שאלה של ניהול: התובנות של לאה מור, מנמ"רית אורבוטק

יש הרבה סגנונות ניהול - טובים וכאלה שאינם, אישיים יותר או פחות ● לאה מור, מנמ"רית אורבוטק, מספרת על סגנון הניהול שלה ומשתפת בדברים שמנהלים רבים יכולים ללמוד מהם ● חלק ב'

לאה מור, מנמ"רית אורבוטק. צילום: עופר חן

סגנונות ניהול ומנהיגות קיימים למכביר, וכל מנהל נוקט בסגנון המתאים לו והמאפיין אותו. אחדים נשארים בפן המקצועי בלבד ולא מתעניינים במה שקורה לעובדיהם מעבר לשעות העבודה, אחרים יותר פמיליאריים. יש מנהלים יותר סימפטיים ויש כאלה ש…, איך לומר בעדינות, פחות.

לאה מור, מנמ"רית אורבוטק, שהחלק הראשון של הראיון עמה פורסם כאן, משתייכת למנהלים בעלי הסגנון היותר מאפשר, כאלה שנותנים מקום רב יותר לעובדים שלהם ולרעיונות שהם מביאים איתם. זאת לא רק השיתופיות שבלטה לעין מהרגע הראשון, אלא הרבה מעבר לכך. יש למור את היכולת להביא את האנשים הכי טובים שקיימים ולשמר אותם, לתת להם תחושת נוחות במקום העבודה או, בהגדרתה, Emotional Safety (ביטחון רגשי). היא עשתה באגף ה-IT של אורבוטק שלושה שינויים ארגוניים בשלוש שנים, וכולם עברו בשקט, תוך שיתוף המנהלים והעובדים – לחלוטין לא דבר של מה בכך.

כל זה, יחד עם היכולת לקחת סיכונים ולהעז, מתחבר לפילוסופיה הניהולית של מור, שסיפקה לי תובנות על איך אפשר לנהל קבוצת IT מוצלחת בתבונה, ברגישות, ביצירתיות ובהתמדה.

"הגדרתי עם אנשיי ארבעה עקרונות להובלת ה-IT באורבוטק: אנחנו פה על מנת ליצור ערך אסטרטגי לחברה, לזהות וליישם טכנולוגיות שתומכות בצרכים העסקיים; ליצור עבור המשתמשים – המנהלים והעובדים – חוויית לקוח טובה, המאפשרת להם לעבוד ביעילות מכל מקום שבו הם בוחרים או צריכים לעבוד; לאפשר רציפות עסקית ותפעולית שוטפת, למנוע משברים כמו נפילת מערכות או הופעת נוזקות ולספק פתרון מהיר ויעיל במקרים – הנדירים, לשמחת כולם – שבהם הם כן מתרחשים; ולעשות את הכל במצוינות ניהולית ותפקודית, ועם חדשנות טכנולוגית", אמרה מור.

"אלא שלא הסתפקתי בהגדרות האלה ובמימושן", הוסיפה. "כשהרגשתי שיש לחזק דבר מה – פעלתי. למשל, כשחשתי שעליי לחזק את תחום ה-BI, שמתי את גוף ה-BI של החברה תחתיי וכשהרגשתי שעליי לספק חוויית משתמש עוד יותר טובה ובכל מקום שבו היא נדרשת, בניתי גוף ייעודי לנושא וחיברתי אותו לגוף הטכנולוגיות לצורך השפעה הדדית. כשהעברתי את הארגון ל-Office 365 והרגשתי שיש צורך לחזק את תמיכת השטח, הקמתי גוף משימתי והגדרתי לו מטרות ברורות. והכי חשוב – ידעתי לפרק את הגוף שהקמתי לאחר שהרגשתי שהתהליך מיצה את עצמו".

זה הסוד של לאה מור

הופתעתי למשמע הדברים האלה ויש לציין על כך את מור לחיוב. מה הסוד, אתם שואלים? את זה גיליתי כשנכנסנו לרבדים יותר אישיים: מור היא אדם קריאטיבי. היא מציירת, עושה עבודות יד ובטיולים, היא דורשת מבני משפחתה לא לעשות את אותו המסלול פעמיים. עדיף לגלות במקום זאת עוד פינה נסתרת בנופי ארצנו, היא אומרת. והנה, מור מביאה את הקריאטיביות הזאת גם למקום העבודה.

כשביקשתי ממנה לסכם את דרכה הניהולית, היא אמרה מילים די ייחודיות כשמדובר במנמ"רים: "אני מאמינה ביצירת איזון בין מתודולוגיה – סדר, ארגון, נהלים, משמעת והקפדה על פעילות לפי הגדרות ברורות מראש – ל-'יציאה מהמסגרת', שמבוססת על ציפייה ליצירתיות, חדשנות, גישה ביקורתית, מהפכות, שינויים ושיפורים. רק במקום שבו יש שגרה ניתן לייצר חדשנות. ומעל הכל, על מנת שנוכל להשיג את יעדינו וגם ליהנות מהדרך, נדרש עקרון נוסף – עבודת צוות ושיתוף פעולה. אנחנו מקדישים שעות רבות ליצירת שיתוף פעולה בין הדיסציפלינות השונות, תוך הקפדה בלתי מתפשרת שלא לחפש 'מי אשם' ו-'בגלל מי הפרויקט מתעכב', אלא למקד את הדיון, במקרה הצורך, ב-'מה אני יכול לעשות עכשיו, למרות האילוצים, כדי לקדם את הפרויקט שלנו'. שלנו – ולא שלי".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. דילן פרץ

    לאה חשוב לי להגיד לך שאני מאוד הופתעתי מהסיפור שלך התרגשתי וגם היה מאוד מרתק אני חייב לשבח אותך על תפקידך באמת מאחל לך שתכתבי עוד סיפורים כאילו מרגשים ומפתיעים

אירועים קרובים