רחפנים אוטונומיים – הבשורה החדשה

"כבר היום רחפנים נותנים שירות מדהים, אבל הצורך במפעיל מטיל מגבלות מסוימות שבעיקר מובילות לכך שבוחרים להשתמש בהם עבור משימה מסוימת שמוגדרת ככזו ששווה את ההשקעה. אם תשוו זאת לעולם המצלמות, תראו שמצלמות אבטחה כבר הפכו מזמן לחלק אינטגרלי בכל אתר, אבל רחפנים לעומת זאת לא – למרות שיש להם שימושים חופפים. הם כלי נהדר אבל לא חלק בתפעול השוטף, והרחפנים האוטונומיים באים לשנות את זה", אמר דור אבוחצירה, מנכ"ל חברת פרספטו בפתיחת ההרצאה שלו בכנס אנשים ורחפנים 2018 שנערך השבוע, בפעם השלישית ברציפות, בהפקת אנשים ומחשבים.

הכנס, שנערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון, ושנוהל לאורך היום הארוך ועמוס בהנחייתו של רן קליינר, מנכ"ל Drone Master, משך אליו מאות מקצוענים וחובבים של התחום, שנהנו ממגוון רחב במיוחד של הרצאות שהקיפו היטב את התחום.

פרפסטו מפתחת מערכות רחפנים אוטונומיות, שמייתרות את הצורך במפעיל, ולפי אבוחצירא זהו תחום שתופס תאוצה כיום עם הרבה מאוד ארגונים שמבינים מה התועלת ברחפנים בסגנון Drone in a Box.

מטרייה מאוד רחבה של משימות

"ברגע שמתקינים את הקופסאות של הרחפן באתר, הכל מנוהל במערכת ענן דרך חדר הבקרה באתר או הארגון. ויותר מזה, אותו רחפן שנמצא בקופסה ומשמש את הארגון לצורך אבטחה, לדוגמה, יכול לשמש גם לצרכים אחרים כמו זיהוי תקלות או למטרייה מאוד רחבה של משימות בדיקה שונות, מהמשימות הכי פשוטות ועד הכי מסובות", הוא אמר.

לטענתו, העובדה שרחפן נע ממקום למקום באופן עצמאי זה לא מה שמעניין את הלקוחות שמחפשים החזר להוצאה וחסכון בעלויות. "זה טוב שהרחפן עף ומשדר וידיאו, אבל בעבור השומר שעד עתה עשה 24 שעות בשבוע מול הוידיאו, זה לא ממש משנה את העבודה. הרחפן גם צריך לבצע משימות עם אנליטיקה לדברים שתורמים ערך לארגון, תוך השתלבות במערכת הקיימת, וזה אומר מערכות שצריכות לדעת לדבר אחת עם השנייה. אם נחזור רגע לאבטחה, אם יש נגיעה בגדר לא צריך לחכות לשומר – הרחפן צריך לעלות באופן אוטומטי כדי לבדוק מה קורה ולהעביר דיווח", טען אבוחצירא.

לחצות את הרגולציה על יצוא הרחפנים מישראל

במסגרת הכנס דיברה גם עו"ד נעמה מרגלית על הפיקוח הממשלתי על יצוא רחפנים מישראל. "מדברים על רגולציה בתור חסם, ומצד שני מדברים על אקו סיסטם עולמי, וזה אומר שפשוט אין ברירה, כדי להצליח אתם צריכים לחצות את הרגולציה על יצוא הרחפנים מישראל, וזה כולל היבטים שהם לא רק הרחפנים עצמם, אלא גם תוכנה, אמצעי בקרה ושלחיטה שמתלווים לכך", היא אמרה.

עו"ד נעמה מרגלית. צילום: שי פיירשטיין

היא הציגה את שלוש הרשימות שצריכות לעניין את היצואנים שמחפשים לקבל אישור לייצוא, תוך התייחסות לכך שאסור אפילו להתעלם מהנושא של 'ציוד טילים', מכיוון שבכל מקום בעולם יצטרכו החברות להתמודד עם השאלה מה היחס שלהן לרשימה הזו. "הרשימה השנייה של רשימת ציוד המלחמה וכאן אין ממש הפתעות – זה ייצור נשק, אבל הרשימה השלישית היא מעניינת: הרשימה הדו-שימושית. דו-שימושי זה יכולת שהייה באוויר במשך 30 דקות, מחוץ לטווח העין, ובשוק האזרחי יש כבר רחפנים דו-שימושיים שחצו את תחומי ההגדרה הזו מזמן, והיא קשורה גם לכל תוכנה שמשמשת לפיתוח או ליצור של הרחפנים הללו", סיפרה מרגלית.

היא טענה כי אין צעצועים במדינת ישראל, הכל נכון להיום נחשב לנשק ולציוד לחימה מבחינת היתר ייצוא. "כבר שנתיים עובדים לשנות את זה אבל זה לא השתנה. אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה וזה שהרגולטור כבר בעיצומה של רפורמה, עם כי היא עדיין תוביל אותנו למקום שהרבה מאוד מהתעשייה שלנו, הדו-שימושית, אזרחית, עדיין תוגדר לצורך ייצוא כבטחונית, ואני לא בטוחה שזה מביא לידי ביטוי את האיזון בין רחפנים כאיום לבין העובדה שזו תעשייה אזרחית", היא סיכמה.

שימוש ליצירת מודלים מדהימים

ז'ק בוזגלו, מנהל תמיכה ומכירת פתרונות של חברת בנטלי (Bentley), במקיט מערכות, הציג את השימוש של החברה ברחפנים כחלק מהעבודה שהיא מבצעת בכדי ליצור מודלים תלת-ממדיים מדהימים בדיוק וברמת הפירוט בעבור עולם הבנייה והתשתיות.

ז'ק בוזגלו, מנהל תמיכה ומכירת פתרונות של חברת בנטלי במקיט מערכות. צילום: שי פיירשטיין

"על בסיס התמונות שאנחנו מצלמים מעל ומהקרקע אנו יוצרים מודל תלת-ממדי בארבע תצורות שונות, וזהו מודל שמציע טקסטורה מדהימה ברמת הדיוק שלה ומציע גאומטריה מאוד מדויקת. המערכת גם יודעת להוציא מהתמונה דברים שאינם רלוונטיים למודל, כמו אנשים ומכוניות מהכביש. השילוב של תמונות קרקעיות עם תמונת אוויריות מאפשר לנו להגיע לרמה שבה אנחנו יכולים להציג את הפרטים הכי קטנים ברמה שלא ניתן לקבל בפתרונות אחרים", הוא סיפר.

לדבריו המודלים המציאותיים שהם מציגים מאפשרים ללמוד משתנים רבים, כמו לדוגמה שינויים הדרגתיים בפני שטח, כולל אפשרות לניתוח ובחינה ברמה של צעד אחר צעד. "עם כמות תמונות בלתי מוגבלת וללא מגבלה בגודל המודל, יש לנו אפשרות להקטין במידה ניכרת את הטעויות, כי הפחד הכי גדול הוא לזהות בשטח שיש טעות כי זה יכול לגרום להוצאות ולהפסדים גדולים, כולל זמן עבודה בשטח שאפשר לצמצם עם מודלים נכונים – עם חסכון עצום בכסף ובזמן, סיכם בוזגלו.