הסטארט-אפים שמאיימים להעלים את חברות ההשמה כמו הדינוזאורים

אם חברות ההשמה המסורתיות לא ייתנו למועמדים שמגיעים לחפש עבודה אצלן חוויה אחרת, הם ילכו לחפש פתרונות אחרים - ואלה קיימים בשפע

28/05/2018 11:25
אסף פז, שותף ומנכ"ל Quali.fit. צילום: גיא מרון

מתחת לאפן של חברות ההשמה המסורתיות צמח דור חדש של סטארט-אפים עם טכנולוגיות חדשניות, שמנסות להתרחק כמה שיותר מהביטוי הארכאי "חברות השמה". זאת, על אף שהמטרה שלהן זהה במהותה – לחבר בין מועמדים פוטנציאליים למעסיקים.

לחברות ההשמה המסורתיות, שטרם התאימו את עצמן למציאות החדשה, הגיע באחרונה סימן אזהרה, כאשר קבוצת Adecco, אחת מחברות ההשמה הגדולות בעולם, רכשה את הסטארט-אפ Vettery, אפליקציית השמה, ביותר מ-100 מיליון דולר.

על עתידן של חברות ההשמה המסורתיות

לפני 10 שנים התקשרנו לתחנה בכדי להזמין מונית, שמנו על שמשת הרכב תו חנייה והדפסנו לעצמנו את המפות עם מסלול הנסיעה. בעוד שפעולות אלה השתנו עם הגעתו של הסמארטפון לחיינו, התקשורת מול חברות ההשמה כמעט שלא השתנתה. הטיפול במועמדים מתבצע ברובו באופן סיזיפי וידני, כאשר התקשורת בין הנציגים והמועמדים כוללת כתיבת מיילים ארוכים ושיחות טלפון מייגעות בשעות שאינן אידיאליות עבור המועמדים.

צורת העבודה ה-"תעשייתית" הזו לא עוזרת למועמדים לבטוח בחברת ההשמה וגורמת לשימור וזכירות נמוכים בקרב המועמדים. הניסיונות של החברות הללו לשפר את איכות השירות ולחזק את הקשרים עם המועמדים אינם מספיק טובים – ומסתכמים לרוב ב-"הספאמת" המועמדים בהצעות לא רלוונטיות.

בזמן שחברות כוח האדם המסורתיות מתנהלות כבעבר, מתחולל מתחת לפני השטח שינוי שהוא בגדר רעידת אדמה בעולם ההשמה. בשנים האחרונות צומח דור צעיר ורענן של סטארט-אפים שמשתמשים באינטליגנציה מלאכותית מתקדמת ושמים דגש על חווית המועמד וזמינות של 24/7. הסטארט-אפים הללו הם בעצם "חברות ההשמה החדשות".

מה חדש בשוק חברות ההשמה?

הסטארט-אפים החדשים בעולם הכוח האדם, ביניהם שחקנים ישראליים דוגמת ICV , Gloat ו-WOO ממנפים את הטכנולוגיות הרבות שבאמתחתם לקליטה מהירה של פרטי המשרות והמועמדים, לביצוע התאמה אוטומטית של מועמדים למשרות וללמידה מתמשכת של העדפות המועמדים. פעולות אלה ואחרות מבוצעות על ידי חברות כוח האדם המסורתיות באופן ידני, שגוזל מהן זמן ומשאבים רבים.

הכלים הטכנולוגיים מפחיתים את המשאבים שמושקעים בטיפול בכל מועמד וכך הסטארט-אפים יכולים לטפל במקביל בכמות רבה יותר של מועמדים – כולל כאלה שלא מחפשים עבודה באופן אקטיבי ומעוניינים לשמור על אנונימיות.

יתרון מרכזי של השימוש בטכנולוגיה הוא מהירות התגובה: ברגע שמתפרסמת משרה, היא מותאמת ונשלחת באופן כמעט מידי לכלל המועמדים הרלוונטיים, ואלה יכולים להגיב אליה במהירות ובממשק נוח, בזמנם החופשי.

האם הספירה לאחור לקיצן של חברות ההשמה המסורתיות החלה?

למרות היתרונות הרבים של הסטארט-אפים החדשים הם סובלים ממספר חסרונות משמעותיים שמונעים מהם, נכון לעתה, להשתלט על שוק ההשמה:

  • לקשר האנושי בהליך הגיוס משקל משמעותי. תהליך ההשמה אינו מסתיים בשלב התאמת המשרה למועמד. יועצי ההשמה מתפקדים גם כאנשי מכירות המאיצים ומגשרים בין המועמדים והמגייסים בצד הלקוח.
  • היצע המועמדים והלקוחות – חברות ההשמה הן בעצם "שוק" של מועמדים ומשרות, וככל ש-"מלאי" המועמדים והמשרות רב יותר – כך הסיכוי להתאמה מוצלחת גדל משמעותית. לחברות המסורתיות יש (כרגע) יתרון משמעותי.
  • הידע בחברות כוח האדם אינו דבר שיש לזלזל בו. הצוותים בחברות אלה צברו לאורך השנים ידע רב בתחומם. החברות החדשות אולי מבינות בטכנולוגיה, אבל הן עוד לא למדו מה שהחברות הוותיקות כבר שכחו.

מצאתי לנכון לסיים בדברים של אלן דהז, מנכ"ל Adecco: "לחדשנות דיגיטלית יש את הפוטנציאל לשנות את תעשיית הגיוס. חברות ההשמה המסורתיות נמצאות בזמן קריטי, שבו עליהן לשאול את עצמן את השאלה: לאן פנינו מועדות? הטמעת טכנולוגיות חדשניות יכולה לייעל את תהליכי העבודה, להשאיר אותן במשחק אל מול הסטארט-אפים החדשים, לקחת את הידע והניסיון שלהן לגבהים חדשים ולשפר את חוויית המועמדים שלהן באופן משמעותי. חברות שלא יעמדו בקצב ההתחדשות ימצאו את עצמן במהרה נדחקות על ידי שחקנים טכנולוגיים יותר".
הכותב הוא שותף ומנכ"ל Quali.fit.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. חיים

    שטויות. עבודה זה עדיין לא מונית. השוואה טיפשית. לא מתחולל שום שינוי ומציע שפשוט תרשום בפעם הבאה כמה כסף אתה רוצה על החברה שלך :)

אירועים קרובים