הראש הישראלי ממציא פטנטים; הראש היפני יכול לגרום להם להפוך למציאות

ישראל נחשבת ובצדק לאומת הסטארט-אפ העולמית. הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים מבריקים, יוזם, יוצר ומפתח פיתוחים המשנים את העולם כולו. מספר הפיתוחים הישראליים והטכנולוגיות שפותחו כאן בשנים האחרונות אינו פרופורציונאלי לכמות האוכלוסייה הישראלית. ללא ספק רמת החדשנות, התעוזה, חוסר הפחד מכישלון מדהימה כל פעם מחדש.

התכונות הללו מהוות קרקע פורייה וכלי נהדר לפיתוח. אבל על מנת שהפיתוח יצליח צריך לקחת את המוצרים משלב הפיתוח לשלב הייצור ההמוני, ההפצה ויצירת השווקים למוצרים המדהימים שלנו. האתגר של מעבר משלב הרעיון למימוש הראשוני גדול אולם גם עמו מצליחות מירב חברות הסטארט-אפ להתמודד ואכן ישנם מוצרים בשלב ה-Prototype עמם ניתן להוכיח לפחות חלק מהרעיון.

האתגר האמיתי מתחיל במעבר משלב האבטיפוס (Prototype) לשלב הייצור ההמוני (Mass Production). זהו השלב בו הניסיון והידע בישראל נמוך יותר באופן יחסי ובו למעשה אין לנו יתרונות כשוק על פני שווקים ומקומות אחרים. למעשה מניסיוננו שלב זה ארוך משמעותית משלב הרעיון ואף משלב ה- Prototype. שלב זה דורש היכולת למצוא חומרים, שיטות ייצור, שילוב של אוטומציה, אופטימיזציה של טכנולוגיות וזמני יצור ומעל הכול תכנית Verification חזקה, אשר תאפשר לבחון ולבדוק את המוצר. כל אלה מצריכים ידע וניסיון יצורי של שנים רבות ולמעשה מדובר בתרבות ייצור שלשוק צעיר כמו זה הקיים בישראל, קשה מאד להגיע בתקופה יחסית קצרה.

אתגר גדול נוסף לאחר שלב הרעיון והפיתוח טמון בבחירת הרכיבים והיצרנים איתם תעבוד החברה עבור ייצור סדרתי. האם אנחנו בטוחים בחוזק שרשרת האספקה? האם ישנה מחויבות הדדית של היצרן לחברת הסטארט-אפ בהיבטים של אמינות האספקה, שמירה על איכות לאורך זמן והפסקת ייצור פתאומית שיכולה לסכן את רציפות ייצור המוצר?

השאלות רבות אף יותר והשיקולים מגוונים. כמובן שלחברות סטארט-אפ אשר קצרות באמצעים ובטח בניסיון אלו אתגרים גדולים ואולי גדולים מדי מכדי להתמודד איתם לבד. כאן נכנסות החברות הגלובליות לתמונה, חלקן חברות ייצור בלבד וחלקן חברות גלובליות, המפתחות ומייצרות בעצמן ובעלות ניסיון רב בתחום. כלומר גם ההתקשרות עם החברה הנכונה, שתיתן ערך מוסף אמיתי הינה אתגר גדול.

מתכון מנצח להפיכת רעיון למוצר בעל שוק ענק

במהלך השנתיים האחרונות פגשנו סטארפ-אפים רבים במסגרת פעילות TDK העולמית בישראל לאיתור סטארט-אפים למטרות שיתופי פעולה בתחומי העניין של התאגיד. מפעלנו בכרמיאל, המייצר משנת 1979, עבר בשנת 1991 לנוהל עבודה יפני ומאז אנו נוכחים שוב ושוב באופן הפעולה מסוג זה וביכולת של היפנים להצעיד את הרעיונות הישראלים עשרה צעדים קדימה, מה שאכן גרם לשינוי עצום ולהצלחה אצלנו.
היפנים מצוינים בתהליכים, ראיה אסטרטגית ארוכת טווח, חזון וסבלנות כזו היכולים לקחת פיתוח ישראלי מדהים ולהפוך אותו מרעיון ומוצר מדהים לכזה שיהיה כובש שוק. כזה המאפשר לייצר ייצור המוני במשך שנים וכזה היכול להשפיע על חייהם של רבים.

היצירתיות הישראלית יחד עם ההמשכיות והיסודיות היפנית הם מתכון מנצח להפיכת רעיון למוצר בעל שוק ענק. חברות יפניות כבר הפנימו את הרעיון ומגיעות לארץ על מנת להכיר טכנולוגיות ופיתוחים ישראלים מובילים. יש להן זמן ויש להן שפה וניגון שיש להבין אותו. היפנים לא ממהרים לקבל החלטות ושואלים עוד ועוד שאלות, אך כשהם מחליטים לקדם מוצר מסוים, הם בעלי כלים ומשאבים כמעט בלתי נדלים וכמו שהייתה להם סבלנות למצוא את המוצר המתאים להם, יש להם את הסבלנות לקדמו, עד שיגיע למקום אותו הם מייעדים למוצר.

הכותב הינו סמנכ"ל חברת האלקטרוניקה TDK-Lambda.