50 שנה ל-"אם כל ההדגמות" – המצגת שצפתה את העתיד

כיום, אנחנו מתחילים להעניק את הידע הדיגיטלי והטכנולוגי כבר לתינוקות בני יומם, ומקבלים כמובנת מאליה את הדרך שבה מחשבים וסמארטפונים משרתים אותנו. יש לנו חיי חברה דיגיטליים, אנחנו צופים בסרטוני וידיאו ומקבלים מידע מכל פינה בעולם בזמן אמת, מנהלים עסקים, כותבים מסמכים ועוד ועוד. זה לא היה כך לפני 50 שנה, ב-9 בדצמבר 1968, כשהמדען האמריקני ד"ר דאגלס אנגלברט ממכון המחקר של אונברסיטת סנטפורד עלה לבמה במושב הסתיו של Joint Computer Conference בסן פרנסיסקו עם 17 מעמיתיו, והציג במשך 90 דקות ובפני 2,000 אנשים את מה שלימים זכה לכינוי אם כל ההדגמות (The mother of all demos). הוא הציג שם את מערכת NLS (ר"ת oN-Line System). ההדגמה עסקה בתפיסות מהפכניות כמו עיבוד תמלילים, קישורי היפרטקסט, שיחות וידיאו, עבודה משותפת על קבצים ועוד – טכנולוגיות ויישומים שנראו אז כמו מדע בדיוני.

באותה העת, המיקרו מעבדים לא היו קיימים כלל, אבל ד"ר אנגלברט וצוותו בנו מערכת משלהם, עם מסך מיוחד, שעלותו הגיעה אז ל-90 אלף דולר (השווים ל-650 אלף דולר כיום). אנגלברט סיפר כי הטכנולוגיות שהוא מציג כבר פועלות במכון המחקר של סטנפורד. כמו מרבית המחשבים בתקופה ההיא, המערכת הייתה מבוססת על דטה סנטר מרכזי, שהיה מחובר למסופים. למכון היו אז שישה מסופים מחוברים ותכנית לחבר עוד שישה עבור עבודת החוקרים.

החברה שלא הבינה איזה זהב יש לה ביד

ההדגמה, שלימים זיכתה את אנגלברט במדליה הלאומית האמריקנית לטכנולוגיה מהנשיא ביל קלינטון, כללה גם הופעת בכורה של פטנט טכנולוגי חדש נוסף, אולי החשוב מכולם: העכבר. הרישום לפטנט העכבר בוצע עוד ב-1967, כאשר המוצר הראשוני היה קופסת עץ עם שני גלגלי מתכת, שפותחה על ידי אנגלברט יחד עם ביל אינגליש. הוא תואר כ-"סמן למסך על ידי צירי X ו-Y". הפטנט אושר ונרשם ב-1970, עבור SRI Inernational. אנגלברט סיפר מאוחר יותר שהכינוי "עכבר" ניתן למכשיר שפיתח יחד עם צוותו בגלל צורתו וכן עקב החוט, שנראה כמו זנב. הקבוצה שפיתחה את העכבר גם קראה לסמן על המסך "ג'וק", אך בניגוד לשם המכשיר, כינוי זה לא נכנס לשימוש. אנגלברט לא קיבל כסף על המצאת העכבר, מכיוון שתוקף הפטנט פג ב-1987, לפני שהמכשיר נכנס לשימוש רחב.

ב-SRI לא העריכו את שוויו האמיתי, ולאחר כמה שנים נמכר הפטנט לאפל בכ-40 אלף דולר.

העכבר. קרוי כך עקב צורתו ובגלל החוט, שנראה כמו זנב. צילום אילוסטרציה: BigStock

בחזרה לאם כל ההדגמות – כשהוא מפעיל את העכבר שלו כדי לבצע פקודות, הציג אנגלברט כיצד לאחסן ולאחזר נתונים בדרכים שמחשבי אותה התקופה כלל לא היו מסוגלים. מול הקהל ההמום הוא יצר רשימות, גרפיקה פשוטה – ובעצם השתמש במערכת כדי ליצור מצגת פאואר פוינט בת ימינו. המדען והמפתח אף הדגים קבצים מקושרים, שאנחנו מכנים אותם כיום היפר קישורים, ואף הציג הדגמה של Arpanet, המערכת שלימים הפכה לאינטרנט שאנחנו מכירים.

קל לשרטט קווים מאותה הדגמה מפורסמת לטכנולוגיות שכולנו מכירים בימינו – האינטרנט, ויקיפדיה, Windows של מיקרוסופט, מחשבי ה-Mac, שירות Google Docs ועוד טכנולוגיות שהתפתחו והשתלטו על חיי היומיום, עד שאנגלברט נפטר ב-2013, לאחר שזכה לראות את התממשות חזונו כמעט במלואו. מבחינת אנגלברט, המהות של עבודתו לא הייתה הטכנולוגיה עצמה. מטרתו הייתה לסייע לאנשים לעבוד בשיתוף ולפתור את הבעיות העולמיות. בזה, למרבה הצער, הוא עוד לא הצליח, וספק אם אפילו האינטרנט יביא לכך.