הכירו את 5S – מודל חמש היכולות של הארגון הדיגיטלי

ארגונים רבים החלו או כבר נמצאים במצב מתקדם במסע של הפיכתם לארגונים דיגיטליים. ארגונים אלה מבינים שניתן, וצריך, למנף ולשלב את הטכנולוגיות הדיגיטליות כדי לייצר יתרון תחרותי ובידול מול המתחרים.

הם ממוקדים ביצירת חוויות לקוח חדשות, בשילוב ושדרוג המוצרים שלהם באמצעות רכיבים דיגיטליים, בשיפור התהליכים העסקיים ושרשרת האספקה ובפיתוח מודלים עסקיים חדשים. למרות זאת, עדיין ישנם ארגונים השואלים את עצמם לאן עליהם לשאוף, איזה ארגון הם יהיו כאשר לאחר הפיכתם לארגון דיגיטלי?

כתשובה אנו מציעים את מודל חמשת היכולות הדיגיטליים 5S. מודל זה הוא חיבור של שתי עבודות: הראשונה נעשתה במרכז הגלובלי לחקר טרנספורמציה עסקית דיגיטלית המשותף לביה"ס למנהל עסקים IMD בשוויץ ול-Cisco, והשנייה נעשתה ע"י פרופ' Venkatraman מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בוסטון ומוצגת בספרו The Digital Matrix.

לנטר באופן קבוע את הסביבה העסקית

המודל המשולב שלנו, לו אנו קוראים בקיצור 5S ומכיל 5 תכונות, כולן מתחילות באות S באנגלית (בקריצה מסוימת למודל ה-7S של מקינזי).

1. יכולת חישה: Sensing – על הארגון להיות רגיש וקשוב להתפתחויות העדכניות בסביבה העסקית בה הוא פועל. עליו לנטר באופן קבוע את הסביבה העסקית בה הוא פועל, את המתחרים החדשים הנכנסים או מתכוונים להיכנס לשוק, את הטכנולוגיות החדשות והפוטנציאל ליישם אותן בארגון, ואת המודלים העסקיים החדשים המופיעים בשוק.

ארגון, הפועל בסביבה העסקית הדיגיטלית המודרנית, אינו יכול לנוח על זרי הדפנה ועליו להיות קשוב ורגיש באופן רציף להתרחשויות החדשות (Sense and Respond). הסביבה העסקית הדינמית מחייבת תגובה מהירה.
2. יכולת החלטה מושכלת: Savvy – קרי קבלת החלטות על בסיס מידע, מידע חלקי – תוך לקיחת סיכונים מחושבים. על הארגון לפתח את הכישורים והיכולות בתחום שימוש בנתונים וניתוחים חכמים, לצורך קבלת החלטות על סמך אנליטיקה עסקית מתקדמת. זה מחייב יישום של תרבות ארגונית, התומכת ומעודדת תהליכי ניתוח נתונים וקבלת החלטות מבוססות נתונים (Data Driven Decision Making). אינטואיציה וניסיון אינם טובים מספיק כדי להתמודד עם אתגרי העידן הדיגיטלי.
3. יכולת גידול: Scale – חברות דיגיטליות מסוגלות לגדול ולצמוח במהירות ויעילות, ולשרת מספר עצום של לקוחות ללא מאמץ מיוחד. חברה כמו גוגל צמחה במהירות עצומה בזכות היכולת שלה לענות ביעילות על שאילתות.

אם בשנת 1999 היא טיפלה במיליארד שאילתות בשנה, הרי בשנת 2014 היא כבר טיפלה בטריליון שאילתות בשנה. אובר החלה עם מספר קטן של נהגים שעבדו איתה ושירתה מעט לקוחות, צמחה בקצב מדהים ובשנת 2015 הנהגים שלה ביצעו מעל מיליארד נסיעות. כעבור חצי שנה הם כבר ביצעו שני מיליארד נסיעות. אמזון הגיעה ל 304 מיליון לקוחות פעילים בסוף 2015. קשה לחשוב על ארגון מסורתי המסוגל לגדול בקצבים עצומים כאלה תוך פרקי זמן קצרים יחסית.

להגיב ולהרחיב את העסקים במהירות עצומה

4. יכולת מיקוד: Scope – חברות דיגיטליות מסוגלות לנצל את הפלטפורמה הדיגיטלית שהן בנו כדי להתרחב במהירות לתחומי מיקוד נוספים, מעבר למיקוד הראשוני שלהן. אמזון הפכה במהירות מארגון הממוקד במכירת ספרים באמצעות אתר מסחר אלקטרוני לענקית המוכרת כמעט כל סחורה שאפשר לחשוב עליה, ופרצה במהירות גם לתחומים נוספים כגון: שירותי ענן (AWS), קוראי ספרים דיגיטליים (Kindle), רמקולים מופעלי קול ואינטליגנציה מלאכותית (Echo) ועוד.

