"לא כל יישום מתאים להעביר לענן"

כך לדברי איתן אלי, מנהל לקוחות אסטרטגיים לתחום הדטה סנטר, APC-שניידר אלקטריק ישראל, שהיה בין הנואמים בכנס Data Center 2018 של אנשים ומחשבים

איתן אלי, מנהל לקוחות אסטרטגיים לתחום הדטה סנטר, APC-שניידר אלקטריק ישראל. צילום: ניב קנטור.

"ארגוני אנטרפרייז משקיעים בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לארכיטקטורת ענן – אולם לא כל יישום מתאים להעביר לענן", כך אמר איתן אלי, מנהל לקוחות אסטרטגיים לתחום הדטה סנטר, APC-שניידר אלקטריק ישראל.

אלי דיבר בכנס Data Center 2018. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים ביום ג' השבוע באולם אירועים Lago בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה.

לדברי אלי, "לפני כעשור, כשהענן היה בחיתוליו, נשמעו תיאוריות לפיהן תשתיות המחשוב יהגרו לכ-5-10 מגה-דטה סנטרים, שימוקמו בעמק הסיליקון בארה"ב. חלק מהאנליסטים אף העלו ספקות אם ארגונים בכלל יחזיקו בעצמם מרכזי מחשוב. כיום, אנחנו רואים את הענן נכנס למיינסטרים של ה-IT, וארגונים רבים מעבירים חלק מעומסי המחשוב שלהם לענן. ספקיות הענן צומחות במהירות, וגם ההשקעה של ארגונים בענן גדלה".

"אלא", אמר אלי, "ברור שלא הכל עובר לענן. ארגונים לא יוותרו על יישומים קריטיים לפעילות העסקית והתפעולית שלהם. גם הרגולציה לא מתירה להעביר את כל המידע הארגוני לענן. גם כשארגונים עוברים לענן, הם מעבירים קודם את היישומים הפחות קריטיים. לענן יש מגבלות: זמן תגובה, שיהוי, עלויות רוחב פס ורגולציות. לכן, בתקופה הנראית לעין תהיינה סביבות היברידיות, המשלבות בין דטה סנטר ארגוני והענן".

מחשוב הקצה – גשר ביצועים לענן

לדבריו "פה נכנס מחשוב הקצה, המשמש כגשר ביצועים לענן. המדובר בתיווך היושב קרוב לרכיבי הקצה. חל גידול דרמטי בדרישה להעצמה של קצוות המחשוב, Edge Computing. זאת, כדי לכסות מגוון רחב של יישומים חדשים – מניהול רכיבים של האינטרנט של הדברים (IoT), האצת מהירות המסירה של תוכן, רוחב הפס ותמיכה בפעולות תקשורת ניידת. יישומים אלה דורשים טיפול מהיר ונגישות גבוהה למידע. אלא שהעברת המידע לענן עלולה להוביל לעיכובים ולביצועים פחותים".

אלי ציין כי "ישנם יישומים שחייבים זמני תגובה מהירים, מישחוק (גיימינג), וידיאו, ועד יישומים התומכים במערכות עתידיות דוגמת המכונית האוטונומית. זו צריכה נגישות לכוח מחשוב ואנליטיקה במהירות ובביצועים גבוהים – שענן לא יכול להבטיח, לרבות מניעת מצבים בהם מערכות המכונית יעבדו בשיהוי, עם משמעויות הרות אסון. אני יכול להרשות לעצמי מייל שיגיע בשיהוי של שתי שניות – אבל לא אוכל להרשות לעצמי את אותו זמן תגובה במכונית אוטונומית שבה נסעתי. כאן נכנס מחשוב הקצה, לטובת עיבוד נתוני היישומים שלא ייעשו בענן".

גורם נוסף התומך במעבר למחשוב קצה, אמר אלי, "נוגע ברגולציה, המונעת מחלק מהארגונים העברה של מידע מחוץ למדינה, ולעיתים אף מחוץ לארגון עצמו. זה מחייב את הארגון לייצר יתירות של כוח מחשוב עצמאי. למחשוב הקצה יש פה תפקיד חשוב. גם עלויות רוחב הפס שארגון נדרש בהעברה לענן הן בעלות משקל. עלויות העברת המידע לענן לשם ניתוח והעברתו בזמן אמת חזרה לארגון – דורשות רוחב פס והשקעה כספית עצומה".

שניידר אלקטריק, סיכם אלי, "מוכנה כבר היום עם מערכת עובדת של מיקרו-דטה סנטרים, בגדלים שונים – בקצוות. אלה מעניקים יכולות של גמישות, קיבולת, אבטחת מידע, והגברת הביצועים בסביבה עסקית וטכנולוגית דינמית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים