האם יש להטיל מגבלות על ענקיות הטכנולוגיה?

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה אתמול (ג') באתר שלה קול קורא לציבור על מנת שיביע את דעתו ויציע הצעות בסוגיות הקשורות בתחרות בעידן הכלכלה הדיגיטלית. בדברי ההסבר נכתב כי הרשות בוחנת סוגיות אלה ותרצה לשמוע חוות דעת בנושאים שונים, כמו כיצד מגדירים תחרות בעידן הדיגיטלי, איך מגדירים מונופולים ובאיזה אופן עליה להתייחס לחברות ששולטות בשוק, רק מאחר שיש להן גישה למאגרי מידע גדולים (Big Data).

מבין השאלות שהרשות הציבה בפני הציבור, זו המעניינת ביותר היא כיצד יש להתייחס לארבע חברות ענק רב לאומיות שפועלות גם בישראל ושעולות לכותרות לעתים קרובות, גם כאן: פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל ואמזון. כל אחת מהחברות האלה מציעה פלטפורמה דיגיטלית, מוכרת שירותים אונליין ושולטת ביד רמה על השוק שבו היא פועלת. כך גוגל ופייסבוק בשוק הפרסום הדיגיטלי (והאחרונה גם בשוק הרשתות החברתיות), מיקרוסופט בעולם מערכות ההפעלה, ואמזון בשוק ה-eCommerce בפרט והקמעונות בכלל.

בעולם כבר הטילו סוגים שונים של סנקציות, קנסות ומגבלות על חברות ענק. באחרונה השית האיחוד האירופי קנס של 4.3 מיליארד יורו על גוגל, בעקבות ניצול לרעה, כפי שכינה זאת הרגולטור שם, של פלטפורמת האנדרואיד הפופולרית, על ידי כך שבאמצעותה קידמה החברה את המוצרים שלה היא. אפל ספגה מהאיחוד קנס גבוה פי שלושה – של 13 מיליארד יורו, לתשלום לממשלת אירלנד. עם זאת, הקנס שם הושת בגין סוגיית מסים ולא עקב הפרת כללי תחרות.

למה בכלל רגולציה?

הרציונל לבדיקת האפשרות להטיל רגולציה על החברות האלה הוא בשתי סיבות: האחת היא העובדה שהכוח שכל אחת מהחברות האלה צברה מבוסס על מידע שהן אוספות עלינו בתור משתמשים, גם אם חלק לא מבוטל מהמידע הזה הוא נתונים שאנחנו נותנים להן. יכול הרגולטור לבוא ולומר שהרווחים העצומים שהחברות הללו גורפות מגיעים מהציבור שעליו הוא צריך להגן ולכן, מן הראוי להכניס אותן למגרש משחקים מסודר ומפוקח.

סיבה שנייה שמצדיקה את התערבות הרגולטור, לפחות בעיני עצמו, היא הגנה על הכלכלה המקומית ועל קיום כללי משחק הוגנים. בדיוק כמו שיש חסמים על יבוא, על הכנסת מוצרים שונים ועל שירותים. האפשרות לסחור אונליין ולייבא כמעט כל דבר כבר פגעה בכמה תחומי שוק מרכזיים, בארץ כמו בעולם. הראשון הוא תחום הקמעונות, ובראש וראשונה הקניונים הגדולים, שמתרוקנים מקונים. הסיבה היא תחרות על מחיר.

ואם בשוק הקמעונות עסקינן, אמזון כבר הטילה פחד בקרב רשתות עקב כניסתה לשוק זה – בין אם על ידי רכישת הול פודס מרקט, הקמת הסופרמרקט Amazon Go, שאין בו עובדים בני אנוש, ומהלכים אחרים שהיא מתכננת בתחום זה.

האם יש ביכולת של רשות ההגבלים או כל גוף ממשלתי אחר לעצור את המגמה הזו ולאסור על אמזון לפתוח חנות בישראל? האם מישהו יכול לעצור את השליטה של גוגל ופייסבוק בשוק הפרסום והשיווק הדיגיטלי? הכנסת עסקה השנה בסוגיות רגולציה על חברות אלה. הסיבה הישירה היא אמנם הגנת הפרטיות ושימוש לא חוקי במידע, אבל יש כאן ניסיון להתמודד עם הכוח העצום שהן צברו ולהגביל את פעילותן בדרך כלשהי. האם זה נכון לעשות? האם זה צודק? אין לכך תשובה אחת, כי מצד אחד, מן הראוי שתהיה תחרות ושהמידע שלנו יישמר, אבל מאידך, אסור לשכוח שהחברות האלה מפעילות פה מרכזי פיתוח ושלוחות, ומעסיקות כוח אדם רב.

השורה התחתונה: אין לדעת כרגע מה יהיו ההשלכות של קול קורא חשוב זה של רשות ההגבלים העסקיים. יש בתחום מגוון בעלי אינטרסים, כלכלנים וראשי התעשייה בישראל, שבוודאי מבינים שעם כל הכבוד לחשיבות בדיקת השוק והרצון להגן על התעשייה המקומית, לא כל דבר שגופים כמו האיחוד האירופי עושים נכון גם לישראל. שהרי לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים.