רוצים לפטר, או להתפטר? הנה כמה עצות מועילות

עולם העבודה השתנה מאוד בשנים האחרונות, כולל בתעשיית ההיי-טק. אם פעם, עובדים רבים היו נקלטים במקום העבודה אחרי הצבא ופורשים ממנו רק עם בוא הפנסיה, כיום עובד ממוצע, ודאי בגילאים הצעירים יותר, עובר יותר מ-2-3 מקומות עבודה במהלך הקריירה שלו. כך גם בהיי-טק: עם עליית ענף הטכנולוגיה, מעסיקים העדיפו לקלוט עובדים בתחום שהקרינו יציבות בעבודות קודמות ועבדו שנים רבות בכל חברה, ואילו כיום, הם מעדיפים עובדים שצברו ניסיון במספר רב של חברות, ועבדו שנים מעטות בכל אחת מהן.

בגלל כל אלה, כדאי שעובדים (ומעבידים) ידעו מהן הדרכים לסיום יחסי העבודה ובאילו מקרים ש-"בתחום האפור" בתי הדין קבעו שרואים אותם כמפוטרים, או מתפטרים.

יש חמש דרכים עיקריות לסיום יחסי עבודה בין עובד למעסיק: פיטורים, התפטרות, סיום התקופה הקצובה שנקבעה להעסקתו של העובד (אלא אם כן הוא מועסק לתקופות קצובות במשך זמן רב, שאז הוא נחשב כעובד רגיל), פטירה של העובד או של המעסיק ויציאה לגמלאות.

האם חייבים להגיד / לכתוב מפורשות שמתפטרים או מפטרים?

המעסיק לא יכול לפטר את העובד סתם כך, והוא לא יכול להודיע לו שהוא עוזב מידית את מקום העבודה. צריך לצורך כך תקופה של הודעה מראש (תלוי בוותק). יתרה מזאת, הפיטורים או ההתפטרות נכנסים לתוקף לאחר שהמעסיק או העובד נתן ביטוי שאינו משתמע לשני פנים על כך שהוא רוצה להביא את יחסי העבודה הקיימים בין הצדדים לידי סיום. אפשר לעשות את זה בכתב, בעל פה או בעשיית מעשה שמראה על כוונה חד משמעית להיפרדות.

בפסק דין עיריית כפר סבא נגד יעקב כהן קבע בית הדין לעבודה שמעשי המעסיק המפטר קובעים האם הוא פיטר את העובד, ומעשי העובד המתפטר קובעים האם הוא התפטר ממקום עבודתו. עוד נקבע בפסק הדין שמעסיק שרוצה להגיד לעובד שאם הוא יעשה דבר מה – הוא ייחשב כמתפטר, לא יכול לעשות זאת. באותה המידה, עובד לא יכול להגיד למעסיק שבמקרה שהוא (המעסיק) עושה דבר מה, אזי הוא (העובד) ייחשב למפוטר.

בפסק דין לירן לחיאני נ' פיינסטון בע"מ נקבע כי עובד שביקש לסיים את עבודתו בהסכמה, והמעסיק ניצל את המצב והודיע לו ש-"קיבל את ההתפטרות" ושלא יתייצב עוד במקום העבודה – הרי אלה פיטורים.

פסק דין רלוונטי נוסף הוא בתיק פנחס כהן נ' ורמוס אברהם. שם נקבע כי "כשם שלא ייתפס עובד בדיבור שבעידנא דריתחא (כשהוא כועס מאוד – א"א) כי מתפטר הוא… כך לא ייתפס מעביד בדיבור במצב נפשי דומה כי מפטר הוא את עובדו".

תת ניצב (בדימוס) עו"ד אורי אנגלהרד

פסק דין יעקב היגר נ' דינה שוורץ מחדד זאת ועוסק במקרה שבו המעסיק אומר לעובד: "אין לך יותר מה לעשות פה, אתה יכול ללכת". בית הדין קבע כי מקרה שכזה ייראה כפיטורים, אלא אם יוכח שהמעסיק לא התכוון לפטרו. דוגמה לכך היא מקרה שבו המעסיק לא שלט בעצמו עקב ריב ואמר לעובד לא לחזור לעבודה, אך למחרת שלח אליו שליחים כדי שיגיע בכל זאת למשרד או למפעל. הדבר מלמד שהוא התחרט על מה שעשה, ואין לראות בכך פיטורים.

בית הדין החליט להגן על העובדים בשני מקרים נוספים: בפס"ד בתי מלון פנורמה בע"מ נ' וואיל סנדוקה נקבע שעובד שלא הגיע לעבודתו מתוך מחאה על קיפוח בתנאים – אין פירושו של דבר שהוא התפטר. בפס"ד שוכרי סאלם יעקב עאצי נ' ליר תעשיות ליבידים בע"מ נקבע שאם המעסיק מוציא את העובד לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגדרת שאינה קצרה – נחשב הדבר כאילו הוא מפטר אותו.

מה קורה כשעובד מתקבל לעבודה אצל מעסיק אחר בזמן שהוא עדיין עובד אצל המעסיק הנוכחי, כשברור שקבלת העבודה החדשה לא מתיישבת עם המשך עבודתו אצל המעסיק הקיים? ייתכן שיראו בכך ככוונה של העובד להתפטר, אבל זה לא אבסולוטי, ולכן אין לראות בהגשת מועמדות למקום עבודה אחר משום התפטרות.

בחזרה לתקופת ההודעה המוקדמת: פיטורים תופסים מרגע מסירת הודעת הפיטורים. מאותו הרגע העובד נחשב כמפוטר, ורק ניתוק הקשר החוזי של יחסי העבודה נדחה לאחר תום מועד ההודעה המוקדמת. כך גם לגבי התפטרות. כך או כך, המפטר או המתפטר לא יכול לחזור בו מהודעת הפיטורים או ההתפטרות שנתן, אלא אם הצד השני מסכים לכך.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.