15 שנים ל-iTunes, יובל לטלוויזיה הישראלית

2003
ב-28 באפריל 2003 נפל דבר בעולם המוזיקה: אפל (Apple) השיקה באותו היום את חנות ה-iTunes לשימוש במכשירי ה-iPod שלה – יותר משנתיים לאחר שהכריזה עליה.

iTunes חוללה מהפכה בתעשיית המוזיקה ושינתה אותה מן הקצה אל הקצה. עד כדי כך. לא היה זה השירות הראשון של מכירת מוזיקה דיגיטלית, אך הוא הפך מידית לשירות הראשון שזכה לפופולריות המונית ולהצלחה מטאורית. בשבוע הראשון שלאחר השקתו, דיווחה אפל כי מיליון שירים נמכרו בחנות.

השירות אפשר למשתמשים לרכוש שירים תמורת 99 סנט לשיר. ב-2007 הוסיף סטיב ג'ובס המנוח אפליקציות לחנות, שבאחרונה חגגה 40 מיליארד הורדות של אפליקציות ו-25 מיליארד של הורדות מוזיקה. כיום, iTunes שולטת על 63% משוק ההורדות.

נזכיר רק שהחנות של iTunes הייתה נגישה בתחילה במספר מועט יחסית של מדינות ו-"עלתה" לישראל רק בדצמבר 2012.

iTunes

1993
רבים מתייחסים ל-30 באפריל 1993 כיום הולדתה של רשת האינטרנט, משום שבאותו היום שחררו מנהלי ה-CERN (מעבדת מחקר החלקיקים האירופית, שנמצאת בסמוך לז'נבה שבשווייץ), בעידודו העיקש של טים ברנרס-לי, היוצר של פרוטוקול ה-WWW (ר"ת World Wide Web), את קוד המקור של הפרוטוקול לציבור.

ברנרס-לי ו-CERN לא רשמו פטנטים על המצאה זו ואפשרו שימוש חופשי בה לכולם, ללא תשלום על רישוי. ההחלטה לאפשר את השימוש בתוכנה ובפרוטוקולים של האינטרנט לציבור נחשבת מבחינת רבים לאירוע החשוב ביותר בהיסטוריה של הרשת.

1968
אחת ההתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות במדינת ישראל הצעירה הייתה הקמתה של הטלוויזיה הכללית, היא הטלוויזיה הישראלית או, אם תרצו, הערוץ הראשון.

שידורי הטלוויזיה הישראלית החלו לאחר הריון ממושך ושנים רבות של ויכוח ציבורי בנושא. די אם נזכיר שדוד בן גוריון, ראש הממשלה הכל יכול, לא רצה להכניס את הטלוויזיה לארץ מחשש שהיא תשחית את הנוער. טיעונים אחרים היו כלכליים ועל ה-"רמה" של שידורי הטלוויזיה במדינות שבהן היא כבר הייתה קיימת. אבל אז בן גוריון התפטר ובמקומו מונה להנהיג את המדינה לוי אשכול, שהיה הרבה יותר קשוב לנושא.

השידורים מרוממה לא היו הראשונים שעלו לאוויר. קדמה להם הטלוויזיה החינוכית, שאז נקראה נאמנות הטלוויזיה הלימודית, שהחלה לשדר יותר משנתיים קודם לכן – ב-24 במרץ 1966. הממשלה תכננה להקים את הטלוויזיה הכללית איפשהו בשנות ה-70, אלא שאז באה מלחמת ששת הימים והשרים נבהלו שהערבים תושבי השטחים שהתווספו למדינה במהלכה יושפעו מהתעמולה האנטי ישראלית בתקשורת של מדינות ערב. תפיסתם הייתה שבאמצעות שידורי הטלוויזיה, ניתן יהיה לשפר את ההסברה הישראלית להם ולמדינות ערב.

השידור הראשון של התחנה היה שידור חי של מצעד צה"ל שנערך בירושלים ביום העצמאות תשכ"ח, 2 במאי 1968. השידורים הסדירים, שנקראו אז שידורי ניסיון, החלו באוגוסט 1968, אחרי כמה תכניות חד פעמיות. תחילה שידרה הטלוויזיה שלושה ערבים בשבוע, שבהמשך הורחבו לארבעה – בכל יום שעה בערבית ושעתיים בעברית. התחנה שידרה בשחור לבן, למרות העובדה שבתקופה זו כבר היו תחנות ששידרו בצבע.

הטלוויזיה הישראלית

לאורך הזמן והתפתחות הטכנולוגיה, ציוד טלוויזיוני צבעוני החל להיות נפוץ וציוד לשידורי שחור לבן ירד מגדולתו. כך נוצר מצב שבו נאלצו אנשי הטלוויזיה לרכוש ציוד שפועל בצבע. כמו כן, תכניות הרכש שקנתה הטלוויזיה הישראלית היו צבעוניות. על מנת להמשיך לשדר בשחור לבן גם בתנאים אלה, לאור החלטת הממשלה, הומצא ה-"מחיקון", שהעלים את הצבע ממסכי הצופים הישראליים.

אך הציבור לא הסכים להשלים עם השלטת התרבות והחשכת הצבע. מולי אדן, אז מהנדס אלקטרוניקה ולימים נשיא אינטל (Intel) ישראל, פיתח, בהנחיית יצחק פוגל, מנכ"ל מץ אלקטרוניקה, התקן ששולב במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים של החברה ואפשר להם להציג את התכניות הזרות בצבע, על אף המחיקה שבוצעה על ידי רשות השידור. שמו המסחרי של ההתקן היה "אנטי מחיקון", והוא אפשר לשחזר את אותות סנכרון הצבע ש-"נמחקו" אז מאותות השידור של הטלוויזיה הישראלית.

ב-1981 הופסקה מחיקת הצבע מהתכניות הצבעוניות, לאחר שכבר ב-1979 החלה הטלוויזיה הישראלית מעבר לשידורי צבע בתהליך הדרגתי, שהושלם בפברואר 1983, כשגם שידורי החדשות צולמו בצבע.

ב-25 במאי 2010 שידר הערוץ הראשון בפעם הראשונה שידור בהפרדה גבוהה (HDTV), בערוץ נפרד. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ערוץ ציבורי בישראל משדר ב-HD. עד אז היו שידורים כאלה רק בערוצים ייעודיים של HOT ו-yes, שניתן היה לצפות בהם תמורת תשלום. במקביל, הועבר השידור בערוץ הרגיל, באיכות רגילה ובמסך רחב שנדחס לפורמט הרגיל.

במהלך 2012 עברו מרבית תכניות הערוץ להיות משודרות בפורמט HD והמהלך הושלם בינואר 2013, עת הוא עבר להיות ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון שמתקיים בו שידור מלא ברזולוציה הגבוהה הזו.

ב-29 ביולי 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור, כשבמקומה יוקם תאגיד שידור חדש בשם תאגיד השידור הישראלי. במסגרת התאגיד, נקבע בחוק, יופק ערוץ טלוויזיה שיחליף את הערוץ הראשון.

יום שבת, ה-13 במאי 2017, היה יום השידורים האחרון של הערוץ הראשון. גמר האירוויזיון ל-2017 היה התוכנית האחרונה ששודרה בערוץ, והיא הסתיימה ב-01:50. יומיים לאחר מכן, ב-15 במאי 2017, החל לפעול התאגיד, תחת השם כאן, באפיקי השידור ששימשו את הערוץ הראשון, כמו גם את שידורי הרדיו של קול ישראל.