מחקר ופיתוח כ-שירות: מה כדאי שתדעו

מהם היתרונות בשימוש במודל? האם עדיף צוות מו"פ פנימי או חיצוני ומה חשוב לבדוק לפני שמתחילים לעבוד עם גורם פיתוח חיצוני? ערן כהן, סגן נשיא אזורי ב-Ciklum, מסביר

26/11/2018 17:27
ערן כהן, סגן נשיא אזורי ב-Ciklum. צילום: סמדר כפרי

כל חברה טכנולוגית מגיעה לרגע של "להיות או לחדול", כאשר מחזור המוצר מגיע לשלב הבשלות ויש צורך בפיתוחים חדשים. היכולת לחדש ולשדרג תלויה בקיומה של יחידת מו"פ פנימית, חוט השדרה של רוב חברות הטכנולוגיה, וביכולת להגדיל את הצוות הקיים אשר זקוק לתמיכה בתהליך הפיתוח המאתגר.

כדי לשמור על חדשנות, תהליך המו"פ חייב להיות מתמשך והוא יכול להיות יקר מאוד אם מבצעים אותו באופן מלא בתוך החברה. גיוס של העובדים הנדרשים לחטיבת המו"פ, מצוותי DevOp ועד בודקי תוכנה, עלול לגבות מהארגון משאבים משמעותיים החל ממשכורות שנתיות ועד משאבי התוכנה והחומרה הנדרשים לעבודה כזו. בעיקר אמורים הדברים לגבי טכנולוגיות מתקדמות כגון מדע נתונים, למידת מכונה, בינה מלאכותית ועוד, אשר בדרך כלל קשה מאד לגייס להן כוח אדם ולרוב הן נדרשות לטווח קצר, של כמה חודשים עד שנה. לכך נוסיף את השוק התחרותי של כוח האדם, בו הביקוש עולה על ההיצע, וקיבלנו תהליך גיוס איטי ומאתגר שעלול לפגוע בהתקדמות הפיתוח.

במקרים רבים משתלם יותר לבחון שימוש במודל RdaaS (מו"פ כ-שירות), שיכול לסייע בבחינת קונספטים טכנולוגיים חדשים ולהפוך אותם למציאות מוכנה לשיווק. על פי כתב העת R&D, ההשקעות הגלובליות במו"פ עלו ב-3.4% ב-2017. ההשקעה הגבוהה ביותר – 32%, הייתה על משכורות.

החברות לא נאלצות יותר לבחור מוצר או שירות אחד בלבד שהיו רוצות לפתח

על פי מודל -RDaaS, החברות לא נאלצות יותר לבחור מוצר או שירות אחד בלבד שהיו רוצות לפתח. אם מנכ"ל וסמנכ"ל טכנולוגיה דנים במספר רעיונות קונקרטיים שמצריכים עבודת שטח, חברת הפיתוח החיצונית יכולה לפעול כצוות מורחב, כך שניתן לטפל בכל אחד מהרעיונות לפי הצורך. במסגרת השותפות, חברת הפיתוח תעבוד אך ורק על הפרויקטים שנקבעו, עד סיומם.

עם זאת, אם מייצרים רעיונות בקצב מהיר מספיק ויש צורך להביאם לשוק בהתראה קצרה, ניתן להפעיל צוותים מנוהלים כחלק משותפות עם חברת המו"פ החיצונית. מהלך דברים זריז כזה חשוב במיוחד בסקטור הטכנולוגיה, שבו הבעלות על תוכנה מסוימת מגדירה אם העבודה עליה תשתלם בכלל לארגון המפתח.

