נותנים כבוד: מיהם המשפיעים בהיי-טק הישראלי? – חלק ג'

דיוויד אסיא

קריירה: יו״ר איי איינג׳לס, ודירקטור במספר חברות היי-טק, בבנק הבינלאומי, במכון ויצמן למדע ובידע – חברה למחקר ופיתוח. יו״ר eToro – חברת המסחר הפיננסי החברתי הגדולה בעולם, ומייסד, יו״ר ומנכ״ל מג׳יק תעשיות תוכנה.

דיוויד אסיא. צילום: תמי פורת

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק הישראלי ומה צופן העתיד? ענף ההיי-טק ימשיך להיות קטר הצמיחה של המשק הישראלי. על המדינה להשקיע יותר בבניית תשתיות חינוך על מנת לתמוך בהמשך הצמיחה, וכן לבנות את התנאים והסביבה שיאפשרו ויעודדו את החרדים ובני המגזר הערבי להשתלב בעולם ההיי-טק הישראלי.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): גיל שויד, האחים יהודה וזהר זיסאפל, בני לנדא ופרופ' אמנון שעשוע.

פרופ' גדי אריאב

קריירה: פרופסור חבר (בדימוס) בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, וחבר סגל בהתמחות ניהול טכנולוגיה ומידע בפקולטה. שותף פעיל בהסבת קורס הליבה בלימודי ה-MBA מהמבנה והתוכן ההיסטוריים שלו לקורס שעוסק בניהול נכסים דיגיטליים, ומכוון במפורש להעצים מנהלים כלליים כדי שיוכלו להשתתף באופן משמעותי ביצירה של נכסים דיגיטליים ובמיצוי הערך שטמון בהם.

מאחוריי שנות שירות במענ"א, בין 1967 ל-1978, כשבשלוש השנים האחרונות הייתי תכניתן ומנתח מערכות ראשי. בנוסף, חבר סגל בתכנית ניהול מערכות מידע של בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו-יורק, המייסד והמנהל האקדמי של בית הספר לניהול היי-טק (HTMS) על שם ז'ורז' לאוון באוניברסיטת תל אביב, ומייסד ההתמחות בייעוץ עסקי והמנהל האקדמי שלה מאז הקמתה ועד ליציאתי לגמלאות. אני גם חוקר אורח ב-Israel Center של ה-Indian Institute of management בבנגלור – אחד משלושת המוסדות האקדמיים המובילים בלימודי הניהול והכשרת המנהלים בהודו.

פרופ' גדי אריאב. צילום: קובי קנטור ז"ל

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק הישראלי ומה צופן העתיד? ענף ההיי-טק הישראלי מתבגר, כשהביטוי של הבגרות הזו הוא בשני היבטים מאתגרים: מצד אחד, הרחבה של שימושים בטכנולוגיות מידע לתחומים חדשים (מיישומים מימוניים ועד לצרכנות מתקדמת), ומצד שני – האטה בקצב הצמיחה (במונחי מספר המיזמים החדשים נטו) של הסקטור. קצב הספיגה של טכנולוגיות חדשות מגביל בסופו של דבר את צמיחת סקטורי ההיי-טק הבשלים בארצות הברית ובישראל, מחייב חדשנות "עמוקה" יותר ויזמות מושכלת יותר, ומדגיש ביתר שאת את החשיבות של חדשנות ויזמות בארגונים מבוססים. זאת, להבדיל מההייפ סביב סטארט-אפים.

ההיי-טק הישראלי ימשיך להזין את החברות הבינלאומיות הגדולות, כאשר החברות הסיניות ואחריהן החברות ההודיות הגדולות יצטרפו לחברות האמריקניות בחיפוש אחר הזדמנויות מעניינות שיווצרו ב-"ארגז החול" העולמי הקיים בישראל.

מי עוד ראויים בעיניך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): בחרתי באנשי אקדמיה – פרופ' זאב נוימן ופרופ' ישראל בורוביץ', שייסדו ב-1972 את ההתמחות בניהול מערכות מידע באוניברסיטת תל אביב; פרופ' דוד הראל, על תרומתו לחקר המורכבות ומידול המערכות; ופרופ' אודי שפירא, על תרומתו לתחום ההצפנה והגנת הסייבר (RSA).

ד"ר ארנה ברי

קריירה: ניהול, ייעוץ ותכנון תכניות מחקר ופיתוח בארץ ובחו״ל. סגנית נשיא בדל ומנכ״לית מרכז המצוינות של החברה בארץ. ד״ר למדעי המחשב, יזמת, המדענית הראשית, שותפה עצמאית בג׳מיני, יו״רית איגוד קרנות הון-הסיכון, יו״רית לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה, יו״רית הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל אביב-יפו, חברת דירקטוריון ויו״רית של מספר חברות טכנולוגיה פרטיות וציבוריות, וסגנית נשיא ומנכ״לית מרכז המצוינות של EMC (ולימים דל טכנולוגיות) בישראל.

ד"ר ארנה ברי. צילום: אייל יצהר צילום: אייל יצהר

מה דעתך על המצב הנוכחי של ההיי-טק הישראלי ומה צופן העתיד? קצב השינוי בתעשיות מבוססות הידע בעולם מואץ, וישראל מובילה מזה שנים במגוון תחומים בתחום התקשוב. לתקשוב, ליישומים, לנתונים ולמיצוי המידע לידע בתחומי אבטחת המידע, הביו-טכנולוגיה, הרפואה והפיננסים, תוך שימוש בבינה מלאכותית, במדע ובטכנולוגיות קוונטיות, יהיה תפקיד מרכזי בשמירת יתרונה היחסי של המדינה. היתרון היחסי משמעותי ביותר למעמדה הבינלאומי, לשיתופי פעולה בינלאומיים במדע ובטכנולוגיה, ולחוסנה הכלכלי והביטחוני. הרחבת מספר המועסקים בתחומים אלה וביזורם הגיאוגרפי יוסיפו לרווחת תושבי המדינה, השתתפותם בכוח העבודה והגדלת הפריון במשק.

מי עוד ראויים בעינייך להיכלל ברשימה? (עד חמישה שמות): אביגדור וילנץ, זהר ויהודה זיסאפל, דורית דור, פרופ' רות ארנון וגיל שויד.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.