סוללת ענק, סטיב ג'ובס ופינגווין בן 26

סוללה במשקל של 1,300 טון
סוללת החירום הגדולה ביותר בעולם הייתה בזמנה זו שהושקה בעיר פיירבנקס, העיר השנייה בגודלה באלסקה, ב-27 באוגוסט 2003. היא נועדה למנוע את הפסקות החשמל הארוכות שהטרידו באותם הימים את תושבי העיר לעתים קרובות.

הסוללה הענקית שוכנה במחסן גדול בעיר, שהטמפרטורות בה מגיעות למינוס 51 מעלות צלזיוס בחורף, וסיפקה 40 מגה-ואט חשמל – בערך שבע דקות. מדובר בדי זמן כדי להספיק ולהפעיל את גנרטורי הגיבוי, שעבדו על דיזל. הזמן היה גורם חשוב במיוחד, מאחר שבטמפרטורות נמוכות כאלה, צינורות המים בכל העיר – על המים שבתוכם – עלולים לקפוא לחלוטין בתוך פחות משעתיים.

הסוללה הכילה 13,760 תאים, שקלה 1,300 טון ותפסה שטח של שני דונם – גדול יותר ממגרש פוטבול. לפי הדיווחים מאוחר יותר, במהלך השנתיים הראשונות לפעילותה מנעה הסוללה לפחות 81 הפסקות חשמל.

הפרידה האחרונה של סטיב ג'ובס מאפל
ב-24 באוגוסט 2011, על רקע השמועות על מצב בריאותו המידרדר, הודיע סטיב ג'ובס לעובדי אפל על עזיבתו את החברה במילים האלה: "מאז ומתמיד אמרתי שאם יבוא יום שבו לא אוכל עוד לעמוד במטלות ובציפיות שלי כמנכ"ל אפל, אהיה הראשון שאומר זאת. למרבה הצער, היום הזה הגיע".

ג'ובס העביר את תפקיד המנכ"ל למנהל התפעול, טים קוק, שמאז מנהל את החברה. כחודש וחצי לאחר שעזב את אפל, ג'ובס מת.

סטיב ג'ובס. צילום: מת'יו יו, מתוך ויקיפדיה

ההפסד של אפל מול מיקרוסופט
אחת התביעות המפורסמות בהיסטוריה של הטכנולוגיה נחשבת לזו של אפל נגד מיקרוסופט. יצרנית ה-iPhone וה-iPad – שיבואו מאוחר יותר – תבעה את הענקית מרדמונד על כך ש-Windows הפרה את זכויות היוצרים על מה שנקרא התצוגה החזותית (Visual displays) של מחשבי המקינטוש, שהיו הלהיט שלה אז.

אפל הפסידה במשפט וב-24 באוגוסט 1993 פסק השופט שרוב הטענות מכוסות בהסכם רישוי מ-1985. גם טענות אחרות של אפל לא הוכרו כהפרות של זכויות, בשל "דוקטרינת המיזוג" המשפטית, שבעקרון דגלה בכך שרעיונות אינם יכולים להיות מועתקים. עובדה זו סללה את הדרך לפיתוח Windows 95, שחיקתה את המקינטוש אף יותר מגרסאות קודמות של מערכת ההפעלה המגה פופולרית.

יום הולדת שמח לפינגווין
ב-25 באוגוסט 1991 כתב לינוס טורוואלדס הודעה בקבוצת החדשות comp.os.minix, שנושאה היה "מה תרצו לראות יותר מכל במיניקס?" זו הייתה ההודעה הראשונה שבישרה על כך שהוא עובד על מערכת הפעלה, שמאוחר יותר כונתה על ידי ארי למקה בשם לינוקס – שהפך לשמה הרשמי.

טורוואלדס יצר את ליבת הלינוקס כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי, במטרה להשלים את פרויקט גנו (GNO), שהתחיל ב-1983 ריצ'רד סטולמן במטרה ליצור מערכת הפעלה שמורכבת רק מתוכנות חופשיות. בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת אסף ויצר מיזם גנו את רוב הרכיבים הדרושים עבור מערכת ההפעלה, ופיתוחה כמעט הושלם, לבד מחלקי הרמה התחתונה, שהייתה מורכבת מהליבה, מנהלי ההתקנה וכדומה.

יום הולדת למערכת ההפעלה החופשית. לינוקס

יצוין כי טורוואלדס העביר את רישיון התוכנה מ-"לא חופשית" ל-"רישיון הציבורי הכללי של גנו", מה שאפשר להפיץ אותה בצורה מסחרית, וכך אפשרה ליבת לינוקס יצירת מערכת הפעלה שלמה המורכבת, כאמור, מרכיבים חופשיים בלבד.

לינוקס היא דוגמה חשובה לפיתוח תוכנה חופשית וקוד פתוח. קוד המקור של ליבת לינוקס זמין לשימוש, לשינוי ולהפצה בחינם לכל אחד. ישנן אינספור הפצות לינוקס – כאלה המיועדות לשרתים וכאלה המיועדות למשתמשים פרטיים. יש מקרים שבהם מערכת הפעלה שלמה מורכבת מתוכנות חופשיות או מתוכנות קוד פתוח. דוגמה למערכת הפעלה המבוססת על ליבת לינוקס היא אנדרואיד – המערכת של גוגל לסמארטפונים ולטאבלטים.