תהליך מו"פ סטנדרטי נראה כך – העלאת רעיונות, סינון, פיתוח קונספט ובדיקתו, בדיקת בטא ובדיקת שוק, הטמעה טכנולוגית, השקה מסחרית. חוץ מעלויות נמוכות יותר וזמני קבלת החלטות קצרים יותר, השימוש בשירות RdaaS מקטין הפסדים, אם הציפיות מהפרויקט אינן מתממשות. פיתוחים טכנולוגיים חדשים דורשים לרוב גם חומרה, תוכנה ויכולות רישות ייעודיות. אם משאבים אלה אינם נמצאים בהישג ידה של החברה, יהיה עליה לרכוש אותם ולהסתכן באיבוד ההשקעה בהם, אם המוצר שבפיתוח לא יעמוד בציפיות. מודל RdaaS מבטיח יתרונות רבים, כמו הפחתת סיכון, גישה מקצועית, חיסכון תקציבי ניכר, מבט רענן על התהליך, שיתוף פעולה אינטנסיבי, היצמדות ללו"ז שהוגדר והגעה מהירה יותר לשוק.

באופן דומה, כאשר מריצים בדיקות תוכנה בשלב שלפני החלטת רכישה, לחברת מו"פ חיצונית יוכלו להיות בהישג יד הטכנולוגיות הנוספות הדרושות לכך, כמו גם משאבי כוח האדם הנחוצים. איש אינו מעוניין בכישלון הפרויקט, אך אם הדבר קורה, השימוש במו"פ כשירות יאפשר ליטול פחות סיכונים הקשורים בכך. מדובר במהלך משתלם ביותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הניהול הגמיש של האתגרים והפרויקטים.

אבטחת המידע ותקני האבטחה הינה נושא נוסף שחשוב לבדוק במודל פיתוח כ-שירות

במשך הזמן חברות גם לומדות להתמודד עם חששות טבעיים הנובעים מכך שהשירות ניתן במודל אופשור. כידוע, מחלקת הפיתוח בחברות טכנולוגיה, היא לב ליבה של החברה ועליה מתבסס קיומה. כך שמעבר למרחק הגאוגרפי, עליו מגשרת בקלות התקשורת האינטרנטית, ישנו גם מרחק תרבותי, פסיכולוגי, טכנולוגי ואפילו רגולטורי שצריך וניתן לגשר עליהם.

המעבר לפורמט של פיתוח כ-שירות באופשור, יכול להתאפיין בתחושה של איבוד שליטה מצד מנהלי הארגון. מדובר אמנם רק בתחושה, אבל כדי להצליח ולהתמודד איתה, חשוב לעבוד עם גורם מקשר בין העובדים בחו"ל לבין החברה, אשר תהליכי העבודה עמו יהיו שקופים. גורם כזה מתווך לא רק בהיבט המקצועי, אלא גם בהיבט השפתי, התקשורתי והתרבותי, והדבר מקל מאד על ההתנהלות מול המפתחים.

נקודה נוספת שיש לטפל בה היא רמת הטכנולוגיה והכלים העומדים לרשות צוות הפיתוח בחו"ל. קצב האימוץ של טכנולוגיות חדשות שונה ממדינה למדינה, ולעתים גרסאות תוכנה שונות בין הצוותים יבואו לידי ביטוי בתהליכי המרה יקרים ואיטיים. בחינה של הכלים העומדים לרשות אנשי הפיתוח החיצוניים, מקצועיותם והניסיון שלהם בתחומים הרלוונטיים לחברה, הינם הכרחיים לשקט הנפשי של צוות הפיתוח המקומי.

אבטחת המידע ותקני האבטחה הינה נושא נוסף שחשוב לבדוק במודל פיתוח כ-שירות לפני שמתחילים לעבוד עם גורם פיתוח חיצוני. האיום הגדול ביותר על חברות תוכנה הוא נושא הקניין הרוחני, גניבת המידע או האפשרות לפיתוח פיראטי של המוצר. על כן, יש לוודא עמידה בתקני אבטחת מידע מחמירים, לבחון את רמת אבטחת תקשורת הנתונים בחברה, לבדוק את הרקע של עובדי החברה וההתנהלות המאפיינת את השוק המקומי, ולהקפיד על החתמת כלל המפתחים על הסכמי סודיות.

כמו בכל תהליך המחייב שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה, המפתח להצלחה טמון בהכרת המחסומים ונטרולם בצורה אמינה ומקצועית.

הכותב הוא סגן נשיא אזורי ב-Ciklum.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים