לקראת פתיחת השנה האקדמית: האם הגידול במגמות הטכנולוגיות יימשך?

שנת הלימודים האקדמית, שתיפתח בימים הקרובים, מתחילה עם נתונים שמייצרים מקדם חיובי לגבי עתיד המקצועות ההנדסיים והמדעיים במוסדות ההשכלה הגבוהה, והסיכוי שהם יוכלו לצמצם ולו במעט את המחסור החמור בכוח אדם בענף ההיי-טק.

בסוף השבוע פרסמה המועצה להשכלה גבוהה נתונים מהם עולה כי בשנת הלימודים האקדמית האחרונה (אין עדיין נתונים על הרישום לשנה זו) למדו רבע מהסטודנטים בישראל במגמות הנדסה ומקצועות ליבה של תעשיית ההיי-טק. מדובר ב-50 אלף סטודנטים שלמדו במגמות הלא עיוניות, מתוכם 15.5 אלף שלומדים מתמטיקה ומדעי המחשב. בהודעה נאמר כי חל מהפך ומספר הסטודנטים למדעים עולה על אלה שלומדים מדעי החברה והרוח.

מהן הסיבות לשינוי?

כצפוי, שר החינוך, נפתלי בנט, שמתוקף תפקידו הוא גם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, לוקח קרדיט על השינוי וקושר אותו למדיניות שהוא מוביל מאז שנכנס לתפקידו. "הבסיס להמשך קיומה של ישראל כאומת הסטארט-אפ הוא השקעה בתחומי המדעים. זו עוצמתה של ישראל בזירה הבינלאומית במשך שנים ואותה יש להמשיך לטפח", אמר.

השאלה הנשאלת כעת היא האם השינוי ביחס בין לומדי המדעים לסטודנטים למקצועות האחרים יימשך גם השנה ובשנים הבאות. לדעת גורמים בענף ההיי-טק, השינוי אינו מובן מאליו, מאחר שצריך להסתכל על התמונה הכוללת.

הדשדוש שהיה עד לא מכבר במספר הפונים ללימודי מדעים נבע בין היתר מחוסר הנכונות האוניברסיטאות להתאים את שיטות הלימוד למאה הנוכחית. לעומתן, חלק מהמכללות, שהן גופים רזים וקטנים יותר, התחילו לבצע שינויים כאלה, ובכך נגסו במספר הסטודנטים למדעים ולטכנולוגיה שהלכו לאוניברסיטאות, והעלו את המספר הכללי של לומדי התחום.

יו"רית הוועדה לתקצוב ולתכנון (ה-ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יפה זילברשץ, מציינת שאחת הסיבות המרכזיות לשינוי היא התמריצים שניתנו למוסדות האקדמיים כדי שיגדילו את מספר הסטודנטים הפונים למדעים. כדי לקבל את התמריצים, שהם חלק מיוזמה של פרופ' זילברשץ מיד עם כניסתה לתפקיד, על המוסד האקדמי להוכיח שהוא מיישם תפיסות חדשות בשיטות הלימוד, למשל שילוב רב יותר של לימודים אונליין, ומעודדים, לצד לימודי הרוח, מדעי המדינה והמקצועות החופשיים, את לימודי המדעים.

בנקודה זו ראוי להזכיר את המגמות הבין תחומיות, שמשלבות בין מקצועות עיוניים כמו משפטים למדעי המחשב. שינוי נוסף שמשרד החינוך חותר אליו הוא להוריד את החומות הבצורות שקיימות בין המוסדות האקדמיים, שמגבילות קודם כל את הסטודנטים. אין שום סיבה שסטודנט באוניברסיטת תל אביב לא יוכל לבצע קורס בניתוח נתונים, לדוגמה, שניתן בטכניון ולקבל על זה נקודות זכות.

ככלל, תפיסת ה-ות"ת והמל"ג היא שבתוך כמה שנים, לסטודנטים יהיו פחות ופחות סיבות לבוא פיזית לקמפוס ולשמוע הרצאה פרונטלית של מרצה. הטכנולוגיה מאפשרת לימוד עצמי מרחוק, מעשיר ובעל ערך לא פחות מאשר הלימודים הפיזיים, ובשני הגופים שואפים כי המוסדות האקדמיים ישתמשו בו יותר ויותר.

הפתרון נעוץ במערכת החינוך

קיימת הסכמה רחבה שלפיה יש להגדיל עוד את מספר הסטודנטים למקצועות המדעיים, ולכוון לכך כבר מבתי הספר התיכוניים, ולא רק במגמות של 4-5 יחידות במתמטיקה. בשנים האחרונות משרד החינוך מנסה לחולל רפורמה בחינוך הטכנולוגי, תוך שינוי דרסטי של תדמית המקצוע, שבמשך שנים הייתה בשפל המדרגה. זה משתלב עם הצורך הדחוף בעובדי טכנולוגיה שקיים במפעלי תעשייה רבים, שלא השכילו להשקיע בתחום וכתוצאה מכך מייצרים תפוקות נמוכות, שפוגעות ביכולת שלהם להתמודד עם שווקים בחו"ל.

על פי נתונים של מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בשנה שעברה חל גידול במספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי – דווקא בחטיבות הביניים. אמנם, דו"ח של מרכז המידע של הכנסת מצא סתירות בין המידע שמשרד החינוך מפרסם על מספר הלומדים במקצועות השונים של החינוך הטכנולוגי לבין מה שנציגי המשרד דיווחו לכנסת, וכבר היו פוליטיקאים שמיהרו לנצל את זה לטובת ניגוח פוליטי (אביגדור ליברמן נגד נפתלי בנט). אבל בשורה התחתונה, השינוי מורגש, כאמור, דווקא בחטיבות הביניים, כאשר יותר ויותר בני נוער בוחרים ללכת למגמות מדעיות במקום עיוניות, לאחר שהשתכנעו ביתרונות של התחום.

אלא שקצב השינויים וההתפתחויות בעולם מהיר יותר מקצב השינוי שרק מתחיל כעת במערכת החינוך. הפתרון הוא הזרמת תקציבים גדולים באופן מידי, כדי להרחיב כמה שיותר את המגמות הטכנולוגיות, מתוך תקווה שהן יהיו הצינור שיוביל להמשך הגידול במספר המהנדסים. אחרת, החגיגה סביב הנתונים מהשנה שעברה תהיה חד פעמית.