מה צריך לדעת לפני שחותמים על טפסי ההצטרפות לקרן פנסיה?

נושא הפנסיה די רחוק מקוראים רבים בגילאי ה-30', ה-40' או ה-50', אלא שכדאי להם "לקרב" אותו אליהם ולדעת מה לעשות לפני שמתחילים לחסוך לגיל שאחרי הפרישה

26/11/2018 17:21
תנ"צ (בדימוס) ד"ר עו"ד אורי אנגלהרד. צילום פרטי

רבים מקוראי מדור זה הם בשנות ה-30', ה-40' או ה-50' לחייהם – גילאים שרחוקים, ולפחות לא קרובים מאוד, לגיל הפנסיה. לא משולל יסוד להניח שרבים מאוד, ככל הנראה אפילו הרוב, בקבוצות הגיל הללו עסוקים בטרדות היום יום ולא חושבים בכלל על מה שיקרה לאחר שיפרשו, כשכבר לא יהיו בגיל העבודה.

אלא שהנושא צריך להעסיק את כל אחד ואחת מאלה שעוד לא עברו את גיל הפנסיה, משום שמדובר בעתיד שלהם, ואם הם יגיעו לגיל הפרישה בלי סכום מכובד בקרן הפנסיה, הם עלולים להיקלע למצב כלכלי לא הכי טוב. מה שנקרא, לא נעים בכלל.

לפי החוק, כל עובד שכיר מגיל 21 ועובדת מגיל 20 זכאים להפרשות לפנסיה בגובה של לפחות 18.5% מהשכר. אלה כספים משמעותיים מאוד עבור כל עובד, שיעמדו לרשותו או לשאריו בהגיע המועד. לדוגמה, עובד המשתכר 10,000 שקלים בחודש זכאי להפרשות חודשיות לפנסיה בגובה של 1,850 שקלים. זה לא מעט.

חותמים? קודם כל תקראו לעומק!

אלא שלצערי, עובדים רבים שמצטרפים למקום עבודה חדש חותמים על טפסי ההצטרפות לפנסיה בלי שהם משקיעים משאבים ראויים להבנת ההשלכות של בחירתם על התשואה שיקבלו הם או שאריהם. למשל, באיזה סוג ביטוח פנסיוני, גוף ספציפי, מסלול ביטוח, סוג השקעה וכדומה לבחור.

קיימות שתי קבוצות של קרנות פנסיה צוברות, שמבטחות עובדים על בסיס הכספים הנצברים מההפרשות השוטפות שלהם ושל המעסיקים: הקרנות הוותיקות, שכוללות את הקרנות הגרעוניות ואת אלה המאוזנות, והקרנות החדשות.

הפנסיה, שהיא הקצבה, בקרנות הוותיקות נקבעת על בסיס אורך התקופה שבה שולמו דמי גמולים (אחוזי הקצבה שנצברו) וגובה ההכנסה המבוטחת בתקופות העבודה השונות של המבוטח. ואילו בקרנות החדשות, הפנסיה, שהיא הקצבה, נקבעת על בסיס צבירת הכספים בחשבון האישי של המבוטח – צבירה המושפעת מהתשואות שמשיגה קרן הפנסיה, בהתחשב בבחירת מסלול הביטוח שהעובד בחר. לדוגמה, מסלול עם חלוקה מסורתית של זכויות לקצבאות זקנה, נכות ושארים, מסלול עם זכויות מוגדלות לקצבאות זקנה ונכות על חשבון קצבת שארים, או מסלול עם זכויות מוגדלות לזקנה על חשבון קצבאות נכות ושארים, וכדומה. זאת גם בהתחשב במסלול ההשקעה שבחר העובד – לדוגמה, מסלול כללי, על פי החלטות קרן הפנסיה, מסלול שבו אחוז גבוה מהסכומים מושקע במניות או כזה שבו הוא הולך דווקא לאגרות חוב. גם כאן, יש אופציות נוספות. עוד קריטריון הוא סוג הפנסיה שהעובד יבחר עם פרישתו – פנסיה לכל החיים עם זכות לשארים או בלעדיה, פנסיה לתקופה מובטחת מראש, שיעור הפנסיה ממנו ייהנה בן הזוג וכו'…

מאחר שקיימים משתנים רבים שיכולים להשפיע על רווחת העובד ושאריו, מומלץ לכל עובד לבדוק היטב האם הוא נמצא במסלול האופטימלי מבחינתו – בגוף הפנסיוני המתאים, במכשיר הפנסיוני המתאים, במסלול ההשקעה המתאים וכדומה. אם מסתבר לו שהוא לא בחר בתנאים האופטימליים עבורו, הוא יכול, בכל עת, לשנות את הקצאת ההפרשות לפנסיה, כך שיניבו לו את התוצאות המבוקשות.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עו"ד אורי אנגלהרד

    ברוך שלום, לשאלתך, קיימות תוכניות ומסלולים שונים בביטוח המנהלים. ובאופן כללי, עד סוף 2007 ניתן היה להפקיד בביטוח מנהלים למסלול הוני או למסלול קצבתי. מ-2008 - ניתן להפקיד רק למסלול קצבתי. במות העובד המבוטח - המוטבים הרשומים בביטוח או הרשומים בצוואה - מקבלים את החיסכון שנצבר. בהצלחה, עו"ד אורי אנגלהרד

  2. ברוך

    מה קורה בביטוח מנהלים? האם יש מסלול קצבה ושארים ?

אירועים קרובים