הקיבוצים הופכים לחממות היי-טק

הקיבוצים הופכים לחממות היי-טק, כך עולה מדבריו של רפי נבו, מנכ"ל קרן המשתלה בתנועה הקיבוצית ומנהל אגף טכנולוגיה, מו"פ וחדשנות באיגוד התעשייה הקיבוצית.

נבו דיבר בכנס INDUSTRY 4.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם האירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בו השתתפו מאות מקצוענים מהתחום, הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועדת התכנים של הכנס, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

לדברי נבו, קרן המשתלה  – קרן השקעות שמציעה לקיבוצים להיכנס כשותפים בתעשיות חדשות – ואיגוד התעשייה הקיבוצית – גוף משותף להתאחדות התעשיינים ולתנועה הקיבוצית – עומדים בקשר רצוף עם התאחדות התעשיינים.

מה המשמעות של סטרטאפ בקיבוצים? לדברי נבו, התעשייה הקיבוצית רושמת קצב מכירות שנתיות של מעל 40 מיליארד שקל, רבע מזה מיוצא לחו"ל. יש כ-250 מפעלים, אבל בהתחשב בכך שיש קיבוצים שיש להם יותר ממפעל אחד, עדיין ישנם מאה קיבוצים נטולי תעשייה.

"הקיבוצים יושבים בפריפריות הרחוקות. אם מכבים את כל האורות במדינת ישראל ומשאירים רק את האורות בקיבוצים, יודעים מהם גבולות המדינה", תיאר נבו. התעשייה הקיבוצית הוקמה כבר לפני למעלה מתשעים שנה כמקור פרנסה לקיבוצים, ובהרבה מקרים כמשרתת את החקלאות. מכאן הכניסה הגדולה של הקיבוצים לתחום הפלסטיקה, מתכת, מסגריות. בשלושים השנים האחרונות, כשמדינת ישראל התקדמה בנושא ההיי-טק, הקיבוצים היו במשבר. הסטרט-אפים שאני מנהל בקרן הזו סייעו לקיבוצים להתאושש, אבל המשבר ממשיך גם בתחום הקרקעות וגם בתחום המים, אלה משאבים שהולכים ונהיים במחסור יותר ויותר. חלק מהקרקעות עוברות לערים ויורדות ממצבת הקרקעות של הקיבוצים, מה שמשאיר פחות שטח לגידול המזון", אמר נבו.

"רוב התעשייה הקיבוצית היא עדיין תעשייה מסורתית. לפני למעלה מחמש שנים החלטנו שאנחנו רוצים לחזור ולהוביל את התעשייה והקמנו את קרן המשתלה, שתסייע לקיבוצים להיכנס להשקעות בסטרט-אפ, ולפתח את התעשייה הבאה ברמת טכנולוגיות מתקדמות, אנחנו רואים את עצמנו גם באיגוד התעשייה הקיבוצית וגם בקרן המשתלה כמחולל התעשיות החדשות".

לא נעלמות מעיניו של נבו תופעות, חלקן מבורכות, של אקזיטים, מכירת מפעלים וכדומה, אבל לדבריו "משום שאנחנו החברה הישראלית יודעת לייצר חדשנות, כדי לעשות זאת יצרנו אקוסיסטם וריטקאלי, שמתחיל עם פיתוח יזמויות בקיבוצים, באזורים הקיבוציים, ומערכת שמסייעת ליזמים להפוך לחברות סטרט-אפ ולהפוך לתעשייה הבאה בקיבוצים. אם השיח במדרכות של הקיבוצים היה על תרבות או חקלאות, הוא יהפוך גם לשיח אילו רעיונות מעניינים ומצליחים יש לסטרט-אפ של קיבוץ ספציפי", הוא מתנבא.

"שדכנות שסורקת סטרט-אפים ומקשרת אותם לקיבוצים"

"אנחנו בקרן המשתלה הערובה להצלחה בצמיחה הכלכלית. אנחנו רואים את התהליך הזה כמשהו שגם המדינה ראתה לפני 30 שנה כשהקימה את החממות הטכנולוגיות. יזם פוגש נציג, נכנס לחממה טכנולוגית, מקים חברת סטרט-אפ, מקבל סיוע מהמדען הראשי – כיום רשות החדשנות. אנחנו רואים את עצמנו גם כקרן המסייעת מבחינה כספית והן כעוסקים בשדכנות שסורקת סטרט-אפים ומקשרת אותם לקיבוצים לפי ההעדפה של הקיבוץ הספציפי.

יצרנו את האקוסיסטם הראשון בשער הנגב, בשיתוף המועצה האזורית, התנועה הקיבוצית, אנחנו כאיגוד התעשייה הקיבוצית, והתעשיות והקיבוצים באזור. חייבת להשתתף בפרויקט גם מכללה – במקרה זה מכללת ספיר – והתעשיות המקומיות, משום שהבחירה של סטרט-אפים לקבלה, למאיץ בשם זרעים, ולמרכז החדשנות, מתבצעת ברוב המקרים לפי צרכים שעולים באזור, בין שזו חקלאות או תעשייה, אבל גם תחומי היי-טק אחרים. זה גם מאפשר במידה מסוימת להבטיח אופק בתום הפיתוח להשקעה של הקיבוצים וההשקעות באזור בסטרט-אפ שנקלט".

עוד הרחיב נבו כי "תפקיד מכללת ספיר חשוב, מכיוון שזה מאפשר אופק למשיכת אנשי סגל וסטודנטים להתאמה לתפקידים בחברות הסטרט-אפ עצמן, וזה יוצר מעגל שלם. רשות החדשנות וזירת ההזנק הייתה לאוהדת של הרעיון, ומגבשת תכנית לתמיכה במרכזי חדשנות אזוריים שעומדים לקום, בין היתר בעמק המעיינות, הגליל המערבי, הערבה הדרומית, תוך שימוש במודל כזה.

המערכת הזאת מתחילה מהיזם הקיבוצי או ממישהו שיכול להתחבר לקיבוץ. יש לנו שתי דוגמאות: חברת Bright Agtech בתחום החקלאות המדייקת. החברה מסייעת בהדברת הכימשון בתפוחי אדמה באמצעות צילומים מרחפנים, שמאפשרים לחקלאי לרסס רק היכן שצריך. חברה נוספת היא אגרו גומי, המשתמש בגומי גרוס מצמיגים שהופך להיות קפסולות לחומרי דשן.

אנו גם מנצלים נדל"ן שיש בקיבוצים לשיכון חממות היי-טק. כך למשל לפני כחודש חנכנו את חדר האוכל של קיבוץ ניר עם, שנותר ללא שימוש כמבנה שכבר שוכנים בו מספר סטרט-אפים", סיכם נבו.