ולהקדים להתנסות בהן כחלק מיוזמות עסקיות בארגונים, אך להיזהר מהבאזזז הקיים בכלכלה העולמית באשר להן.

גרטנר מציינת כי סחורות בשווי של כארבעה טריליון דולר נסחרות ומועברות בכל שנה, כאשר 80% מהן נישאות בדרכי הים ויוצרות ניירת ובירוקרטיה. העלויות שלהן מוערכות בכחמישית מכלל עלויות השילוח וההעברה של הסחורות. חברות שעוסקות בלוגיסטיקה וחברות טכנולוגיה גדולות חברו לקונסורציום, על מנת לגבש וליישם פלטפורמה דיגיטלית גלובלית שתייעל את תהליכי הסחר.

פלטפורמה זו מאפשרת לשותפים לחלוק במערכת אחודה, עמידה ומאובטחת, הכוללת בתוכה את כל הטרנזקציות ומנגישה לכל השותפים מידע שקוף על התהליך ומרכיביו. מכיוון שהבלוקצ'יין התפתח מעבר לשימושים במטבעות דיגיטליים והמגזר הפיננסי, הוא משמש כפתרון חדשני לעסקים גלובליים שנותן מענה לאתגרים עסקיים וניהוליים שלא באו על פתרונם בדרכים אחרות ובטכנולוגיות הקיימות, ותוך כדי כך, הטכנולוגיה פותחת אופקי חדשנות חדשים למודלים עיסקיים ומציעה יתרונות תחרותיים ייחודיים.

בלוקצ'יין. אילוסטרציה: kotist/BigStock

למה הבלוקצ'יין צריך לעניין את המנמ"ר?

גרטנר מציינת שהמושג בלוקצ'יין היה המוביל בחיפוש באתר שלה ב-2018. היא מבהירה במאמר שהטכנולוגיה הזו צריכה לעניין את המנמ"ר בגלל מגוון סיבות: ראשית, המנמ"ר נדרש לסייע בהובלה ובקבלת החלטות באשר לצורך או לפוטנציאל ביישום טכנולוגיות בלוקצ'יין בתאגידים ובחברות עסקיות. בנוסף, עליו לאבחן האם טכנולוגיות הבלוקצ'יין נדרשות לפתרון אתגרים עסקיים אלה או אחרים, או שמא ניתן להסתפק בטכנולוגיות הקיימות. עצם בחינת השימוש והנחיצות מעלה רעיונות עסקיים חדשים ואפשרויות לשיתופי פעולה בין מגזריים או בין ארגוניים, שמציעים ערכים ויתרונות שכלל לא נבחנו קודם לכן. שיתוף פעולה בסביבה תחרותית תוך מגזרית או בתוך תעשיה ספציפית יכול להוות זווית חדשנית ומעניינת, שתפתח אופקים חדשים לפעילות עסקית יעילה ומועילה ללקוחות, כמו גם לחברות עצמן.

עיקרי המלצות גרטנר מתייחסות למספר יתרונות ברורים של טכנולוגיות הבלוקצ'יין. הטכנולוגיות הללו מציעות סט של יכולות המאפשרות היווצרות וגיבוש הזדמנויות עסקיות חדשות, ופרדיגמה חישובית רעננה. בחינת יתרונות הבלוקצ'יין תדרוש מהתאגידים לשמור על פתיחות באשר לאימוץ יכולות הביזור במודלים העסקיים ובתהליכים העסקיים שלהם – מתודה שאינה פשוטה לעיכול.

הבלוקצ'יין מציב אתגרים מגוונים – מאתגרים אסטרטגיים בהתייחס לתחרות ולשיתופי פעולה, וכלה בחוסר היכולת העכשווית לקישוריות, אתגרי אבטחה ואתגרים נוספים הקשורים לרגולציה (GDPR, למשל). בו בזמן, צופה גרטנר שהערך המוסף שמאפשרת טכנולוגיה זו יגדל ב-2026 אל מעבר ל-360 מיליארד דולר וב-2030 כבר יגיע ל-3.1 טריליון. עסקים אינם יכולים להתעלם מצפי בסדר גודל כזה של הזדמנויות עסקיות.

הבלוקצ'יין עתיד להגדיר מחדש כלכלות ותעשיות

על קצה המזלג מזכירה הסקירה של גרטנר כי הבלוקצ'יין עתיד להגדיר מחדש כלכלות ותעשיות תוך שימוש במונח "כלכלות מתכנתות" (Programmable economy), שימוש בחוזים חכמים ועוד. הבלוקצ'יין הוא יציר הדור הרביעי של הרשת. בעליו הוא רשת של אנשים המנוהלת מהמחשב האישי, שבו נשמרת רשומה (בלוק) מוצפנת וחתומה דיגיטלית, שמופעלת באמצעות אלוגריתם חכם. כל בלוק קשור לאלו שלפניו ולאלו שאחריו באופן כזה שאי אפשר לשנותו, לפצחו או לזייפו.

בכך, מתייתר מקומו של המתווך בפעולות השונות ונחסכת עלותו. בלוקצ׳יין, כלומר – שרשרת בלוקים, הוא פרוטוקול טכני המאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים בצורה אמינה ובטוחה, ללא תיווך של גורם שלישי. מאגר נתונים מבוזר כזה נמצא על מספר רב של מחשבים המסתנכרנים זה עם זה – להבדיל ממאגר שנמצא בידי גוף אחד. האופן המורכב שבו הוא מבוזר ומאובטח מאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי שתפקידו לנהל את הפעילות או לפקח עליה.

הבלוקצ'יין שומר את המידע על כל העסקות שנעשות בו באופן כרונולוגי, בתוך "בלוקים" של מידע. כל בלוק הוא קובץ עם המידע על כל העסקות שנעשו בפרק זמן מסוים. כשפרק הזמן מסתיים, ננעל הבלוק בצורה דיגיטלית ומצטרף לשרשרת הבלוקים שננעלו לפניו. זו הסיבה שקשה מאוד, ולמעשה בלתי אפשרי, לזייף או לשנות מידע על הבלוקצ'יין. זה כנראה מה שגרם לארגונים עסקיים ומוסדות בינלאומיים הכריזו לפני מספר שנים על בדיקת השימוש בבלוקצ׳יין לצרכים מגוונים. עקב האיום על אופי ביצוע עסקות בדרך המסורתית, היו הבנקים בין הראשונים שהחלו לבחון את השימוש בפנקס הרשומות המבוזר לצורך ביצוע עסקות באופן מהיר ומאובטח יותר.

הכותבת היא יו"רית BUG Blockchain University Global, מנהלת תחום בלוקצ'יין – אסטרטגיה, מדיניות וממשל במכון הבלוקצ'יין על שם משה חוגג בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.