האם המעסיק רשאי לדרוש מכם לעבור בדיקת פוליגרף?
בדיקות פוליגרף לעובדים או למועמדים לעבודה הפכו לדבר מקובל, ובארגונים מסוימים אף דבר שבשגרה ● האם זה בכלל חוקי?
בדיקת פוליגרף עלולה להיות חוויה רגשית לא נעימה ומשפילה לנבדק. היא מודדת מספר מדדים פיזיולוגיים ממערכת העצבים הלא רצונית: לחץ דם ודופק, מוליכות חשמלית של העור ונשימת חזה וסרעפת. התוצאה שלה מבוססת על היקש הסתברותי בלבד, והיקף האמינות והתוקף שלה תלוי במשתנים רבים: סוג הבדיקה, מיומנות הבודק, מאפייני אישיות הנבדק ועוד.
לצד הפגיעה בזכויות היסוד של האדם כתוצאה מבדיקת הפוליגרף נאלץ הנבדק, בשיטת שאלות הביקורת, לחשוף פרטים מעברו, לרבות נושאים אינטימיים או מעשים חסרי חשיבות שנעשו לפני שנים רבות. לדוגמה, לשאלה האם פגע בעבר באמון של מישהו חייב הנבדק לחשוף בגידות בחיי הנישואין, ככל שהיו. בכך פוגעת הבדיקה בצורה בוטה, לא נעימה ומשפילה בפרטיות הנבדק ובכבוד האדם, בעניינים שאין להם נגיעה לנושא הנחקר. בנוסף, מאחר שהפוליגרף נחשב בציבור כ-"מכונת אמת" ומי שנכשל בבדיקה נחשב כמי ששיקר, ייתכן שיוטל כתם קשה על אדם חף מפשע, שכן המכשיר אינו מהימן.
מתי ניתן לבצע בדיקת פוליגרף? המקרה של רשויות המדינה
בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בדיקת פוליגרף שמבצעת מי מרשויות המדינה באופן שגרתי או לצורך נקודתי, שלא בהליך חקירה פלילית או משמעתית – תיעשה רק אם יש לכך הסמכה מפורשת בחוק. כיום, קיימת הסמכה רק לצורך קביעת התאמה לתפקיד שסיווגו ביטחוני ואין לערוך בדיקת פוליגרף נוהלית אחרת, כולל לא כתנאי לקבלה לעבודה או לקידום בשירות המדינה. ממילא, אין להנחות, להציע, לשדל מועמד לעבודה או עובד ברשויות המדינה לבצע בדיקת פוליגרף על מנת להפריך חשש שהתעורר, למשל במקרה של הדלפה. זאת, גם אם העובד הסכים או יזם את הבדיקה, שכן הסכמת העובד לביצוע הבדיקה אינה מקימה לרשות המדינה סמכות לבצע את הבדיקה או לעודד את ביצועה על ידי העובד בהעדר הסמכה חוקית לכך.
לצד האמור, ניתן לבצע בדיקת פוליגרף בהליך חקירה פלילית או משמעתית, או בדיקה אחרת – לשם הפרכת או אימות חשד ספציפי. ניתן גם לבצע בדיקת פוליגרף במקרים מיוחדים, להגנה על אינטרס ציבורי חיוני המצדיק את ביצוע הבדיקה. על הדבר להיעשות בכפוף לקבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה, בהעדר דרך חקירתית אחרת ובהתגבש חשד ממוקד נגד החשוד ולאחר שהנבדק נתן את הסכמתו מדעת ומרצון חופשי.
מאחר שקיימת בעיית מהימנות בתוצאת בדיקת הפוליגרף, לא ניתן להשתמש בתוצאה של הבדיקה כראייה בהליך פלילי. אך בהליך אזרחי, ניתן להציג את תוצאת הבדיקה כראייה, לשיקול דעתו של בית המשפט, ובכפוף לכך שהנבדק הסכים במפורש לערוך את הבדיקה הספציפית ושהצדדים הסכימו כי תוצאתה תשמש כראייה.
מה הדין לגבי גופים שאינם בשירות המדינה?
במידה שגוף שאינו מרשויות המדינה דורש ממועמד לעבודה או מעובד לבצע בדיקת פוליגרף, נפסק בבית הדין לעבודה כי כל מקרה צריך להידון לגופו על פי נסיבות המקרה הספציפי. כדוגמה, אם המעסיק דורש ממועמד לעבודה או מעובד לבצע בדיקת פוליגרף בשל תפקידו המיוחד בבנק, עבודה עם כסף מזומן רב, עבודה במקום ביטחוני מסווג או כשהבדיקה נעשית לכל המועמדים לעבודה – אזי הדרישה לביצוע הבדיקה תהיה יותר לגיטימית בעיני בית הדין. אך בכל מקרה, הבדיקה חייבת להיעשות רק לאחר שהמועמד לעבודה או העובד הסכים לבדיקה הספציפית ברצון חופשי ולא מחשש שיפסיד את עבודתו (החתמת העובד על מסמך כללי לפיו הוא מסכים לבדיקת פוליגרף לכשיידרש – אינה בתוקף).
ומה במקרה שהעובד או המועמד לעבודה מסרב לביצוע בדיקת הפוליגרף? אם הוא עושה זאת ללא סיבה סבירה, זה יכול להשפיע על ההחלטה האם לקבלו לעבודה או להמשיך להעסיקו. אך עובד שפוטר רק על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף – פיטוריו אינם כדין.
אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.
הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.
תגובות
(0)