אחוות ישראלים בפיתוח תוכנה במיקור-חוץ בהודו

בשנים האחרונות ניתן לזהות גידול משמעותי בהיקף היצוא הישראלי להודו, כאשר ההיי-טק הוא אחד התחומים הדומיננטיים – אחרי היצוא הביטחוני. במקביל, ההודים מגלים עניין הולך וגובר בשוק הישראלי, ובעקבות זאת נרכשו כמה חברות סטארט-אפ ישראליות על ידי חברות תוכנה ותקשורת הודיות, ונוצרו מיזמים ושיתופי פעולה במו״פ מתקדם.

הודו היא כבר לא רק מעצמה של שירותי IT. בעידוד הממשלה בניו-דלהי, יש במדינה כ-30 אלף סטארט-אפים, שמעסיקים כ-400 אלף מפתחים מקומיים איכותיים ביותר. כחלק מזה, ענף שירותי מיקור-החוץ בתחום התוכנה בהודו זוכה לפריחה מחודשת, וקורץ לסטארט-אפים ישראליים, שמשקיעים ברעיון ובפיתוח המוצר, אבל לא יכולים לעמוד בעלויות השכר הגבוהות של מפתחים בארץ, שלא לדבר על המחסור החמור בכוח אדם בתחום זה.

הנתונים העדכניים מראים שלמעלה מחמישית מחברות הסטארט-אפ הישראליות מעסיקות עובדים בחו"ל באמצעות מיקור-חוץ, כאשר הודו תופסת יותר מ-10% משוק זה. מדינות נוספות הן רוסיה ואוקראינה, שהפכה אף היא לאטרקטיבית עבור החברות כחול לבן.

אבל למיקור-חוץ יש כללי משחק משלו ועלויות לא מעטות, וחברות ישראליות רבות שרוצות להשתמש בשירותי מיקור-חוץ בתוכנה ולהעסיק הודים, מגלות שזה עסק לא פשוט. האתגרים בתחום זה הם מציאת שטח נדל"ן במקומות מרכזיים בעלי אקו-סיסטם מתאים, עלויות השכירות, שאמנם נמוכות מישראל אבל עדיין מהוות הוצאה שהסטארט-אפ צריך לקחת בחשבון, שלא לדבר על הוצאות מסביב כמו אנרגיה ותקשורת.

נוסף על כך, אחת מנקודות החולשה בהקשר זה היא העדר משאבים מספיקים לטפל בשיווק באותן מדינות. מחקרים שנערכו בארצות הברית מראים ש-60% מהסטארט-אפים שפונים למדינות אחרות ממדינות המקור שלהם נכשלים בגלל העדר יכולת לטפל בנושא השיווק, בין היתר מפני שתקציבי השיווק שהמדינה מקצה מעטים מאוד.

מרכז הפיתוח של TeamScale בהודו. צילום: יח"צ

מי שקראה את המפה לפני כמה שנים וזיהתה את הפוטנציאל במתן שירותי מיקור-חוץ היא TeamScale הישראלית, שהקימה מרכז פיתוח בהודו כבר ב-2011. החברה מעניקה שירותי מיקור-חוץ לשורה ארוכה של חברות, קטנות כגדולות, ומסייעת להן להגיע לשווקים בתת היבשת. TeamScale מעסיקה 70 מפתחים הודים, שלדברי אמיר זלצר, בעלים ושותף בחברה, מגויסים תוך סינון קפדני, בעלי רמה גבוהה ואנגלית מצוינת. "אנחנו משרתים בתי תוכנה ישראליים מתחומי האינטרנט של הדברים, הסייבר, חברות תוכנה כשירות (SaaS) ועוד", ציין זלצר, שבכובעו האחר משמש כסמנכ"ל בית התוכנה איניגו, שביצע את מחשוב הפריימיריז של מפלגת העבודה ומרצ. שדרת הניהול היא של ישראלים שחיים בהודו, בהם אחיו.

שירותי אירוח בהאב ההודי ללא תשלום

גולת הכותרת בפעילות של החברה בהודו, ובכך היא נבדלת מחברות אחרות, היא יוזמה וולונטרית, ללא כל כוונת רווח: לפנות מקום בתוך המבנה בו שוכן מרכז הפיתוח של TeamScale להקמת האב טכנולוגי, שישמש בית לסטארט-אפים ישראליים בשלבים הראשונים של דרכם במדינה, לבוא ולעבוד שם ללא כל תשלום, התחייבות או מחויבות מצדם.

את הרעיון העלה לפני כשנתיים ברק גרנות, הנספח המסחרי של ישראל בהודו, בשיחות שניהל עם זלצר ושותפיו. דבר קיומו של ההאב, ששמו India-Israel Innovation HUB, לא נחשף עד כה, והשמועה על חבורת ישראלים שמטעמי ציונות מוכנה לסייע למפתחים מהארץ בתחילת דרכם בהודו עברה מפה לאוזן. כעת מזמין זלצר סטארט-אפים ישראליים שרוצים לחדור לשוק ההודי לפנות ל-TeamScale ולבדוק את האפשרויות.

אמיר זלצר (לוחץ יד) והצוות של מרכז הפיתוח של TeamScale בהודו. צילום: יח"צ

"אנחנו מעמידים לרשות החברות את התשתיות הפיזיות והדיגיטליות, כגון עמדות עבודה, שירותי משרד, שימוש בחדר ישיבות וכתובת לאירוח בהודו – והכל ללא שום התחייבות או מעורבות מצדם או מצדנו", אמר זלצר.

"אני משווה את הפעילות שלנו לדבר הכי טריוויאלי, שכולנו מכירים: אם אתה חי ועובד במקום כמו הודו ותפגוש ישראלי שאין לו כרגע מקום ללון או להיות בו, סביר להניח שתסייע לו – וזה בדיוק מה שאנו עושים", ציין.

המודל של מרכז הפיתוח בהודו משוכפל גם באוקראינה, החל משנת 2014 ומועסקים שם 30 איש.

השורה התחתונה: אין ספק שיש לברך על פעילות זו ולהציע לרשויות בישראל לתמוך בזה – בגלוי ומבלי לחשוש לקבל ביקורת מדוע הממשלה מעודדת פעילות מיקור-חוץ. ישנה מציאות מסוימת, שגובה לא מעט "קורבנות" מכאלה שלא יכולים להתמודד אתה, אבל יש להם את הפוטנציאל לממש את החזון שלהם ולהגדיל את הייצוא הישראלי להודו ולמדינות אחרות.