מזל טוב לאנדרואיד ולדל טכנולוגיות

תגידו מזל טוב לרובוט הירוק, שנולד ב-5 בנובמבר 2007.

למרות שגוגל נחשבת האימא של האנדרואיד, היא הוכרזה על ידי ה- Open Handset Alliance – ברית של 86 חברות חומרה, תוכנה ותקשורת, שהוקדשה למטרת קידום סטנדרטים פתוחים עבור התקנים ניידים, שביום הקמתה חשפה את המוצר הראשון – מערכת ההפעלה אנדרואיד, הבנויה על בסיס ליבת לינוקס.

המטרה המוצהרת, כפי שהוגדה על ידי החברות בברית: "טיפוח חדשנות במכשירים ניידים ומתן חוויית משתמש טובה בהרבה מזו הזמינה בפלטפורמות הקיימות".

שורשיה של אנדרואיד החלו בחברת הזנק קטנה מפאלו אלטו, בשם Android Inc., שנוסדה ב-2003, וב-2005 נרכשה על ידי גוגל. מייסדי החברה, אנדי רובין, ריץ' מינר, ניק סירס (סמנכ"ל T-Mobile לשעבר) וכריס וויט, עברו לעבוד בגוגל. באותה תקופה, מעטים הכירו את פעילות החברה, חוץ מאלו שפיתחו תוכנות לטלפונים סלולריים. מכיוון שכך, החלו שמועות כי גוגל מתכוונת להיכנס לשוק הטלפונים הסלולריים.

אנדרואיד אוראו – צילום מסך מחשבון גוגל בטוויטר

הצוות בגוגל, בראשות רובין, פיתח פלטפורמה לטלפונים ניידים, המבוססת על ליבת לינוקס, ושיווק את הפלטפורמה ליצרני טלפונים סלולריים וספקיות, מתוך הנחה שהם יפתחו מערכת הפעלה גמישה וניתנת לשדרוג. דווח, כי לגוגל כבר הייתה סדרת שותפים לייצור מכשירים מבוססי אנדרואיד ותוכנות למערכת ההפעלה, וכי גוגל מסרה למשווקות טלפונים סלולריים שכבר היו מוכנים לדרגות שונות של שיתוף פעולה מצדם.

ראיה נוספת כי גוגל הולכת להיכנס לשוק הטלפונים הסלולריים הגיעה בדצמבר 2006 – בדיווח של ה-BBC והוול סטריט ג'ורנל, שלפיו גוגל מעוניינת בהנגשת שירות החיפוש שלה ואפליקציות נוספות שלה לטלפונים סלולריים. זמן קצר לאחר מכן, כלי תקשורת דיווחו כי גוגל מפתחת מכשיר סלולרי תחת המותג גוגל.

השמועות המשיכו כאשר דווח, כי גוגל מנסחת דרישות סף ומפרטי חומרה למכשירים סלולריים ומציגה לחברות תקשורת אבות-טיפוס אפשריים. בספטמבר 2007 דיווח מגזין אמריקני כי גוגל הגישה בקשות לפטנטים בתחום התקשורת הסלולרית.

למשוואה הזאת צריך להוסיף, כי בספטמבר אותה שנה הטילה אפל את פצצת ה-iPhone הראשון שלה, מבוסס מסך המגע, שזכה להתלהבות מטורפת בשוק. מערכת הפעלה הסגורה שלו, לצד הצלחתו המטאורית המיידית, עוררו מוטיבציה גבוהה במיוחד בקרב יצרניות שקראו את ה"מפה" וידעו שהן צריכות למצוא לו תחרות. האתגר היה קשה גם לאור השליטה הכמעט מוחלטת אז של בלקברי, פאלם, ונוקיה.

מהנה כמו לצעוד בשלג במינוס 30 מעלות

כמעט שנה חלפה עד שהגיע לשוק טלפון האנדרואיד הראשון, באוקטובר 2008, שבמהלכה תהו רבים מסוקרי השוק האם תצליח אנדרואיד לגבור על ה-iPhone. ואולם נחישותה של גוגל להכניס את השירותים שלה למכשירים הסלולריים, תוך הבנה שהשוק צועד לכיוון הזה של המסך הקטן, בתוספת הכיסים העמוקים שלה – היוו גורם חשוב בהצלחת ה"מבצע". מה שעוד תרם להמראתה הייתה ללא ספק חוויית השימוש של המתחרים (חוץ מאפל, כמובן), שאם להתבטא בעדינות הייתה מהנה כמו לצעוד בשלג במינוס 30 מעלות…

ברבעון השני של 2009 עמד נתח השוק של אנדרואיד על 2.8% מכלל משלוחי הטלפונים החכמים בעולם. ברבעון הרביעי של 2010 מספר זה צמח ל-33% מהשוק, מה שהפך את אנדרואיד למערכת הנמכרת ביותר בקרב טלפונים חכמים. ברבעון השלישי של 2011 העריכה חברת גרטנר שיותר ממחצית (52.5%) משוק הטלפונים החכמים שייך לאנדרואיד. בשנת 2012, על פי חברת המחקר IDC, נתח זה עלה ל-70% מכלל שוק הטלפונים החכמים העולמי (ביחס לכ-20% למתחרה העיקרית, ה-iOS של אפל).

