"ארגונים צריכים להחליט אם הם מאמצים מוקדמים – או להסתכן"

"50% מחברות הפורצ'ן 100 שהיו בשנת 2000 נעלמו, כמו בלקברי, ברנס אנד נובל וקודאק. הסיבה לכך היא שהן לא שינו את עצמן בהתאם להתפתחויות. ארגונים צריכים להחליט אם הם מאמצים מוקדמים, ואז יהיו להם יותר מכירות והכנסות, או שהם מסכנים את העסקים שלהם", כך אמר אורי חייק, סמנכ"ל הטכנולוגיות של יבמ ישראל.

חייק דיבר בכנס Retail Disrupt של אנשים ומחשבים והאב הסטארט-אפים לתחום הקמעונות Re:Tech, שנערך היום (ב') במרכז האירועים LAGO בראשון לציון. את האירוע, שבו השתתפו מומחים ואנשי מקצוע רבים, הנחתה מעיין פרילוק, עיתונאית טכנולוגיה בערוץ 12.

בדבריו לא התייחס חייק לחדשה החמה של היום – הרכישה שביצעה יבמ של רד-האט תמורת כ-34 מיליארד דולר, מה שצפוי לחזק את מעמדה בתחומי הענן והקוד הפתוח. במקום זאת, הוא ציטט את צ'ארלס דרווין, הוגה תורת האבולוציה, שאמר שלא החזקים שורדים אלא אלה שחכמים מספיק כדי להתאים את עצמם לסביבה המשתנה. "הרבה ארגונים בונים דברים חדשים ומשנים את העולם, כמו אובר ו-Airbnb. אלא שיש ארגונים שעוד לא שם, ולא ביצעו את מבצעים את הטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר.

הוא מנה שלושה "מגה טרנדים" שלדבריו, רוב הארגונים עובדים לפיהם: איך לעשות יותר עם המידע שלהם, באמצעות טכנולוגיות חדישות כמו בינה מלאכותית; כיצד מגבירים את המעורבות הדיגיטלית של הלקוח, למשל עם צ'טבוטים ואינטרנט של הדברים; ואיך משיגים, באמצעות הענן, זמן הגעה לשוק טוב יותר.

"בלוקצ'יין זה להבין טוב יותר מה קורה עם הנכסים שלך"

אחת הדרכים לכך, אמר, היא הבלוקצ'יין, אלא שהוא לא מספיק צובר תאוצה בקרב ארגונים. "אף על פי שהוא כלי חדש וכוכב זורח בשמי ה-IT, מעט ארגונים עובדים בבלוקצ'יין", ציין חייק. "זו טכנולוגיה משבשת", אמר. "אנשים שואלים אותי למה אני חושב ככה ואני משיב שבעוד שלפני כמה שנים היו שואלים: בלוק מה?, כיום יש בישראל יותר מ-100 חברות שמפתחות לבלוקצ'יין. התחזית של גרטנר היא שבעוד חמש שנים, חצי מהטרנזקציות העולמיות יהיו באמצעות הטכנולוגיה הזו".

"בלוקצ'יין זה להבין טוב יותר מה קורה עם הנכסים שלך – בתים, מכוניות, כסף מזומן וכדומה – ולקבל מהם ערך רב יותר", אמר חייק. הוא חילק אותו לשני סוגים: מטבעות דיגיטליים וטוקנים, ובלוקצ'יין לעסקים. "הלב של הבלוקצ'יין העסקי הוא ה-Ledger – ספר הטרנזקציות העסקיות שמבוצעות באמצעות הטכנולוגיות הזאת, שקיים בכל ארגון בלוקצ'יין. הדבר מאפשר התממשקות טובה יותר של הארגון עם הארגונים האחרים ברשת, זאת הדרך הטובה ביותר לבצע אותה", ציין. חייק הדגיש כי "הדבר נעשה באמצעות תוכנה ולא אדם, ואם עושים טעות בטרנזקציה העסקית – יש לבצע טרנזקציה לאחור".

לסיום אמר חייק כי "הבלוקצ'יין אסטרטגי ליבמ והיא משקיעה בזה הרבה. היא מעסיקה 1,000 מפתחים ברחבי העולם שמפתחים עבורה את יותר מ-500 פרויקטי וטכנולוגיית הבלוקצ'יין, וחברה ב-35 קונסורציומים של ארגונים בתחום". כך, הוא ציין רשת בלוקצ'יין של יבמ ו-וולמארט בתחום המזון ואת טריידליינס – רשת שמשתמשת בטכנולוגיה זו לתחום המסחר הימי, שהענק הכחול בנה יחד עם אחת מחברות הענק בתחום, מרסק. "הרשת מאפשרת, באמצעות מכשירי אינטרנט של הדברים, לדעת בלחיצת כפתור איפה כל קונטיינר ומתי המוצר מגיע ללקוח הביתה. זה חוסך הרבה כסף ומשאבים נוספים", אמר.

אמיר שלכט, מייסד משותף ומנכ"ל Global-e. צילום: תומר פולטין

"הבעיה של ארגונים – שהם צריכים לטפל בכל חוויית הלקוח"

בהמשך דיבר אמיר שלכט, מייסד משותף ומנכ"ל Global-e – סטארט-אפ שמתמחה בפתרונות לוקליזציה של e-Commerce ושלפני חצי שנה גייס 20 מיליון דולר. החברה רושמת בתקופה האחרונה עליות בולטת בהכנסות, ובין לקוחותיה נמצאות ענקיות קמעונות בינלאומיות כמו מרקס אנד ספנסר. שלכט כפר בדבריו בטענה שיש שוק גלובלי אחיד וטען ש-"בכל מדינה או אזור יש קבוצות של לקוחות, שלכל אחת מהן התנהגויות והעדפות קניות שלה".

"הבעיה של ארגונים בתחום זה", ציין, "היא שעליהם לטפל בכל חוויית הלקוח. אין כאן קיצורי דרך, זה לא שעושים דבר או שניים ובכך פותרים את רוב הבעיות. עליהם ללוות את הלקוח מהרגע שהוא נכנס לאתר ועד לרכישה, לוודא שהוא יכול לשלם במטבע המקומי (הוא ציין מחקר שעל פיו 97% מהלקוחות מעדיפים לשלם כך – י"ה), באמצעי התשלום המקומיים, לקבל את המשלוח, לקבל אפשרות להחזרת המוצרים וכדומה".

לסיכום אמר שלכט ש-"ארגונים צריכים להבין לעומק איך הלקוחות בכל מדינה רוצים לקנות אונליין. לקוחות מעוניינים לקנות את מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים, והאיך הזה מאוד חשוב".