בדרך לסלפי עם הירח: "הושגה הגברת המודעות לחינוך הטכנולוגי"

ביום ו' האחרון בשעה 03:45 לפנות בוקר שוגרה בראשית – החללית הישראלית הראשונה שיצאה בדרכה אל הירח. 37 דקות לאחר מכן, ב-04:23, החלו לזרום למרכז הבקרה ביהוד הנתונים הראשונים שהחללית שידרה, וכמה דקות אחר כך נפתחו רגליה, בהתאם למתוכנן, והיא החלה בתמרונים שלה סביב כדור הארץ. בכך הושג אחד היעדים המשמעותיים של הפרויקט.

פרויקט בראשית הוא יוזמה פרטית, שהגו לפני כשמונה שנים מייסדי עמותת Space IL. הם הציבו לעצמם שתי מטרות מרכזיות: להנחית חללית ראשונה על הירח ולעורר השראה ללימודי מדע וטכנולוגיה בקרב הדור הצעיר. מטרות נוספות קשורות ליעדים ומחקרים בתחום חקר החלל, שיספקו מידע על לא מעט שאלות שעד היום לא הייתה עליהן תשובה.

הפעילות ליצירת אותו "אפקט אפולו", שנועד לעורר השראה בקרב בני הדור הבא ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, החל עוד עם הקמתה של Space IL. בחזונם של המייסדים הייתה המטרה לשמר את מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפ. הם מממשים אותו באמצעות קיום של פעילות חינוכית ענפה ברחבי הארץ.

אביב פריאל, מהנדס ביצועים ובקרה ב-Space IL, שהיה שותף לתכנון ופיתוח בראשית בארבע השנים האחרונות, משוכנע שהמשימה של הגברת המודעות לחינוך הטכנולוגי הושגה. "שיגור החללית הביא להשגת המטרה החשובה של הגברת המודעות למדעים ולחינוך הטכנולוגי", הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים. "התובנה לגבי היכולות המדעיות והטכנולוגיות של ישראל להיות גם מעצמת חלל ולא רק היי-טק הרבה יותר חזקה וברורה אחריו. זה חלק מהשיח ויש לזה הרבה השלכות, גם בנוגע למודעות לחינוך הטכנולוגי. אני נחשף לשאלות ששואלים ילדים בני 8, שאלות ממוקדות שקשורות לתהליכים של החללית. הם משתמשים במושגים שאי אפשר להאמין שילדים בגילם משתמשים בהם. מעבר לכך, שמתקשרים אליי אנשים מכל הארץ, כאלה שלא הייתי אתם בקשר שנים, ומתעניינים בהרצאות על הנושאים האלה. מבחינה זו המשימה לדעתי הושלמה, אבל יש עוד הרבה משימות אחרות בדרך".

ספר על עצמך ועל תפקידך בפרויקט?
"אני בן 35 והגעתי ל-Space IL לפני ארבע שנים, לאחר סיום לימודיי בטכניון. האחריות שלי היא על הניווט בחלל, על תהליכי בקרת הביצועים ועל המדידות".

האם התרגשת כשהתקבלת לעבודה, בידיעה שאתה עומד לעבוד על הפרויקט הזה? האם ידעת עליו אז בכלל?
"התרגשתי כי התקבלתי לעבודה. זהו מקום העבודה הראשון שלי אחרי הלימודים. אבל לא ממש התרגשתי במישור של הפרויקט ולא עסקתי בשאלות האם הוא יצליח או לא. מה שכן, דיברו על בראשית עוד לפני שהגעתי לעמותה, כך שזה לא היה לגמרי מפתיע או חדש עבורי".

עד כמה המשימות בפרויקט הזה מורכבות, עד כמה הייתם ואתם צריכים להמציא דברים מחדש?
"מדובר במשימות מאוד מורכבות, כי הפרויקט עצמו הוא ייחודי ומורכב מאוד. במהלך העבודה, בחלק מהמקרים, היינו צריכים למצוא פתרונות מקוריים, כדי להתגבר על בעיות שונות. לא הייתי אומר שהמצאנו דברים חדשים אבל באחד המקרים פיתחנו טכניקת עבודה חדשה, שאני מקווה שתשמש בעתיד לפרויקטים אחרים".

האם היו שלבים במהלך העבודה שבהם היה חשש לכישלון? האם היו משברים?
"לא הייתי אומר משברים. חששות ואתגרים היו ויש כל הזמן. זה טבעי. יש לא מעט אתגרים שנוצרים לאחר השיגור, כמו נושא הסנוורים, שדובר עליו בשעות הראשונות לאחר שהחללית עלתה לירח, או היכולת לבצע את התמרונים, שמטרתם לקרב את החללית כמה שיותר קרוב אליו. אנחנו כל הזמן עוקבים, לומדים ומתקדמים".

איך השתלבו מערכות תוכנה בתהליכי העבודה שלכם?
"השימוש המסיבי בתוכנה היה בצוות הסימולציה. לאורך כל הדרך נעשו המון בדיקות תוכנה. הקודים שנכתבים בתהליך התכנון הם בעצם הפקודות שמניעות את החללית, והם חייבים להיות מדויקים. בעזרת התוכנות נעשו סימולציות מוצלחות, שנתנו לנו תמונת מצב מלאה לאורך כל הדרך".