כיום משחקות במגרש מערכות ההפעלה הסלולריות שתי ענקיות בלבד – גוגל ואפל. בית הקברות מלא במערכות הפעלה שניסו את מזלן וכשלו, בהן בלקברי, סימביאן של נוקיה, Windows של מיקרוסופט, ועוד.

גם אם במונחי נתח שוק "ניצחה" אנדרואיד את אפל במירוץ, עם 80%-85% נתח שוק לאנדרואיד, ו-96% מהסמארטפונים בעולם שהם מכשירי אנדרואיד, חברת הטריליון אפל היא זו שגורפת לכיסיה 63% מהרווח הענפי, כשרק בשלושת הרבעונים האחרונים הכניסה 129 מיליארד דולר ממכירת מכשירי ה-iPhone שלה. כרגע גם לא נראה באופק שום שינוי במצב הזה, ונראה שאפל וגוגל איתנו כאן לעולמי עולמים…

מייקל דל. צילום: יח"צ

מזל טוב לדל טכנולוגיות

לימודי הפיזיקה שאליהם נרשם כנראה לא ממש עניינו אותו, וב-4 בנובמבר 1984 החל מייקל דל, אז בן ה-18, להרכיב ולמכור רכיבי שדרוג למחשבים אישיים מחדרו במעונות אוניברסיטת טקסס שבאוסטין, תחת חברה שייסד בשם PC’s Limited.

במהלך רכישת הרכיבים והרכבתם, גילה דל כי יש פער גדול בין עלות הרכיבים לבין מחירו של מחשב מורכב. על מנת לנצל פער זה החליט להרכיב ולשווק מחשבים אישיים תואמי יבמ ישירות ללקוחות הסופיים, בהתאמה לצורכיהם. בסיוע הלוואה כספית מסבו ומסבתו, עזב דל את הלימודים כשהיה בן 19 וניהל את החברה.

ב-1985 ייצרה החברה את המחשב הראשון שלה, Turbo PC, שכלל מעבד 8088 של אינטל במהירות 8 מגה הרץ. במגזיני המחשב פורסם על המכירה ישירות ללקוח עם רכיבים מותאמים אישית לפי בחירה. המחשב הוצע במחיר זול יחסית לשאר המחשבים שנמכרו בשוק, ולמרות שלא היה המחשב הראשון בשוק מסוג זה, הצליח דל בעסקיו, והרוויח יותר מ-6 מיליון דולר ברוטו בשנה הראשונה לפעילות החברה.

ב-1987 החלה החברה לפעול במדינות נוספות בעולם, וב-1988 שינתה את שמה לדל מחשבים. ביוני 1988 הונפקה החברה בבורסת נאסדאק, אך באוקטובר 2013 חזרה דל להיות חברה פרטית.

עם הזמן, היו לו כמה כישלונות (בנוסף למחשבים ניידים שנשרפו ב-1993, אובדן לקוחות לחברת GateWay בתחילת 1990 וכישלונות אחרים), אבל למרות המשברים הללו המשיכה דל לייצר מחשבים נייחים וניידים.

במרץ 2004 פרש דל מתפקיד מנכ"ל החברה, אבל נשאר יו"ר מועצת המנהלים, ובמקומו מונה קווין בי רולינס, קודם לכן נשיא החברה וסמנכ"ל. בסוף ינואר 2007, כשהתפטר קווין מתפקידו, מונה באותו יום מייקל דל מחדש למנכ"ל החברה, ובסוף אותה שנה היא הייתה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, עם מכירות של 57 מיליארד דולר.

באוקטובר 2015 הודיע מייקל דל, כי ירכוש יחד עם שותפיו את EMC תמורת 67 מיליארד דולר, ובספטמבר 2016 הושלמה העסקה תמורת כ-60 מיליארד דולר.

במהלך השנה האחרונה הודיע דל כי חתם יחד עם שותפתו סילבר לייק על עסקה בשווי 21.7 מיליארד דולר לרכישת מניות, שתהפוך אותה בחזרה לציבורית – אך תשמר את השליטה שלו.

כיום, כשנתיים לאחר הרכישה, החברה עדיין עסוקה באיחוד וחיבור בין המרכיבים העסקיים השונים של החברה המאוחדת לכדי ישות אחת, שכל אבריה פועלים בהתאמה זה עם זה, תוך הדגשה שהשלם שווה יותר מסך חלקיו.