האם יפסיקו לעקוב אחרינו אונליין?

לאחרונה פורסם כי סין מתכוונת עד 2020 לדרג את 1.4 מיליארד אזרחיה ולחלק לכל אחד מהם ציון על פי נטייתו הפוליטית (תמיכתו בממשלה לדוגמה), היסטוריית הקניות שלו והחברים שלו.

בתכנית שנקראת "Social Credit Score", סין קובעת מה מותר לאזרחים לעשות והיכן הם ממוקמים על טבלת הרייטינג שלה. יתרה מכך, על פי הפרסומים, בתכנית צפויים עונשים לאלו שמקבלים ציונים נמוכים, דוגמת הגבלת היציאה מהמדינה, אינטרנט איטי יותר, גישה מוגבלת לעסקים והגבלת היכולת לעסוק במקצועות מסוימים.

הסיפור הזה נשמע לרבים כמו התממשות חזונו של ג'ורג' אורוול בספר 1984, אבל הוא קורה במציאות בעוד אתם קוראים את השורות האלו. קשה מאד לדמיין חיים תחת לחץ שלטוני כזה ויחד עם זאת מסתבר כי נמצאו החברות בתחום הדטה שתסייענה לממשלת סין לפתח את המערכות הטכנולוגיות שיתמכו בתכניתה.

במקביל לכך, פייסבוק (Facebook) הודיעה במרץ האחרון כי הגיעה ל- 1.45 מיליארד משתמשים פעילים ברשת החברתית סביב העולם. זאת, למרות התפוצצות פרשת קיימבריג' אנליטיקה (Cambridge Analytica), בעקבותיה נקרא מארק צוקרברג לשימוע בוועדות הסנאט בארצות הברית, ועוד היד נטויה.

נוסיף ונזכיר גופי ענק נוספים באינטרנט כגון גוגל (Google), אינסטגרם (Instagram), טוויטר (Twitter) ושאר היישומים של שיתוף המידע השואבים מידע אישי אודותינו ללא הגבלה כמעט. כולם מאחסנים את המידע הזה ומשתמשים בו באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים של Big Data על מנת להתאים לנו תוכן שמעניין אותנו – תוכן שבסופו של דבר משפיע על מה אנחנו קונים, חושבים, על דעותינו ועל נטיות ליבנו.

העובדה שאנחנו מקבלים פרסומות מאד ספציפיות אודות מבצעים מאד מסוימים ברשת החברתית נובעת בדיוק משימוש במנועי Big Data מתוחכמים אלו, המנתחים את תחומי העניין שלנו ובונים אודותינו פרופיל צרכני מדויק.

אם נוסיף לכך את העובדה שמנועים אלו גם יודעים היכן אנחנו נמצאים על פי הטלפון הנייד, הרי שאנחנו גם מקבלים מידע על בתי עסק שקרובים אלינו ויכולים לעניין אותנו פוטנציאלית. דוגמה נוספת לשימוש במידע הנאסף אודותינו, במקרה זה ברמת ארגוני בטחון של מדינות, הוא השימוש הנעשה בנמלי תעופה בטכנולוגיות לזיהוי פנים לצורך איתור וזיהוי חשודים הנכנסים למדינה. טכנולוגיות אלו משתמשות באלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית וביג דטה. וזהו קצה הקרחון בלבד.

צל כבד על התוצאות של שימוש ושיתוף במידע בצורה לא מפוקחת

כל ההקדמה הזאת לא באה לשכנע אתכם להימנע מלקחת חלק בפעילות ברשתות החברתיות. אנחנו חיים בעולם מחובר ומקושר. בעולם של היום, בד בבד עם החדירה לפרטיות המתרחשת מדי יום ביומו, ישנם ברשתות החברתיות לא מעט יתרונות התורמים לנו ערך. יחד עם זאת, המקרה של מתן ציונים ותיוג אזרחי סין, וגם מקרה קיימבריג' – במידה מסוימת, מטילים צל כבד על התוצאות של שימוש ושיתוף במידע בצורה לא מפוקחת.

כבר לפני מספר שנים החלה גוגל לאכוף הנחיות חדשות המונעות מחברות מסחריות להתקין על מחשבי גולשים תוכנות וסרגלי כלים ללא ידיעת המשתמש, לאחר שהתברר שקיימת סכנה למסחר במידע פרטי של המשתמשים עם שותפים שיכול להפר את הפרטיות שלו. מעבר לכך, העובדה שחברות שיתפו את הפרטים של משתמשים חושפת את אותם משתמשים למעשי נוכלות של פושעי סייבר.

המשמעות המוסרית והערכית בצורך להגנת הפרטיות

רגולציית ה-GDPR האירופית, שנכנסה לתוקף ב- 25 למאי השנה, היא בהקשר זה יוזמה חיונית ומבורכת, הכוללת תקנות להגנת מידע אישי של תושבי האיחוד האירופי. היא מחייבת כל ארגון בתוך או מחוץ לאיחוד האירופי שעשוי להחזיק במידע אישי אודות תושבי האיחוד ובתוך כך ארגונים המשווקים מוצרים ומספקים שירותים לתושבי האיחוד. הקנסות בגין הפרת התקנות יכולים להגיע עד כדי 4% מהמחזור השנתי הגלובלי של הארגון או 20 מיליון אירו.

חשוב להתייחס גם למשמעות המוסרית והערכית בצורך להגנת הפרטיות. בעולם המחובר, בו המידע שלנו מאוחסן ומשותף בענן ובמכשירים ניידים, הרגולציה עשויה לצמצם משמעותית את נפח המידע שנחשף ובכך להגן על פרטיות המשתמשים. מעצמות אחרות מחוץ לאירופה, וסין הגדולה שבהן, טרם הצטרפו לתקנות הללו והתוצאה של שימוש לא מפוקח במידע לא מאחרת להגיע.

הכותב הוא סמנכ"ל ל-BI ולפיתוח עסקי ב-ואלינור (Valinor), המתמחה בתחום ה-Data Platform