מי ניצחה במלחמת הסייבר של המונדיאל?

שמתם לב שאף לא אחד ממשחקי המונדיאל הנוכחי הסתיים ב-0-0? שבוע וחצי אל תוך המשחקים, כשבכל יום יש לפחות שלושה מהם, ובכל משחק מובקע לפחות שער אחד. ברובם יותר משני שערים. בגלל זה, ובגלל סיבות אחרות, זה אחד המונדיאלים הטובים ביותר שאני זוכר.

אחד הדברים היפים בטורניר הפעם הוא הפער המצטמק בין הנבחרות הגדולות והחזקות לאלה מהשורה השנייה ואפילו השלישית. הדבר הוכח שוב אתמול, כשגוגל-ספרד ורד-האט-פורטוגל הנוצצות לא הצליחו לנצח את הנבחרות הקטנות ממרוקו ומאיראן, ובמזל המשחקים לא הסתיימו בהפסדים שלהן. הכוכבים ממשיכים לאכזב והפעם היה תורו של רונאלדו, עם החטאה של פנדל (שלא היה), התנהגות לא הולמת (שחייבה כרטיס אדום, אבל השופט פחד, גם לאחר שצפה בטלוויזיה, להרחיק כוכב כל כך גדול) ומשחק עצבני ללא שערים.

מלחמת הסייבר הישראלית-רוסית

במשחק הראשון של הסבב השלישי נפגשנו שתי נבחרות שכבר עלו לשמינית הגמר לקרב בין ענקיות הסייבר קספרסקי-רוסיה – להזכירנו, המארחת – וצ'ק פוינט-אורוגוואי התוססת. המשחק הסתיים בניצחון מוחץ של החברה הישראלית-הנבחרת הדרום אמריקנית, שהוכיחה שהפיירוולים שלה הם עדיין המוצרים הטובים ביותר לטובת הגנה חזקה של הארגון. הם לא ספגו כלל מקספרסקי-רוסיה, שכבשה עד אמש שמונה שערים בשני משחקים – הישג שאי אפשר לזלזל בו. החבר'ה של גיל שויד, או אוסקר טבארז, הראו שיש להם התקפה חזקה, שיודעת לכבוש – והרבה, בדיוק כמו שצ'ק פוינט יודעת לכבוש יותר ויותר שווקים, ולהגדיל את נתח השוק שלה.

הכרטיס האדום ששלף השופט לעברו של איגור סמולניקוב מהנבחרת הקספרסקו-רוסית – כצהוב שני – הוריד כל אפשרות לקאמבק בקרב הסייבר הזה וסייע לניצחון הסייבר הישראלי על זה הרוסי, שכמה מהמתקפות הבולטות בעולם מיוחסות אליו.

חמינאי ורוחאני בכנסת ישראל?

בחזרה למשחק בין רד-האט-פורטוגל לאיראן. היה זה משחק מאוז מוזר. ראשית, בפאב בישראל שישבנו בו לראות את המשחק היה, במפתיע, רוב לאוהדי איראן (כולל עבדכם הנאמן), וככל שהמשחק התקדם, יותר ויותר מהצופים רצו לראות אותה מנצחת. אין ספק שהספורט מקרב את הלבבות, וייתכן שאם חמינאי ורוחאני היו יושבים אתנו בפאב, הם היו חושבים על התמודדות לכנסת ברשימה איראנית.

שנית, המשחק היה רצוף החלטות גבוליות, גם לאחר צפייה חוזרת ונשנית בצילומי הטלוויזיה. כך, השופט שרק שני פנדלים גבוליים ושלף כרטיס צהוב שהיה צריך להיות אדום. הטעויות הרבות של השופט, והעובדה שבשלב מסוים במשחק הוא איבד את השליטה, מוכיחה את האמרה שסוף מעשה במחשב תחילה. כאן עולה המחשבה שאולי כדאי שיימצא סטארט-אפ – ישראלי, כמובן – שיפתח שופט אוטונומי, שינתח את המידע וישרוק את השריקה הנכונה. אבל, עוד חזון למועד.

זיו מנדל, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס הדרכה ובמטריקס גלובל. צילום: סאם יעקובסון

כיאה לחברת קוד פתוח, רד-האט-פורטוגל פתחה את המשחק גם ליריבה, שמצידה שלטה בו, למעט גול מדהים של הפורטוגלים. למעשה, ניתן לומר שהאיראנים השתמשו בדיוק בשיטות ובכלים של רד-האט-פורטוגל, שטפו את המגרש וכבשו את גול השוויון. האיראנים אף יכולים היו לעשות יותר מזה ולהטיל את הפצצה האיראנית, קרי – לכבוש שער נוסף, בדקות האחרונות של המשחק, שהיה מביא להם את הניצחון ומשפר את סיכוייהם לעלות לשלב הבא. אלא שאו אז רעדו לשחקן שלה הרגליים, והוא בעט לרשת החיצונית ושלח את רד-האט-פורטוגל למשחק קשה מאוד מול צ'ק פוינט-אורוגוואי.

המלך הגוגל-ספרדי עירום?

מה עם גוגל-ספרד, אתם שואלים? היא הבטיחה את עלייתה לשלב הבא והוכיחה ש-Waze הישראלית, שאותה רכשה, יודעת להוביל אותה למקום הראשון. זאת, על אף שלעתים היה נדמה שהחיפוש של גוגל-ספרד לא מצליח לתת את התוצאות הנכונות.

עד כה, הנבחרת החזקה הזאת לא מרשימה ועל אף שהחזיקה בכדור 68% מזמן המשחק, היא בעטה למסגרת רק בעיטה אחת יותר ממרוקו, שהחזיקה בו ב-32% הנותרים. כך גם בכל שלושת המשחקים – היא כבשה שישה שערים, אבל ספגה חמישה.

לקראת שמינית הגמר מול קספרסקי-רוסיה, הספרדים-גוגלים חייבים לחזק את ההגנה (אולי לקנות קצת מהמוצרים של צ'ק פוינט?), כי אחרת החברים ממוסקבה עלולים לחדור את הענן שלה ולהיות הילד שמוכיח שהמלך הוא עירום, כמו בסיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן. והרי גוגל-ספרד יודעת שמונדיאל זה לא משחק ילדים, או אגדת ילדים.