מי יאמץ את המלצות הדו"ח של רשות החדשנות?

ביום א' הקרוב תערוך רשות החדשנות את הכנס השנתי שלה, בהשתתפות בכירי ענף ההיי-טק, נציגים מהממשלה ומוזמנים רבים נוספים. בכנס יוצג, בין היתר, הדו"ח השנתי של הרשות, שפורסם היום (ב').

הדו"ח מכיל סקירה מקיפה על ענף ההיי-טק בישראל. הוא מציג את המשכה של החדשנות הישראלית ב-2018, כחלק ממה שנעשה כאן בתחום זה בשני העשורים האחרונים. זוהי אותה פעילות שבזכותה זכינו לכינוי אומת החדשנות, שמאחוריה נושבת רוח יזמית ופועלים כישורים טכניים חזקים. שלל הנתונים, ניתוחי השוק וההמלצות משקפים את הפריחה של הסקטור הזה.

אלא שאי אפשר לנוח על זרי הדפנה: אחת התובנות המרכזיות בדו"ח היא שאם ישראל רוצה להפוך מאומת הסטארט-אפים למשק טכנולוגי, האקו-סיסטם הישראלי חייב לפרוץ את הגבולות שבתוכם הוא פועל כיום.

הפריצה צריכה לקרות במספר היבטים: הטכנולוגי, הגיאוגרפי והאנושי, של התעסוקה. נראה שהשניים האחרונים הם המשמעותיים ביותר, ואף קשורים זה בזה.

הפרדוקס של החברה הישראלית

עורכי הדו"ח מציינים את הפרדוקס המתפתח בחברה הישראלית, שאינו שייך רק לענף ההיי-טק. "רובם המכריע של אזרחי ישראל לא מרגישים שהם חיים במדינה טכנולוגית בתחומים המשפיעים על חיי היום יום שלהם, כגון תחבורה, מסחר, פיננסים ונגישות של שירותים ציבוריים", נכתב בהקדמה.

זוהי חזרה על האזהרה שמנכ"ל הרשות, אהרון אהרון, משגר בכל הזדמנות. לדבריו, המציאות שבה רק 8% מכלל האוכלוסיה משולבים בעבודה בענף ההיי-טק, ורוב מקומות התעסוקה בענף נמצאים במרכז הארץ, לא יכולה להימשך והדבר עלול לגרום לפיצוץ חברתי חמור.

נתונים נוספים מעלים שההיי-טק ממשיך להיות ענף גברי באופיו ושמחצית מהעובדים בו הם בני 45 ומטה.

יש שינוי – אבל הוא טיפה בים

אמנם, מחלקים שונים של הדו"ח אפשר להתרשם שמתחיל להתחולל שינוי, אבל זו טיפה בים, וכמובן שהסיבות לא קשורות רק ברשות החדשנות.

יישום חדשנות הוא מהלך מורכב, חוצה משרדים, תחומים ורגולציה, שאינו באחריות המלאה של הרשות והיא לא יכולה לשנות אותם, או לפחות את רובם. שילוב של בני 45 פלוס, והגדלת מספר החרדים, הערבים ובני הפריפריה בכוח האדם בהיי-טק הם נושאים שמדברים עליהם שנים. הרשות יכולה לתת תקציבים על מנת לעודד העסקה שלהם, אבל היא לא יכולה לשבת אצל המעסיקים או להחליף את הרשויות שאחראיות על גיוון בתעסוקה והגברת השוויון. הרשות אינה אחראית על הגדלת מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי ולא על טיפול בפריפריה, כדי לבנות שם תשתיות ואקו-סיסטם שחיוני לפעילות של חברות היי-טק. לכך אחראים משרדי ממשלה אחרים ורשויות אחרות, וחוסר התיאום בתכנון וביישום פרויקטים הוא אחד הכשלים החמורים של ישראל – כשל שענף ההיי-טק הוא רק אחד הקורבנות שלו.

לכן, הזרקור מופנה אל הממשלה – זו שהרשות הגישה לה את הדו"ח. חדשנות היא מנוע מרכזי לצמיחה כלכלית ולאיכות חיים, ופריצת הגבולות היא, או אמורה להיות, משימה לאומית רחבה. אלא שלשם כך נדרשות השקעות בתשתיות מחקר ובהון אנושי – באקדמיה ובתעשייה.

רשות החדשנות קוראת בנוסף לממשלה להשקיע בבינה מלאכותית. הדו"ח מתריע על כך שבמידה מסוימת נרדמנו בשמירה, "שינה" שבגללה אנחנו עלולים לאבד את ההובלה באחד התחומים החמים ביותר כיום בעולם הטכנולוגי, תחום שממשלות רבות כבר זיהו אותו ומשקיעות בו תקציבים ומשאבים.

ההמלצות של הרשות והפעולות שהיא עושה הן חשובות, אבל ללא החלטה ברמה הלאומית שזה נושא שמדינת ישראל משקיעה בו בשנים הקרובות, הפער בינינו לבין העולם ילך ויגדל. וזו, לצד הפעילות הענפה והעשירה, תמצית הדו"ח.

מימוש היעדים של ישראל בענף ההיי-טק תלוי בתקציבים ובהחלטות של משרדים ממשלתיים. כדי שזה יקרה, צריכה הממשלה לשים את הנושא על סדר היום הלאומי, בדיוק כפי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ידע להציב את אחד התחומים בו – נושא הסייבר – בין הנושאים המרכזיים, וכיום ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום, כזו שכולם משחרים לפתחה.

החלטה על השקעה שכזו לא תתקבל, אם בכלל, בחודשים הקרובים, כי אנחנו במערכת בחירות, שאחריה יהיו עסוקים הפוליטיקאים בהרכבת ממשלה. אבל אם הממשלה הבאה לא תפנים את חשיבות הנושאים המצוינים בדו"ח ולא תמנה, לשם שינוי, שר בכיר שבין יתר תפקידיו הוא יצטרך ליישם את ההחלטות הכתובות בו – ולא במסגרת משרד כלכלי שאמור לטפל בעוד אלף אחד נושאים, גם בדו"חות הבאים נקרא על כך שדרושות משימות לאומיות על מנת לגרום גם לאזרחי ישראל שאינם חלק מהענף ההיי-טק או קרובים אליו ליהנות מפירותיו.