צעד קטן לאדם, צעד גדול לטכנולוגיה

1992
ב-1992 אירחה תערוכת CES, שהתקיימה בשיקגו, את אפל (Apple) ומנכ"לה דאז, ג'ון סקאלי, נשא ב-29 במאי נאום נלהב, שבו הכריז בפני קבוצה של עיתונאים על ההשקה הקרובה של העוזר הדיגיטלי האישי ניוטון (Newton). ניוטון, שלדבריו היה "לא פחות ממהפכה", אפילו לא הוצג אז, כי לאפל עוד לא היה דגם אב מתפקד ומוכן, אבל סקאלי הציג את הטכנולוגיה שעליה התבסס, והראה כיצד להזמין פיצה על ידי הזזת אייקונים ושליחת פקס אוטומטית מהמכשיר.

ניוטון היה אמור להיות קו מוצרים חדש מהותי ראשון של אפל לאחר המקינטוש (Macintosh), שהושק שמונה שנים לפני כן. החשיפה עוררה עניין רב ובאזזז מידי, אבל בדיעבד הסתבר שהיא הייתה טעות גדולה, כי היא חשפה בפני מתחרותיה של החברה את תכניותיה וגרמה לציפייה גדולה בקרב הצרכנים. לבסוף, כשהוצג המוצר, לאחר עיכוב רב – באוגוסט 1993, יותר משנה לאחר ההכרזה – הסתבר שהוא לא היה כה ידידותי כפי שהובטח. בייחוד ספגה ביקורות רעות התכונה העיקרית שלו, שהתמקדה בזיהוי כתב יד. המכונה הסתברה כלא מדויקת ועמוסת באגים.

מכשיר ניוטון – ולצדו מכשיר iPhone – של אפל. צילום: בלייק פטרסון, מתוך ויקיפדיה

על אף שאפל שיפרה את התוכנה בגרסאות הבאות, הניוטון לא זכה להצלחה מסחרית והוסר ממדפיה של החברה ב-1998, זמן קצר לאחר שסטיב ג'ובס המנוח שב לנהל אותה.

1996
ב-26 במאי 1996 קיבלו עובדי מיקרוסופט (Microsoft) מכתב פנימי מהמנכ"ל, ביל גייטס, שנושאו היה "גל הגאות והשפל של האינטרנט", ובו הוא כינה את האינטרנט כהתפתחות החשובה ביותר מאז המחשב האישי של יבמ (IBM). מיד אחר כך החלה מיקרוסופט לעבוד על דפדפן האינטרנט שלה.

אינטרנט אקספלורר

כמי שהיה ידוע כאחד האנשים בעלי החזון בעולם הטכנולוגי, אפילו הוא לא הצליח בהתחלה לתכנן כיצד לבצע שינוי בחברת התוכנה המונופולית שלו לעסק שישגשג ביקום החדש הזה, שנקרא האינטרנט. גייטס "זכה" על כך לכתבה נוקבת בטיים (TIME), שכתב עליו: "עד שהבין שהעולם הטכנולוגיהעושה מעבר מהיר מהמחשבים האישיים לרשת שמחברת אותם, מהלכיו היו מוגבלים… הוא שילב את דפדפן האקספלורר (Explorer) לתוך מערכת ההפעלה שלו, Windows, והצעד הזה היה יעיל בצורה חסרת רחמים ומוטט את היריבה, נטסקייפ (Netscape) , שמיד חוותה את היעלמות נתח השוק שלה בתחום הדפדפנים”. בנוסף, נכתב אז במאמר, "הצעד הזה היה לא חוקי וזכה לתביעת ענק נגד מיקרוסופט, שגרמה נזקים גדולים לדימויה של החברה".

1961
ב-25 במאי 1961 נשא הנשיא דאז של ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, נאום בקונגרס וזרק לאוויר את ההכרזה הדרמטית על היעד השאפתני של ארצות הברית – לשלוח אמריקני לירח לפני שיסתיים העשור.

קנדי חש לחץ גדול להבטיח שארצות הברית תשיג את ברית המועצות ב-"מרוץ החלל" שהתקיים בין שתי המעצמות. האמריקנים הובכו מכך שהקוסמונאוט הסובייטי יורי גגרין היה האדם הראשון שהגיע לחלל ב-12 באפריל באותה השנה, והקיף את כדור הארץ, בעוד שאלן שפרד "שלהם" היה רק השני לעשות זאת – ב-5 במאי. שפרד אפילו לא הקיף את כדור הארץ, אלא רק יצא לטיסת הלוך ושוב קצרה.

כידוע, חזונו של קנדי התגשם אכן לפני סוף העשור – הודות לנחישות שלו (ושל לינדון ג'ונסון וריצ'ארד ניקסון – הנשיאים שבאו אחריו), ובסיוע תקציבי ענק ומאמצי אנוש אדירים, שיש אומרים שרק תעלת פנמה ופרויקט מנהטן לפיתוח פצצת האטום בזמן מלחמת העולם השנייה משתווים לו בגודלם. ב-20 ביולי 1969 שמע העולם את המילים המפורסמות "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" מפי ניל ארמסטרונג, מפקד אפולו 11, כשירד מהסולם של רכב הירח ודרך על אדמתו.