הסיפור העצוב על אחד המוחות המבריקים, שאבד לעולם בגלל הומופוביה

השבוע נחגג ברוב עם (ועולם) מצעד הגאווה בתל אביב, עם רבע מיליון איש ששטפו את רחובותיה באהבה ובצבעוניות. אלא שסוף חייו של גיבור המדור הפעם בדיוק הפוך ולא גאה בכלל. למעשה, מדובר בסוף שחור משחור. ומי שלא בקי בסיפורו של גיבור זה יבין בהמשך את הקשר.

ב-7 ביוני 1954 נמצא מת בביתו שבווילמסלו, צ'שייר, אנגליה אלן טיורינג, כשלצדו תפוח חצי אכול, טבול בציאניד – ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו, שלגיה ושבעת הגמדים. אבל שלא כמו באגדה עם ההפי-אנד, שום נסיך לא בא להציל אותו… וחבל.

אבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית

אלן מת'יסון טיורינג התאבד שבועיים לפני יום הולדתו ה-42 והעולם איבד את אחד המוחות המבריקים שנולדו בו אי פעם. הוא נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית, והגיע להישגים יוצאי דופן בצד התיאורטי ובצד המעשי של התחום. גם אם מעולם לא חשב על עצמו כפילוסוף, חיבורו מ-1950, Computing Machinery and Intelligence, הוא אחד החיבורים המצוטטים ביותר בספרות של הפילוסופיה המודרנית. הוא סיפק מבט רענן וחדש על שאלת המוח/שכל/רוח-גוף, על ידי קישור לתפיסה המתמטית של יכולות החישוב שהוא עצמו הציג בפרסום אחר שלו מ-1937, בשם On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem. למי שתהה, Entscheidungsproblem הוא מונח בגרמנית שפירושו בעיית החלטה, ומתייחס למונח המתמטי מספר חשיב. חיבורו זה נחשב כאחד היסודות של מדעי המחשב והבינה המלאכותית.

עוד בצד התיאורטי הנחיל טיורינג לעולם את מכונת טיורינג – מודל מופשט למכונת חישוב אוניברסלית, שמתאר את אופן פעולתו של המחשב, ואת מבחן טיורינג, שבודק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם.

בצד המעשי היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה, בהיותו אחד השותפים העיקריים, אם לא העיקרי שבהם, לפיצוח האניגמה – מכונת ההצפנה של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. הוא גם פיתח מכונת פענוח שכונתה בומב, אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.

מכונת האניגמה של הנאצים, שפיצוחה סייע רבות לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. צילום: BigStock

מלבד תחומים אלה, חקר טיורינג כבר ב-1948 מודלים של רשתות עצביות מלאכותיות, אולם מאמרו בנושא זה התפרסם רק ב-1968, אחרי שאחרים פיתחו את התחום בנפרד. טיורינג גם היה הראשון להשתמש בסימולציות ממוחשבות על מנת לחקור התפתחות בעלי חיים. בתחילת שנות ה-50, בשנות חייו האחרונות, עסק גיבורנו במחקר חלוצי על מורפוגנזה – תהליך עיצוב צורת העובר במהלך התפתחותו. טיורינג סבר באופן רדוקציוניסטי שניתן להסביר לעתים את צורתם המורכבת של יצורים חיים באמצעות תהליכים כימיים פשוטים. במאמרו על הבסיס הכימי של מורפוגנזה הוצגה תאוריה שפיתח על מערכת ריאקציה-דיפוזיה (Reaction-diffusion system), שיכולה להסביר את היווצרותם של פסים, כתמים וספירלות בטבע, למשל, על עורם של בעלי חיים.

כלא או "טיפול"

הייתה לטיורינג רק "בעיה" אחת בעיני השלטון והחברה הבריטיים של אז: הוא היה הומו, שמעולם לא הסתיר את נטייתו המינית. אלא שבבריטניה של ראשית שנות ה-50 שררה אווירה פרנואידית והומופובית, בייחוד לאחר ששני הומואים הואשמו בריגול וערקו לברית המועצות.

מונומנט לזכרו של טיורינג בלונדון. צילום: BigStock

בפברואר 1952 נעצר טיורינג בגלל פרשת אהבים עם בחור צעיר והורשע בהומוסקסואליות – התנהגות שהייתה אז עבירה פלילית בבריטניה, ושרבים מאוד נשלחו לכלא בגינה. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר ובין טיפול הורמונלי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. כעבור שנתיים, כנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים (צמיחת שדיים, השמנה ודיכאון), הוא שם קץ לחייו.

אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של רשלנות בטיפול בכימיקלים במעבדה. ואולם, חבריו ידעו לספר שהוא דיבר על התאבדות, והדעה המקובלת היא שהוא אכן נטל את חייו בידיו, גם אם ניסה להסוות זאת ולדאוג לכך שנסיבות המוות לא תהיינה חד משמעיות. הוא עשה זאת כנראה כי הוא רצה לתת לאמו את האפשרות להכחיש שהתאבד ולגרום גם לאנשים אחרים לחשוב שמותו היה תוצאה של ניסויים כימיים, כפי שטוען הביוגרף אנדרו הודג'ס. הסמליות הדרמטית של התפוח הנגוס המשיכה להעסיק אחר כך את הקהילייה האינטלקטואלית, שממנה הורחק.

ההתנצלות והחנינה

למרות נטיותיו המיניות, טיורינג כנראה ניסה לכוון את חייו לתלם ה-"מקובל" ואף חשב להתחתן עם אישה. במהלך עבודתו בבלצ'לי פארק הוא החל להתרועע עם ג'ואן קלארק, שעבדה שם כמתמטיקאית ומפענחת. טיורינג ארגן את המשמרות שלהם כך שתהיינה באותן השעות, כדי שאת הזמן הפנוי שלהם יוכלו לבלות יחד. ב-1941 הוא הציע נישואים לקלארק, אולם לאחר שהודה בפניה שהוא הומו, החליט לבטל את אירוסיהם.

ב-1966 התחיל העולם להודות בטרגדיה שנגרמה לטיורינג. כך, אגודת ACM (האגודה למכונות מחשוב), שמעניקה את הפרס החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב, ששקול מבחינת יוקרתו לפרס נובל – שלא מוענק במסגרתו פרס על מתמטיקה ומדעי המחשב, החליטה להקדיש אותו על שמו של אלן טיורינג.

ב-2009, בעקבות עצומה שיזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו יותר מ-30 אלף בריטים, פרסם ראש הממשלה דאז של בריטניה, גורדון בראון – באיחור רב, כמובן – הודעת התנצלות פומבית "בשם ממשלת בריטניה וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על היחס המחפיר שזכה לו טיורינג ממוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ-"קורבן המפורסם ביותר של ההומופוביה בבריטניה" וכתב: "אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות שונה מאוד. הוא אחד הבודדים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לנורא עוד יותר".

ב-2013 העניקה לו אליזבת השנייה, מלכת בריטניה, חנינה שלאחר המוות.

לא מעט ספרים, סרטים והצגות נכתבו על סיפור חייו הטראגי של טיורינג. אחד המפורסמים שבהם הוא משחק החיקוי מ-2014, שבו גילם את דמותו בנדיקט קמברבאץ' וקירה נייטלי גילמה את דמותה של קלארק. הסרט אף זכה בפרס האוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.