מי צייץ ושינה את דעתכם?

הבלוגר הישראלי נעם רותם חשף אתמול (א'), בפוסט שפרסם בבלוג שלו, לפני המבול, רשת של בוטים שמפיקה ציוצים שתומכים בצד הימני של המפה הפוליטית בארץ. לטענתו, הרשת הזו נותנת, יחד עם עוד רשתות כמוה, טון מסוים למקהלת הציוצים הפוליטיים שנשמעת יותר ויותר בחוזקה בטוויטר.

תחת הכותרת "איך נחשפה רשת של צייצנים פוליטיים בעברית" מתאר הכותב את ממצאיו, שמגיעים, לטענתו, לאחר תחקיר שערך כיוון ש-"לרבים בפיד הייתה תחושה שהם מוקפים בבוטים". לדבריו, מדובר בממצאים נחרצים.

רותם טוען כי מה שזיהה בוודאות הוא פלטפורמה לניהול קמפיינים של מדיה חברתית בשם SocialReport, ש-"הצייצנים שחלק מציוציהם נשלחים דרך הפלטפורמה הזו עוקבים כולם זה אחרי זה, מפברטים (עושים לייק, לצעירים מביניכם) ומרטווטים זה את ציוציו של זה". הוא מציין שרוב החשבונות מתחזים להיות כאלה של נשים צעירות, חלקן חיילות, שמסוות את היותן דמויות פיקטיביות בצורה די חכמה – הן מפרסמות לא רק ציוצים פוליטיים, אלא גם תמונות נוף וברכות שבת שלום. כמו הרבה צייצנים ומשתמשי רשתות חברתיות אחרות, למשל פייסבוק. למעשה, אלה בוטים שהסיכוי של המשתמש היומיומי לזהות בכוחות עצמו – נמוכים.

רשתות חברתיות "נקיות?" תשכחו מזה!

קיומם של בוטים ברשתות החברתיות בכלל ובטוויטר בפרט אינו חדש למביני עניין. התקשורת העולמית עוסקת בנושא, וגם זו הישראלית כבר נתנה את דעתה לכך שלא כל מה שנוצץ במדיית האונליין הוא זהב, ושלא כל עוקב טוויטר או חבר פייסבוק שלכם הוא אכן בן אנוש חי ונושם. אז למה בכל זאת יש בממצאיו של רותם כדי להטריד אותנו עוד יותר – מן הסתם במיוחד את אנשי הצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל גם את אנשי הימין? מכיוון שהתופעה, שאותה מתאר רותם כרחבה במיוחד, משפיעה הלכה למעשה על השיח הפוליטי בישראל, מטה דעת קהל וגורמת למשתמשים ללכת שולל אחרי התחושות של "אם כולם אומרים, כנראה שזה נכון", כפי שהיטיבו להגדיר חברי הגשש החיוור.

מסה קריטית בסוציולוגיה היא סף מינימלי של אנשים שנחוץ בכדי ליצור תופעה חברתית מסוימת, להביא לשינוי עמדה. והאמת? לא קל להשיג אותה – שכן מדובר על 10% הנדרשים לשם כך, שאחריהם יצנחו האחרים כשרשרת לבני דומינו ויאמצו את העמדה המדוברת. אלא שזה בהחלט אפשרי, עם קצת עזרה מידידינו מבוססי האלגוריתמים.

עדיין ניתן לחוש בגלי ההדף של פרשיית קיימברידג' אנליטיקה – חברת מחקר בריטית-אמריקנית, שנחשפה במרץ האחרון כמי שעשתה שימוש ציני בנתוניהם של 87 מיליון משתמשי פייסבוק, שעברו אליה לאחר שחלקם השתתפו בשאלון רשת פסיכולוגיסטי. המטרה של החברה הייתה להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית ועל משאל הברקזיט – ששניהם התקיימו ב-2016. מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, ובכירים נוספים ברשת החברתית נחקרו על ידי ועדות שונות של הקונגרס האמריקני ושל הפרלמנט הבריטי, וחטפו קיתונות של ביקורת על כך שאפשרו לגורם חיצוני להתל במוחות משתמשיהם ולהוליך אותם שולל.

הבון טון בעניין ידוע: העולם, משמע התקשורת והפוליטיקאים, יוצא רשמית ובאופן פוליטיקלי קורקטי במובהק נגד המנהג. אבל הממצאים של רותם מבהירים לנו שהסיכוי לרשתות חברתיות נקיות מהשפעה מניפולטיבית מכוונת ודרמטית כמעט שלא קיים, ושרב מאוד הנסתר על הנחשף בסופו של עניין לציבור.

מה זה אומר?

המשמעות של זה היא שהתחושה שמייצרת מראית העין אצל מרביתנו כאילו יש בהתדיינויות ברשתות החברתיות ולו שמץ של אותנטיות היא פשוט שגויה, או לפחות מוטב שנתייחס אליה כך. כשאנחנו רואים אין ספור "דמויות" וירטואליות לכאורה אותנטיות שמביעות דעות בלהט, מומלץ להיזכר שיש מי שמושך בחוטי דעת הקהל של ימינו, ושההשפעה שלו עלינו עלולה להביא לגורם כלשהו ניצחון בבחירות הבאות, או אולי לגיטימציה לקיצוץ הבא במסים – ואפילו לפתיחה במבצע צבאי שאינו מחויב המציאות.

והגלגל, כמנהגו, עלול או עשוי (תלוי בעיני המתבונן) להתהפך. מכיוון שבעל המאה הוא בעל הדעה ושמי שיש לו כיסים עמוקים דיים יכול, כך מסתבר, להפעיל בשירותיו אלפי או עשרות אלפי בוטים, לברוא מצג של מסה קריטית ולייצר מראית עין של דעת קהל ולגיטימציה חברתית – מי יודע מה יהיה המסר שכולנו נאמין בו ונלך אחריו מחר?!