האם ההשתתפות הישראלית בתכנית הוריזון האירופית עומדת להיפגע?

התקציבים שמקצה האיחוד האירופי למו"פ בישראל נמצאים בסכנת פגיעה – כך עולה מתכנית חדשה בשם הוריזון אירופה, המחליפה של הוריזון 2020, שהוגשה לפרלמנט האירופי. הסיבה לכך היא הרצון של האיחוד להתמקד בהשקעות במדינות החברות בו. הפרלמנט בשטרסבורג צפוי לדון בתכנית בחודשים הקרובים, לקראת פקיעתה של הוריזון 2020 ב-2021.

בישראל מביעים חשש מפגיעה בתקציב, שעומד כיום על עשרות מיליוני יורו, ורשות החדשנות ודיפלומטים ישראליים פועלים בפרלמנט האירופי על מנת שהסכום יישאר על כנו. יצוין כי גם ממשלת ישראל, באמצעות רשות החדשנות, מקצה תקציבים לתכנית.

המתווה המוצע החדש להוריזון הוגש לפרלמנט האירופי לפני כשבועיים. אם הוא יתקבל, ייפגעו כלל המדינות שנהנות מתקציבים במסגרת הפרויקט ואינן חברות באיחוד האירופי, לרבות מדינות באירופה כמו שווייץ, נורבגיה ובריטניה, אם הברקזיט יצא בסופו של דבר לפועל. גם ישראל, כאמור, תיפגע מכך.

יצוין כי השווי הכולל של התכנית הנוכחית מוערך ב-100 מיליארד יורו וכי חברות ישראליות שרשומות גם באירופה יוכלו להינות מתקציבים כרגיל, גם אם המתווה יתקבל.

נילי שלו, מנכ"לית ISERD. צילום: שחר עזרן

לדברי נילי שלו, מנכ"לית ISERD, הגוף שאחראי מטעם רשות החדשנות לשיתוף הפעולה עם התכנית, "אנחנו רוצים להמשיך להשתתף בהוריזון וגם חברי הפרלמנט האירופי שהגיעו לארץ רוצים בכך, אבל ההחלטה נתונה בידי מליאת הפרלמנט". היא אמרה שנראה שאם תתקבל, ההחלטה לא תהיה גורפת, אלא תאפשר למנהלי כל אחת מתתי התכניות של הוריזון להחליט האם הוא מעוניין לשתף בה חברות ממדינות שאינם חברות באיחוד (קרי, חברות נלוות) או לא. שלו מציינת ביניהן את התכנית שעוסקת בהעברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה, שבתוכה יש תכנית שמאפשרת מתן מענקים פרטניים לחברות קטנות ובינוניות מבטיחות. "מבחינתנו זו תכנית חשובה", אמרה. "סטארט-אפים ישראליים פעילים בזירה האירופית ונהנים ממנה, ואנחנו רוצים להמשיך לקחת בה חלק. כך אמרנו לאנשי משלחת חברי הפרלמנט האירופי שביקרה השבוע בארץ".

מה ההבדלים הגדולים בין הוריזון 2020 להוריזון אירופה?
"המבנה שלהן די דומה. אין פה מהפכה, אלא אבולוציה. ראשית, התקציב יגדל, ושנית, הם ישימו דגש על יישום הידע, ולכן, בנוסף למענקי מצוינות לחוקרים באוניברסיטאות, יחולקו מענקים לחוקרים ולאנשי מו"פ בחברות. כמו כן, יוקדשו בתכנית החדשה משאבים למשימות שמטרתן מציאת פתרונות לסוגיות ברמה הבינלאומית, כגון אוקיינוסים ללא פלסטיק וטיפול בסרטן בקרב ילדים. הם הולכים להקצות כספים כדי להגיע לפתרונות שתהיה להם השפעה מידית על האוכלוסייה והסביבה".

שלו ציינה דוגמאות לחברות וגופים מישראל שקיבלו מענקים במסגרת התכנית: סטארט-אפים, שמקבלים סכומים של בין שניים לשלושה מיליון יורו, וחברות גדולות כגון מלאנוקס והשלוחות הישראליות של יבמ ושל Dell-EMC. עוד היא אמרה ש-"האוניברסיטאות המובילות הן שחקניות משמעותיות בהוריזון 2020, ובפרט מכון ויצמן, הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ויש גם גופים ציבוריים אחרים שמקבלים במסגרתה תקציב, כגון מקורות, מגן דוד אדום, המשטרה, עיריות ובתי חולים".

לסיכום ציינה שלו כי "התחושה שלנו בדיונים מול האירופים טובה, אם כי בסוף הם אלה שיקבעו את כללי המשחק ומה יקרה. גם אנחנו וגם האירופים מעריכים את ההשתתפות הישראלית בתכנית. ההשתתפות תורמת לשיתוף הפעולה בינם לבינינו, ופותחת את שני הצדדים זה לזה. היא גם מאפשרת לחברות הישראליות להתחרות בבמה מכובדת של מצוינות מדעית מול מדינות אחרות, וגם לזה יש אמירה".