אפל הצליחה לפתח במהירות גדולה מוצרים דיגיטליים מצליחים, הפכה במהירות לענקית של חנות מוסיקה ויישומים, חדרה תחום התשלומים (Apple Pay) , השעונים (Apple Watch) וסביבת הפעלה למערכות הבידור ברכב (CarPlay). לעומת הארגונים המסורתיים, המרחיבים את העסקים שלהם באיטיות ולתחומים קרובים, החברות הדיגיטליות נעות במהירות ומרחיבות את תחומי המיקוד שלהן לנושאים שונים וחדשניים.

5. יכולת לנוע במהירות: Speed – חברות דיגיטליות המבוססות על תוכנה, מסוגלות להגיב ולהרחיב את העסקים שלהן במהירות עצומה. הן נמצאות במגע עם מיליונים של לקוחות, מבינות מה מעניין לקוחות אלה ומגיבות במהירות רבה.

טסלה פיתחה מכונית חשמלית עתירת תוכנה. היא מסוגלת לשחרר במהירות תכונות חדשות של מכוניותיה באמצעות שדרוגי תוכנה הנשלחים למכוניות שלה (Over-the-Air Upgrades). היא החלה לפתח מערכות חשמל מתחדש לבתים, משאיות חשמליות ועוד.

גם מערכות ההפעלה iOS, Android מתעדכנות באופן תדיר ומוסיפות תכונות חדשות למכשירי הסמארטפון המופעלות על ידן. ארגון שמוצריו אינו מבוסס תוכנה, אינו יכול לעדכן את מוצריו בקצב כזה, ולעיתים אינו יכול לשדרג את מוצריו בכלל. על הארגון לפתח יכולות ביצוע מהיר של החלטות. פרויקטים המספקים את התוצרים שלהם כעבור שנתיים או שלוש, אינם מתאימים יותר לעידן הדיגיטלי.

על הארגון לפתח את הרעיונות בשלבים (Piecewise), לשחרר חלק מהמוצרים כאשר הם עדיין אינם מכילים את כל התכונות (MVP – Minimum Viable Product), תוך התקדמות מהירה ובחינה מתמדת של הרלוונטיות. יש כאלה הקוראים לתכונה הזו גם בשם Fail fast. הארגון צריך ללמוד לנטוש במהירות יוזמות אם הן מתגלות כלא מוצלחות. חדשנות כרוכה גם בכישלונות.

בעוד חברות כגון אמזון, פייסבוק, גוגל, אפל, נטפליקס, אובר, עליבאבא ו-Airbnb נולדו כחברות דיגיטליות (Born Digital), נאנקות החברות המסוריות תחת המסורת, מערכות IT Legacy מורכבות ולא גמישות, תרבות ארגונית שאינה מעודדת חדשנות, שוק ולקוחות קיימים, תהליכים עסקיים קשיחים, תהליכי קבלת החלטות ארוכים, נכסים רבים שלא בהכרח זקוקים להם בעידן הדיגיטלי וכו' – זהו האתגר העומד בפני מובילי הארגונים (והם מוזמנים להשתמש במודל זה כדי להגדיר את החזון שלהם).

כמו שאנו אוהבים לומר – You can't stop the waves, but you can learn to surf. אנו מקווים שמודל 5S יקל עליכם את הלימוד והניווט הנדרשים כדי להצליח בעידן החדש.
הרחבה על הנושא של הטרנספורמציה הדיגיטלית, ניתן למצוא בספרנו החדש "עושים דיגיטל – הטרנספורמציה הדיגיטלית: רקע, תיאוריה, פרקטיקה" שפורסם בפורמט דיגיטלי באפליקציה "עברית" של ידיעות אחרונות.

פרופ' ישע סיון הוא מייסד ומנכ"ל i8 Ventures ופרופ' אורח לחדשנות באוניברסיטה הסינית של הונג קונג. רז הייפרמן – הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, i8 Ventures.

השניים יובילו את כנס הפיסגה הדיגיטלית D4G Digital to Growth שייערך ב– 7/11/18 בלאגו ראשון לציון. הכנס השנה יעסוק בהיבטים שונים של הדיגיטל לצמיחה ולהתעצמות עסקית, ארגונית וטכנולוגית.

לפרטים והרשמה לחצו כאן