הדרך להפרטת הדואר עוברת בדיגיטל

הנהלת דואר ישראל הודיעה אתמול (ב') על צירוף מספר חברים חדשים להנהלת החברה, ובכלל זה על מינויה של מאיה קלדרון לסמנכ"לית חדשנות ופיתוח עסקי. זהו תפקיד חדש ועיתוי כינונו לא היה מקרי – יום אחרי שהממשלה אישרה את הפרטת החברה.

תהליך ההפרטה של דואר ישראל החל עוד ב-2011, עבר ועדות, דיונים בכנסת ומשא ומתן עם העובדים. בדרך התחלפו כמה שרי תקשורת, שלכל אחד מהם הייתה עמדה משלו, עד שהשר הנוכחי, איוב קרא, אישר להשלים את התהליך, מלבד חריגה אחת: בנק הדואר יישאר חברה ממשלתית ויהפוך לבנק חברתי.

ההפרטה של הדואר תיעשה במקביל להאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון – תהליך שאותו הדואר חייב לעבור. התהליך כבר החל, עם שורה של פעולות, אבל בפני הדואר עומדים עדיין אתגרי חדשנות רבים. אלה יוכלו להיעשות מהר וטוב יותר לאחר שהדואר ישתחרר מכבלי הרגולציה שכרוכים סביב צווארו בתור חברה ממשלתית. השאיפה היא שחברות גדולות, רב לאומיות, יגלו עניין בדואר, ולא לציטוט יש שם מי שחולמים על הצעה מעניינת מאמזון.

שינוי – אבל לא בקצב המתבקש

המהפכה הדיגיטלית הביאה לשינוי דרסטי באופי הפעילות של הדואר, אבל בגלל הכבילה לממשלה, ההתאמה של נכסי הארגון והמערכות שלו לעידן החדש לא נעשתה בקצב המתבקש. הדואר הוא כבר מזמן לא בעיקר דוורים שעוברים בין הבתים ומחלקים מכתבים, ומתמקד כיום במתן מענה למספרים ההולכים וגדלים של החבילות שמגיעות לארץ בעקבות הקניות ברשת. גם כאן יש חיבור בין הפיזי לווירטואלי.

רק ברבעון הראשון של השנה דיווחה הנהלת הדואר על מסירת 14.5 מיליון חבילות – גידול של כשני מיליון לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. הגידול העצום תפס את הדואר לא מוכן והביא לכמויות גדולות של תלונות על איחורים ועיכובים, מה שפגע קשות בתדמית הארגון. גם התחרות מצד חברות לוגיסטיקה גדולות שפועלות בישראל כמו UPS ופדקס עשתה את שלה.

גם כאן באה הטכנולוגיה לעזר: הצורך בהתייעלות תפעולית הביא ליישום והשקעה במערכות IT ואפליקציות ששיפרו את חוויית השירות ואת תהליכי העבודה בסניפים המסורתיים וגם במשלוחים: בדו"ח הרבעוני האחרון דיווחה ההנהלה שהגדילה את מספר נקודות המסירה ל-1,200 – מהלך שקיצר את זמני ההמתנה.

מה מצפה לסמנכ"לית החדשה?

בפני קלדרון עומדות שתי משימות מורכבות: האחת היא לפתח שווקים ותחומי עיסוק חדשים, כדי להשביח את ערך החברה והשנייה היא איתור טכנולוגיות חדשות באמצעות סטארט-אפים ופתרונות שאגף מערכות המידע והמחשוב של הדואר יספק. שני הדברים קשורים זה בזה במידה לא מועטה.

דואר ישראל חייב לפתוח את עצמו לידע ולמוחות שקיימים בשוק, על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שאפילו הממשלה החלה לעשות זאת. הדואר, מן הסתם, יבקש מבעלי רעיונות פתרונות לשיפור חוויית השירות ולניהול יעיל יותר של המערך העצום הזה. המנדט שקיבלה קלדרון כולל גם אישור לפתוח חממה טכנולוגית, שתאפשר לסטארט-אפים לפתח פתרונות וליישם אותם. זה אינו דבר של מה בכך בארגון שבמשך שנים הייתה לו תדמית של ארגון מסורבל, שבוי בידי ועדי עובדים חזקים ונגוע במינויים פוליטיים מההזויים ביותר. ההפרטה תכניס דם חדש ותרבות ארגונית חדשה, שהיישום שלה יהיה תלוי במידה רבה באגף החדשנות שקלדרון תעמוד בראשו.

בכלל, איוש שני תפקידי סמנכ"ל בתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל (השנייה היא עדית חן) הוא תופעה די חדשה בשוק הישראלי, שעדיין צריך להיבחן במבחן התוצאות בשטח. מערכת היחסים בין ה-IT למנהל החדשנות בארגונים היא גם נושא חדש ולא פתור בשוק הארגוני הפרטי והציבורי. על פניו יש ממשק ברור בין שני התפקידים: בניירות עמדה של חברות ייעוץ בינלאומית כתוב שה-IT הוא זה שיספק למנהל החדשנות את הכלים לבצע את תפקידו, ושמנהל החדשנות הוא החיבור בין הצרכים הפיזיים לטכנולוגיה. התפיסה הזו לא תמיד מתיישבת כאשר נכנסים לצד הפרסונלי: יש מנמ"רים בכירים שעדיין סבורים שתחומי הפעילות של מנהל החדשנות נושקים לאלה שלהם. מנגד, יש בכירים טכנולוגיים כמו רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, שאמר שצריך להיפרד מהשם מנמ"ר – מנהל מערכות מידע, ולהגדיר את התפקיד כמח"ר – מנהל חדשנות ראשי.

מי צודק? ימים יגידו.