עקרונות המשילות של טכנולוגיית הבלוקצ'יין – "מי שומר על השומרים" ?

צוות חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד (מכון טיורינג) הגיש לפני מספר חודשים, לפרלמנט הבריטי דו"ח ובו טענו החוקרים, שכוחה של חדשנות הבלוקצ'יין נעוץ בתפיסה וברעיון הכלכלי יותר מאשר ביישום הטכנולוגי, שכן חדשנות זו מבטאת נרטיב הבוחן מחדש את מבנה הכלכלה ואופן פעולתה יותר משהוא תורם לפן הטכנולוגי היישומי המוטמע בקוד מסוים או ביישומים המשרתים תעשייה מוגדרת.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין הוגדרה בדו"ח "טכנולוגיה עוברית", שעדיין אין לכנותה "טכנולוגיה בחיתולים". הם הקבילו את השלב ההתפתחותי שנמצאת בו טכנולוגיית הבלוקצ'יין היום לשלב שבו הייתה טכנולוגיית רשת האינטרנט בשנת 1993. להבהרת הפרספקטיבה ההיסטורית.

אין להקל ראש בחדשנות שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מביאה לעולם הכלכלי והעסקי

יצוין כי בשנת 1993 הייתה רשת האינטרנט ארבע שנים לפני שאמזון הפכה לחברה נסחרת בבורסה, עשור לפני היווסדה של פייסבוק ושמונה שנים לפני התפוצצות בועת הדוט.קום.

אין להקל ראש בחדשנות שטכנולוגיית הבלוקצ'יין מביאה לעולם הכלכלי והעסקי, לפריצה המחשבתית שעקרונותיה מאפשרים ולשינויי פרדיגמה משמעותיים המיושמים במגוון נושאים ותחומים. עקרונות הבלוקצ'יין מבוססים על ניהול מבוזר של בסיס נתונים שאינו מנוהל בידי ישות מרכזית. אישור הפעולות בבלוקצ'יין נעשה תוך הצפנת נתונים (הנתונים ננעלים ומאובטחים כך שאי אפשר לשנותם או לפגוע בהם) ותוך שימוש בקונסנזוס דמוקרטי – 51% לפחות מהכורים (nodes) מאשרים בהסכמה את עובדת ביצוע העסקאות, מבטל כל אפשרות של שימוש לרעה במוקדי כח או אג'נדה אישית, ובעצם מעצב טכנולוגיה שעקרון פעולתה מבסס ומקדם אמון בין עמיתים, דמוקרטיה וביזור.

עקרונות אלו הם בגדר ערך מוסף חדשני וחלופה מושגית ויישומית לדרך הריכוזית שבה מתנהלים חיינו כיום, דרך שבה החלטות מתקבלות "מלמעלה למטה" – Top-Down –בידי הנהלות של תאגידי ענק בינלאומיים או על ידי קונגלומרטים ריכוזיים השולטים במירב תחומי החיים. אחת השאלות העולות רק מעט בשיח של השנים האחרונות היא: על בסיס אילו חוקים פועלת הטכנולוגיה? כלומר, מי קובע את ה-DNA של הבלוקצ'יין, למי הזכות לקבל החלטה ואיך זכות זו מיושמת בפועל? ובמינוח אחר – מהי מערכת המשילות של הבלוקצ'יין, או "מי שומר על השומרים" ?

משילות (governance) משמעה מערך המוסדות המסייע לקבלת החלטות משותפות ומבטיח את יישומן; המשילות היא מכלול של רשות מחוקקת, שופטת ומבצעת, ויכולתו של ממשל (לדוגמה קהילה של כורים בבלוקצ'יין) להחליט החלטות, לבצע אותן ולהשיג את התוצאות הרצויות.

משפיעים על המשתמש באופן שאינו מודע לו כלל

חוקרים מה-CNRS, מרכז המחקר המדעי לאומי בפריס, שבחנו את היכולת להטמיע חוק (Low-in-code) ברכיבי תוכנה, מציינים שהטמעת זו הפכה פופולרית מאוד בעשור האחרון לצורכי רגולציה של התנהגות הצרכנים (משתמשי הקוד) גם בפעילות מקוונת וגם בפעילות בעולם האמיתי. יתר על כן, הרגולציה המשובצת בקוד מטמיעה בפועל ערכים המשפיעים עמוקות על התנהגותנו. לדוגמה: שיתוף פעולה בעבודה על קבצים משותפים (Google doc), שיתוף ידע ומידע (רשתות חברתיות), קידום האינדבידואליות הנרקיסיסטית (פייסבוק) או שילוב וציות לתרבות השליטה והמעקב (מפות ותוכנות ניווט).

כל אלה משפיעים על המשתמש באופן שאינו מודע לו כלל. לטענתם, הרגולציה בבלוקצ'יין (שתהפוך במהרה למציאות ה"אינטרנט של הדברים" ותאפשר אינטראקציה בין מכשירי המשתמש, מעל לראשו ו"לטובתו") שבה מכשירים מושראי בלוקצ'יין, הפועלים על בסיס חוקים טכניים ונשלטים על ידי חוזים חכמים, יפתחו וינעלו את דלתותינו, יובילו אותנו במכוניות החכמות במהירות ובאופן שהם יחליטו עליו. החוק בחברה המודרנית הוא עמום מטבעו על מנת לאפשר גמישות במקרים חריגים. החוק הטכני הוא קשיח. לפיכך ייתכן שהיעילות שישיגו מערכות הבלוקצ'יין תיהיה בעוכרי משתמשיו.

דו"ח מדיניות הבלוקצ'יין שהוגש באחרונה לפרלמנט הבריטי, מתייחס להגדרה של ECG – Environmental, Social and Governance שהיא המקבילה המרחיבה לעקרונות ממשל תאגידי ואחריות חברתית תאגידית CSR – Corporate Social Responsibility.

כבר היום, נכתב בדוח, הסטנדרט הזה מקיף עסקים בשווי של 8.2 טריליון דולר בארצות הברית לבדה, ובעולם היקף העסקים המשתמשים בסטנדרט הזה נאמד ב-22 טריליון דולר. החוקרים ממליצים להגדיר את ה-ECG כתקן בינלאומי שיעמוד בבסיס עיצוב ממשל טכנולוגיות הבלוקצ'יין על מנת לוודא כינון בסיס מוסרי ואחריותי למבנה, למכניזם ולפעולות הכלכלה והחברה העתידיים. יישום ההמלצה עשוי להבטיח שמירה על עקרונות הממשל התאגידי והאחריות החברתית גם יחד.

הכותבת היא יו"ר BUG Blockchain University Global, מנהלת תחום בלוקצ'יין–אסטרטגיה, מדיניות וממשל. מכון הבלוקצ'יין ע"ש חוגג, מנהל עסקים. אוניברסיטת תל אביב.