אדם מול מכונה: מדוע טוב שבינה מלאכותית תיקח את העבודה שלך?

עובדים רבים חוששים מהבינה המלאכותית, אבל לא מודעים ליתרונות שיש בה ● ג'ו באגלי, בכיר ב-VMware לאזור EMEA, מציע להיות אופטימיים

04/12/2018 14:00
ג'ו באגלי, סגן נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות לאזור EMEA ב-VMware. צילום: יח"צ

לפי מחקר שביצעה לפני חודשים אחדים המועצה הבריטית לעובדים ולטכנולוגיה, שישה מיליון עובדים בריטיים מודאגים מכך שעבודתם תוחלף על ידי מכונות בעשור הקרוב. הנרטיב החוזר על עצמו של אדם מול מכונה, שלפיו זה רק עניין של זמן עד שנילחם ברובוטים בעלי בינה מלאכותית עליונה, הופך בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולרי. במאמר זה אסביר מדוע הנרטיב הזה כל כך בעייתי.

קודם כל, אנחנו אלה שנתכנן את הקץ שלנו. מי בנה את המכונות מלכתחילה? מי העדיף נוחות, מהירות ומחירים זולים? אנחנו, בני האדם. הסתכלו, למשל, על ענף הקמעונות. בכל העולם חנויות נאבקות כדי להישאר רלוונטיות, הודות לפופולריות של האי קומרס, שמשתמש באלגוריתמים ובאוטומציה כדי לשרת מיליוני לקוחות בו זמנית. מוכרים שמוכרים דרך הרשת לא צריכים להפוך את עצמם לפופולריים. אנחנו אלה שהפכנו אותם לכאלה. אי אפשר להאשים את הרובוטים – כל מה שקרה או יקרה, לנו יש חלק בזה.

שנית, הבה נהיה יותר אופטימיים. הפאניקה הזו מתעלמת ממה שהרווחנו מהאוטומציה של החיים שלנו. נכון שהמכונות הפחיתו את הדרישה לעובדים בחלק מהמקרים – למשל בפסי ייצור של מכוניות, אבל זהו רק צד אחד של הסיפור.

פלטפורמת בינה מלאכותית יכולה לקבל החלטות מהר יותר מבני אדם. היא פועלת על ידי כך שהיא בוחנת סדרה של עובדות, בוחרת את התוצאה האופטימלית ועושה זאת בקונטקסט של משתנים וסביבות משתנות. לכן, הגיוני ליישם אותה לא רק בעבודות פשוטות אלא גם בעבודות שבהן קבלת החלטות מהירה יכולה להיות שימושית.

לפי חלק מההערכות, מנהלים מבזבזים 23 שעות בשבוע בפגישות. מחקר אחר מצא שבארגונים עם דפוסי פגישות לקויים (כמו דיבור שלילי או סטייה מנושא הדיון) היו רמות נמוכות יותר של נתח שוק, חדשנות ויציבות עובדים. אם נפתור את הגורם הזה, יהיה יותר זמן למנהל להיות פעיל וליצור משהו בעל ערך, מה שיוביל בתורו לעובדים שמחים ויעילים יותר, שמנצלים את הזמן שלהם טוב יותר. הבינה המלאכותית לא הולכת להעלים את כל הפגישות, אך היא תוכל להסיר את הצורך בהחלטות יומיומיות.

להחזיר את הרגש לעסקים

ומה אם העבודה שלך היא לקבל החלטות? האם תישאר/י ללא עבודה בגלל ה-AI? אם בינה מלאכותית תיושם כראוי – אולי כן. אבל – וזה העיקר – יש גם צד חיובי. זה אומר שיהיה לך יותר זמן להתמקד במה שחשוב: להחזיר את הרגש לעסקים.

מה זה משנה? בלב כל חדשנות נמצאים מחשוב או מכונות, מאז ימי המהפכה התעשייתית, כאשר הדחף היה לעשות דברים מהר יותר בייצור בגדים או מכוניות. כתוצאה מכך, לא אחת הסרנו את הגורם האנושי. ברצון שלנו למהירות ונוחות, הקרבנו את היכולת העסקית להיות אמפטיים.

פלטפורמת AI מעניקה לארגונים את ההזדמנות להחזיר: לפעול מהר יותר ובהחלטיות, לאחד, לסקור ולנתח החלטות, ואז להשאיר לגורם האנושי לבצע אותן באופן המתאים. זה יכול לגרום לעובד, שמגובה על ידי הבינה המלאכותית, לעשות פה ושם שינויים לטובת הלקוח. רופא, לדוגמה, יוכל להשתמש בה כדי לנסח אבחנה ובו זמנית להתרכז באיכות הטיפול שהמטופל יקבל.

כבני אדם, הגענו לקצה היכולת שלנו לנהל את הכמויות של הנתונים שאנחנו מפיקים. הבינה המלאכותית מתאימה לעיבוד מידע ולקבלת החלטות. כדי ליצור ערך, נצטרך להרחיב את האנושיות שלנו.

הכותב הינו סגן נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות לאזור EMEA ב-VMware.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלי ויסברט

    הנחת היסוד בפתיחה של המאמר שהרווחנו מהאוטומצייה ושבינה מלאכותית מסוגלת לקבל החלטות מהר יותר מבן אדם הן תמצית הרע שבבינה המלאכותית. ראשית אוטומצייה מבוססת החלטה אנושית. שנית החלטות מבוססות מתמטיקה במקום החלטות ביוגניות ששמרו לאורך ההיסטוריה על קיום האנושות יפרו את שיווי המשקל האקולוגי כך שהמסקנה המתבקשת היא שבינה מלאכותית - מסוכנת לעתיד האנושות. ההיבט הכלכלי - הבינה המלאכותית משתלטת כיום על כל תחום בחיינו מהרצון של קרטלים לעשות רווח כספי קל ומהיר. בטווח הקצר ההשלכות החמורות הן בטלה של אוכלוסיות, העמקת הבערות כי לא תהיה תועלת בלימוד ומכאן זליגה לדת קיצונית. אנחנו מכירים בסביבה הקרובה לנו את תוצאות הבטלה - די אם נציץ למתרחש באזור עזה, במצרים, תימן, כמעט שכחתי דעא"ש או ניזכר בגרמניה בין 2 מלחמות העולם. הבטלה תוביל בטווח הבינוני קריסה של הכלכלה שיצרה את המפלצת מהיעדר כח קנייה של האוכלוסייה. נו, באמת מה טוב בבינה מלאכותית?

אירועים קרובים