הטרנספורמציה הדיגיטלית ברשות הפלסטינית מתחילה בישראל

היום (ד') פרסמנו, בלעדית באנשים ומחשבים, ידיעה על כך שחטיבת השירותים והאינטגרציה של HPE ישראל לקחה חלק בפרויקט הקמת דטה סנטר ברמאללה – בעיקר בייעוץ ובתכנון. הידיעה מאירה שתי זוויות מעניינות על יחסי ישראל והרשות, ועל מקומו של ההיי-טק בדבר.

זווית אחת מאששת את הדו"ח שהוציא הבנק העולמי בחודש שעבר, שעל פיו ההיי-טק הפלסטיני נמצא בצמיחה. הנתונים מראים שמספר הסטארט-אפים בגדה וברצועה צמח מאז 2009 ב-39%. הגידול המואץ הזה לא בא בחלל ריק: הוא מלמד על כך שהרשות הפלסטינית והשוק הארגוני בה מבינים כי עליהם להיערך לעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית. גם הם יודעים שזהו עידן שאחד השלבים המרכזיים בו הוא היכולת לנהל נכון את המידע הרב שיש לארגונים, להפיק ממנו את מירב התועלת ולהבטיח המשכיות עסקית.

פלטל הפלסטינית, החברה שיזמה את הפרויקט הנוכחי, היא מונופול בשוק תשתיות התקשורת ברשות. היא מצהירה באתר שלה כי בכוונתה להפוך את השוק הפלסטיני למתקדם, ורמת השירותים שהיא עומדת לתת בו תתחרה בחברות הבינלאומיות הגדולות, שכבר פועלות שם. הדבר מלמד על שלב נוסף בהתבגרות של השוק העסקי בגדה, שכדי להתמודד עם אתגרי העידן הדיגיטלי יהיה זקוק לשירותים ברמה גבוהה, כולל שירותי תקשורת.

ההנהגות בנתק? לא כך הנהגות החברות

הזווית השנייה שעולה מסיפור הקמת הדטה סנטר ברמאללה היא עומק שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני בתחום ההיי-טק ובכלל, גם בימים של קיפאון מתמשך במגעים המדיניים שבין שני הצדדים. לצד אותו קיפאון גדל שיתוף הפעולה בין חברות טכנולוגיה ועסקים מישראל ומהרשות. יש שקוראים לזה שלום כלכלי. כך HPE וכך, למשל, סיסקו, שמשקיעה בפיתוח כלכלי ובבניית מודל ליצירת מקומות עבודה בתחום ה-ICT ברשות, או מלאנוקס, שרק בחודש שעבר קיימה האקתון בשטחים.

סיסקו החליטה ב-2008 להשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח התשתיות וכוח האדם בתחום ה-ICT בשטחי הרשות הפלסטינית. הן בחברה והן ברשות מבינים שההשקעה נשאה פרי. אחת התוצאות של המהלך היא העלייה במספר העסקים ברשות ואימוץ טכנולוגיות חדשות. במאמר שפרסם ניר חצרוני, מנהל האחריות התאגידית בסיסקו ישראל, במדריך לשיתוף פעולה אזורי שפרסם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, הוא מנמק מדוע יש סינרגיה בין הכלכלות שלנו ושלהם. "יש להם רעב להצליח באופן קבוע", כתב. "הפלסטינים יעבדו מסביב לשעון, בדומה לישראלים, יש לנו תרבות דומה, אנחנו צוחקים מאותן בדיחות, ואנחנו הרבה יותר דומים זה לזה".

זאת ועוד, אסור לשכוח שבוגרי האוניברסיטאות הפלסטינים דוברים אנגלית רהוטה ויש להם היתרים להיכנס לישראל, בזמן שלישראלים אין היתרים להיכנס לערים הפלסטיניות. לכן, הנגישות אליהם קלה יותר.

שמעון פרס ז"ל. צילום ארכיון: חן גלילי

החזון של פרס

חזון השלום הכלכלי הישראלי-פלסטיני רשום על שמו של שמעון פרס ז"ל, המנהיג החולם תמידית, שהאמין שכך ייבנה מזרח תיכון חדש. מרכז פרס לשלום, שהוקם עוד בימי חייו וכיום ממשיך את דרכו, פועל בשני העשורים האחרונים לשיתופי פעולה אזוריים, כולל חיבור בין יזמים ישראלים ופלסטינים בתחומים כגון היי-טק, אגרו-טק ותעשייה.

היה לנשיאנו המנוח חזון עמוק, שדיבר על הפיכת ישראל והרשות לזירת מיקור-חוץ למזרח התיכון כולו, ואף עבור חברות גלובליות. בינתיים החזון הזה לא התגשם במלואו, אבל קיימים שיתופי פעולה והם אף קורמים עור וגידים.

השורה התחתונה: הדרישה לדטה סנטר גדול היא הוכחה לכך שהכלכלה הפלסטינית, כולל מגזר ההיי-טק, נמצאת בצמיחה. שוב מוכח שהקטר של המשק יכול להיות זה שיקים את הגשר לשלום בין הישראלים לפלסטינים. אלא שלמרבה הצער, בולמים את ההתקדמות דברים אחרים, שלא טובים לאף זירה עסקית בעולם. כל מה שנותר לקוות הוא שהעתיד יהיה טוב יותר מאשר כיום.